דלתות מוסיקליות: להאזין ולא רק לשמוע
מקור: הוצאת מכון מופ"ת
דלתות מוסיקליות היא יחידת הוראה מודולרית המציעה להעביר את היצירה המוסיקלית מהרקע אל המרכז באמצעות נקודות מפגש מגוונות המתאימות לסוגים שונים של מאזינים. יחידת ההוראה מפגישה בין תאוריית ריבוי האינטיליגנציות של הווארד גרדנר לבין עקרונות הניתוח המוסיקליים כפי שנוסחו על ידי ז'אן לה רו. בבסיסה עומדות שתי הנחות יסוד:
א. כל יצירה מוסיקלית ניתנת להבנה על ידי קהל המאזינים;
ב. אין מאזין אחד דומה למאזין אחר, ואין קהל מאזינים אחד הדומה למשנהו.
יחידת ההוראה נבנתה על העיקרון האומר שהמאזין עצמו או המורה למוסיקה בוחר את "דלת הכניסה" ליצירה המוסיקלית. כל דלת מקבילה לאינטיליגנציה אחרת, ולכן ניתן לבחור את "הדלת המוסיקלית" המתאימה ביותר עבור המאזינים.
הספר מגיש רפורטואר של 24 יצירות המופיעות גם בתקליטור המצורף לו. ייחודו של הרפורטואר המוסיקלי המוצע הוא בשני היבטים עיקריים:
(1) בגיוון הרב בסגנונות ובתקופות;
(2) יצירות אלו מעולם לא הופיעו במדריכי האזנה בשפה העברית. הספר מציע דברי רקע על כל יצירה, על מחבריה ועל מבצעיה, ניתוח מוסיקלי קצר על פי לה רו ומבחר של פעילויות על פי "דלתות כניסה" מוסיקליות שונות.
בספר גם שלושה מאמרים: המאמר הראשון עוסק בחשיבותה של עבודת הגננת במפגש שבין הילד לבין המוסיקה והאמנות; המאמר השני מתאר את ה"דלתות" של גארדנר; והמאמר השלישי מדבר על חשיבותה של ההאזנה למוסיקה.
בתקציר לא מופיע שם המחבר (או המחברים). דומני שמידע זה הכרחי.ברכותרבקה
השמות עודכנו. תודה על הערתך.