דפוסי ההעצמה בקרב מורות שממלאות תפקיד בבתי-ספר יסודיים בישראל: העצמה מוגבלת, העצמה מתגמלת והעצמה מחוללת שינויים

אבידב-אונגר, אורית, יצחק, פרידמן, עלית, אולשטיין. "דפוסי ההעצמה בקרב מורות שממלאות תפקיד בבתי-ספר יסודיים בישראל: העצמה מוגבלת, העצמה מתגמלת והעצמה מחוללת שינויים", עיונים במינהל ובארגון החינוך, כרך 32, 2011 (תשע"ב), 183-153.

מטרת המחקר היא לחשוף את דפוסי ההעצמה בקרב מורות שממלאות תפקיד בבית הספר היסודי. המחקר נערך במתודולוגיה איכותנית, באמצעות ראיון מובנה למחצה, והקיף 43 מורות אשר מילאו תפקיד של רכזת מקצוע או רכזת שכבה. בראיון התבקשו המורות לגולל את סיפור חייהן המקצועיים. תיאור רכיבי תופעת ההעצמה נבנה מניתוח סיפורי המורות ותוך שימוש בתובנות של הנחקרות עצמן בגישת התיאוריה המעוגנת בשדה. בהתבסס על ממצאי המחקר אופיינו שלושה דפוסים היררכיים של העצמה התואמים למידת האקטיביות המקצועית של המורות שממלאות תפקיד.

1. דפוס ההעצמה המוגבלת מאופיין על ידי מורות החשות הצלחה אישית, נכונות לקחת אחריות על תחומים ממוקדים, והתמקדות במשימות ברמת התלמיד והכיתה. אולם בנוסף להצלחה, חשות מורות אלו גם שחיקה ועייפות מקצועית. כתוצאה מכך הן מתרכזות בהוראה בכיתה ואינן שואפות לפרוץ מעבר לכך. הן מתארות תהליך מורכב של הסתגלות לתפקיד הנוסף להוראה, הנתפס כמטלה הנוספת לשגרה ולא כחידוש. הניעות המקצועית בקרב מורות אלו היא נמוכה יחסית.

2. דפוס ההעצמה המתגמלת מאופיין על ידי מורות החשות מוטיבציה ונכונות רבה לעשייה, נאמנות לעבודה ומחויבות גבוהה לביצוע המשימות הנגזרות מהתפקיד. דפוס זה נמצא כמונע משיקולים של כדאיות ותגמול הקשורים בעשייה המקצועית, אך לא מעבר לכך. הניעות המקצועית בקרב מורות אלו נעה בין דינמיות לבין סטטיות. התפתחותן תלויה במוטיבציה האישית להתקדמות בתפקיד וקשורה בהזדמנויות הניתנות להן על ידי הארגון הבית ספרי אליו הן שייכות.

3. דפוס ההעצמה המחוללת שינויים מאופיין על ידי מורות החשות מחויבות הן לארגון הבית ספרי והן ללמידת התלמיד, ומעניק תחושת עוצמה ויכולת הבניה מחדש. דפוס זה מאופיין בדינמיות המתבטאת בקידום היררכי מהיר במערך התפקידים הבית ספרי. מורות מטיפוס זה הגיעו לרמות הגבוהות ביותר של אקטיביות, ויש להן פוטנציאל לניהול עתידי ולמנהיגות עתידית. הניעות המקצועית שלהן תלויה במוטיבציה גבוהה, בכישורים ובמיומנויות אנליטיות, ובמיומנויות רגשיות ובינאישיות.

הממצאים מעידים על ניידות בין דפוסי ההעצמה בקרב מורות הממלאות תפקיד הנוסף להוראה, וכי הניידות קשורה בעיקר למשמעות שמעניקות המורות עצמן לתפקיד. דפוסי ההעצמה שנמצאו מתארים את מאפייני הקריירה המקצועית של המורות שממלאות תפקיד ומבטאים תהליך בו מתקיים מעבר מפעילות מוגבלת בתפקיד ועד להבניה מחדש של התפקיד. מניתוח סיפור חייהן המקצועיים של המורות נמצאו גם גורמי רקע המשפיעים על יצירת דפוסי ההעצמה, כגון גורמים מעכבי העצמה, גורמים מזמני העצמה וגורמים המעודדים העצמה.

הסיכום נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממכון מופ"ת