דילמות מורי מורים במכללה להכשרת עובדי הוראה
מקור: סיכום מעובד של הרצאה מהכנס הבינ"ל החמישי בהכשרת מורים – "הכשרת מורים על פרשת דרכים", מכון מופ"ת.
מטרת המחקר
להבין מהן הדילמות שמעסיקות מורי מורים במכללה להכשרת הוראה הן מהבחינה המקצועית והן מהבחינה האישית.
מסגרת תיאורטית
על רקע הגדרת המושג אתיקה מקצועית (כשר 2003) והרחבתו אצל שפלר (2006) עולה השאלה כיצד אמורים מורי מורים להתמודד עם דילמות הנחשפות בתהליך ההוראה. דילמות משמע בעיות בלתי-פתורות, אשר להן שני קטבים מנוגדים. לכל אחד מהקטבים מערכת טיעונים, אך מולם גם מערכת טיעוני נגד. דילמות מתעוררות אך ורק כאשר אדם נדרש לבחור בין התנהגויות שונות. אם היתה לו רק אפשרות אחת אין הוא עומד בפני הדילמה (בן ברוך, 1997). כאשר אדם נדרש לבחור התנהגות מסוימת המוגדרת כהתנהגות ערכית הוא נאלץ לבחון את העדפותיו מול מה שהתגבש והפך בתהליך היסטורי חברתי לצווי התנהגות לעומת האינטרסים האישיים והקבוצתיים.
קובאן (Cuban, 1992) בהתייחסו להכשרת מורים ואתיקה מקצועית טוען, שמחנכי מורים במכללות מצדדים בהענקת ידע מקצועי במצבים מעשיים כדי להכשיר דור חדש של מנהלים מורים וחוקרים ובצורה זו הם מיישמים את הידע המקצועי לפתרון דילמות מעשיות בלמידה ובהוראה.
במאמרה של מסלובטי (2001) היא סוקרת את הספרות המתמקדת בהיבטים הערכיים- מוסריים- אתים של עבודתם של מורים ומורי מורים תוך מתן דגש מיוחד בהתפתחות המקצועית של המורים ומורי המורים.
דן ענבר (2005) נוגע בסוגיית האתיקה תוך שאלת השאלה "ממה אנו יראים", כאשר הוא מנסה לבחון את ה "אויבים" המאיימים על עובדי ההוראה כיחידים. לטעמו, אתיקה בחינוך אינה אתגר קל, משום שעל האדם כיחיד לפעול על פי מחויבות אתית, וזו מתנגשת עם המחויבויות האתיות שעל פיה מערכת החינוך צריכה לפעול.
שיטות
המחקר נערך בשיטת המחקר האכותני ונועד לחשוף תהליכים פנימיים ולפרש תופעות על פי נקודות הראות האישיות והשונות של הנחקרים ומתוך יחוס חשיבות למשמעות שהם עצמם מעניקים לדברים. נעשה שימוש הן בראיונות חצי מובנים והן בשאלונים Bogdan & Biklen, 1982)). אוכלוסיית המחקר כללה מורי מורים המלמדים במכללה להוראה. תחילה רואיינו 18 מורים. אח"כ הועבר שאלון ל - 52 מורים נוספים כלומר סה"כ נחקרו 70 מורי מורים.
במחקר שנערך לפני כעשור על מורי מורים ידי קרמר- חיון וזוזובסקי (Kremer-Hayon & Zuzovsky, 1995) נמצא שמרבית הדילמות שהעסיקו אותם היו בתחום ההוראה וכללו את האופן והכלים שבהם כדאי להשתמש על מנת להנחיל את הידע הנדרש לתלמידים.
תוצאות
לשאלה מהן הדילמות המעסיקות אתכם יותר מכל כמכשירי פרחי הוראה התקבלו התוצאות הבאות:
א. נושא תהליך ההכשרה של פרחי ההוראה –
ראשית שילוב בין תאוריות למעשה. מצד אחד חשוב להכיר את התיאוריות ומצד שני חשוב להתרכז בעבודה מעשית כלומר מה המינון היחסי הטוב ביותר בין שניהם?
שנית, מצד אחד חלקנו מאמינים שהוראה היא יכולת מולדת, ומצד שני חלקנו מאמינים שהוראה היא יכולת נרכשת. כלומר נשאלת השאלה עד כמה ההכשרה להוראה תורמת לפרחי ההוראה והאם היא נכונה?
ובנוסף, דילמה בנושא הקצאת משאבי זמן ללימוד תכנים מול הקניית ערכים- כאשר בפועל מסתבר שמושם יותר דגש על תכנים ופחות על ערכים.
ב. רמת הסטודנטים –
הדילמה הראשונה הייתה: מצד אחד אנו נותנים תעודת הוראה לסטודנטים שלא לגמרי מתאימים כי עברו כמעט את כל התוכנית. מצד שני כיצד ומתי לנפות חלק מהסטודנטים שאינם ראויים כדי שלמערכת יכנסו רק המתאימים ביותר.
ובנוסף, חלק מהסטודנטים לוקה בידע כללי, בשפה דלה ובכושר ביטוי לקוי והדילמה היא האם סטודנט שכזה ראוי להיות מורה.
דילמה שלישית היא לאור ריבוי ההעתקות של הסטודנטים, האם בוגר כזה יכול להיות מורה מוסרי וערכי.
לשאלה מהן הדילמות המעסיקות אתכם יותר מכל בנוגע להתפתחותכם האישית וקידומכם במכללה להכשרת עובדי הוראה התקבלו התוצאות הבאות:
א.נושא השתתפות במחקרים –
מצד אחד הוראה איכותית דורשת השקעה של משאבי זמן מרובים, דבר שאינו מותיר כמעט פנאי, אבל יש צורך לעסוק במחקר לטובת הפן המקצועי וכן לצורך הקידום האישי.
ב.התגמול –
האם להסתפק בתגמול הכלכלי הנמוך שמקבלים מורי המורים או לעבוד בעבודה נוספת אשר תפגע באיכות העבודה במכללה ויתכן שלא תאפשר קידום.
מסקנות
המחקר מראה שמורי המורים מתלבטים רבות בנושא מיון הסטודנטים המתאימים להוראה וכן במציאת תהליכי הכשרה מתאימים. בניגוד ל Wideen et al (1998) ול Kremer-Hayon & Zuzovsky, (1995) המציינים שהמגמה העיקרית בהכשרת מורים היא הקניית ידע בדרכי הוראה וכללו את האופן והכלים, במחקרנו עולה שמורי המורים מקנים חשיבות רבה גם לתחום של הקניית ערכים.
בנושא ההתפתחות המקצועית והאישית של מורי המורים, מחקרנו העלה שמורי המורים מבקשים להעמיק את הפעילות המחקרית וזה תואם את מה שתואר לגבי מערכת הכשרת המורים בהולנד (Koster & Dengerink, 2001) המניחה כי פעילות המחקר מוסיפה מימד מיוחד למומחיות של מורי המורים וכי מורי המורים האלו תורמים באופן פעיל להפקת ידע בתחומי הכשרת המורים.
החשיבות החינוכית של המחקר
תרומתו של המחקר בנושא הדילמות היא בהבנת התהליכים העוברים על מורי המורים. הבנת התהליכים עוזרת בכינון תודעה המבקשת למצוא פתרונות לדילמות שנחשפו.
להבין מהן הדילמות שמעסיקות מורי מורים במכללה להכשרת הוראה הן מהבחינה המקצועית והן מהבחינה האישית.
מסגרת תיאורטית
על רקע הגדרת המושג אתיקה מקצועית (כשר 2003) והרחבתו אצל שפלר (2006) עולה השאלה כיצד אמורים מורי מורים להתמודד עם דילמות הנחשפות בתהליך ההוראה. דילמות משמע בעיות בלתי-פתורות, אשר להן שני קטבים מנוגדים. לכל אחד מהקטבים מערכת טיעונים, אך מולם גם מערכת טיעוני נגד. דילמות מתעוררות אך ורק כאשר אדם נדרש לבחור בין התנהגויות שונות. אם היתה לו רק אפשרות אחת אין הוא עומד בפני הדילמה (בן ברוך, 1997). כאשר אדם נדרש לבחור התנהגות מסוימת המוגדרת כהתנהגות ערכית הוא נאלץ לבחון את העדפותיו מול מה שהתגבש והפך בתהליך היסטורי חברתי לצווי התנהגות לעומת האינטרסים האישיים והקבוצתיים.
קובאן (Cuban, 1992) בהתייחסו להכשרת מורים ואתיקה מקצועית טוען, שמחנכי מורים במכללות מצדדים בהענקת ידע מקצועי במצבים מעשיים כדי להכשיר דור חדש של מנהלים מורים וחוקרים ובצורה זו הם מיישמים את הידע המקצועי לפתרון דילמות מעשיות בלמידה ובהוראה.
במאמרה של מסלובטי (2001) היא סוקרת את הספרות המתמקדת בהיבטים הערכיים- מוסריים- אתים של עבודתם של מורים ומורי מורים תוך מתן דגש מיוחד בהתפתחות המקצועית של המורים ומורי המורים.
דן ענבר (2005) נוגע בסוגיית האתיקה תוך שאלת השאלה "ממה אנו יראים", כאשר הוא מנסה לבחון את ה "אויבים" המאיימים על עובדי ההוראה כיחידים. לטעמו, אתיקה בחינוך אינה אתגר קל, משום שעל האדם כיחיד לפעול על פי מחויבות אתית, וזו מתנגשת עם המחויבויות האתיות שעל פיה מערכת החינוך צריכה לפעול.
שיטות
המחקר נערך בשיטת המחקר האכותני ונועד לחשוף תהליכים פנימיים ולפרש תופעות על פי נקודות הראות האישיות והשונות של הנחקרים ומתוך יחוס חשיבות למשמעות שהם עצמם מעניקים לדברים. נעשה שימוש הן בראיונות חצי מובנים והן בשאלונים Bogdan & Biklen, 1982)). אוכלוסיית המחקר כללה מורי מורים המלמדים במכללה להוראה. תחילה רואיינו 18 מורים. אח"כ הועבר שאלון ל - 52 מורים נוספים כלומר סה"כ נחקרו 70 מורי מורים.
במחקר שנערך לפני כעשור על מורי מורים ידי קרמר- חיון וזוזובסקי (Kremer-Hayon & Zuzovsky, 1995) נמצא שמרבית הדילמות שהעסיקו אותם היו בתחום ההוראה וכללו את האופן והכלים שבהם כדאי להשתמש על מנת להנחיל את הידע הנדרש לתלמידים.
תוצאות
לשאלה מהן הדילמות המעסיקות אתכם יותר מכל כמכשירי פרחי הוראה התקבלו התוצאות הבאות:
א. נושא תהליך ההכשרה של פרחי ההוראה –
ראשית שילוב בין תאוריות למעשה. מצד אחד חשוב להכיר את התיאוריות ומצד שני חשוב להתרכז בעבודה מעשית כלומר מה המינון היחסי הטוב ביותר בין שניהם?
שנית, מצד אחד חלקנו מאמינים שהוראה היא יכולת מולדת, ומצד שני חלקנו מאמינים שהוראה היא יכולת נרכשת. כלומר נשאלת השאלה עד כמה ההכשרה להוראה תורמת לפרחי ההוראה והאם היא נכונה?
ובנוסף, דילמה בנושא הקצאת משאבי זמן ללימוד תכנים מול הקניית ערכים- כאשר בפועל מסתבר שמושם יותר דגש על תכנים ופחות על ערכים.
ב. רמת הסטודנטים –
הדילמה הראשונה הייתה: מצד אחד אנו נותנים תעודת הוראה לסטודנטים שלא לגמרי מתאימים כי עברו כמעט את כל התוכנית. מצד שני כיצד ומתי לנפות חלק מהסטודנטים שאינם ראויים כדי שלמערכת יכנסו רק המתאימים ביותר.
ובנוסף, חלק מהסטודנטים לוקה בידע כללי, בשפה דלה ובכושר ביטוי לקוי והדילמה היא האם סטודנט שכזה ראוי להיות מורה.
דילמה שלישית היא לאור ריבוי ההעתקות של הסטודנטים, האם בוגר כזה יכול להיות מורה מוסרי וערכי.
לשאלה מהן הדילמות המעסיקות אתכם יותר מכל בנוגע להתפתחותכם האישית וקידומכם במכללה להכשרת עובדי הוראה התקבלו התוצאות הבאות:
א.נושא השתתפות במחקרים –
מצד אחד הוראה איכותית דורשת השקעה של משאבי זמן מרובים, דבר שאינו מותיר כמעט פנאי, אבל יש צורך לעסוק במחקר לטובת הפן המקצועי וכן לצורך הקידום האישי.
ב.התגמול –
האם להסתפק בתגמול הכלכלי הנמוך שמקבלים מורי המורים או לעבוד בעבודה נוספת אשר תפגע באיכות העבודה במכללה ויתכן שלא תאפשר קידום.
מסקנות
המחקר מראה שמורי המורים מתלבטים רבות בנושא מיון הסטודנטים המתאימים להוראה וכן במציאת תהליכי הכשרה מתאימים. בניגוד ל Wideen et al (1998) ול Kremer-Hayon & Zuzovsky, (1995) המציינים שהמגמה העיקרית בהכשרת מורים היא הקניית ידע בדרכי הוראה וכללו את האופן והכלים, במחקרנו עולה שמורי המורים מקנים חשיבות רבה גם לתחום של הקניית ערכים.
בנושא ההתפתחות המקצועית והאישית של מורי המורים, מחקרנו העלה שמורי המורים מבקשים להעמיק את הפעילות המחקרית וזה תואם את מה שתואר לגבי מערכת הכשרת המורים בהולנד (Koster & Dengerink, 2001) המניחה כי פעילות המחקר מוסיפה מימד מיוחד למומחיות של מורי המורים וכי מורי המורים האלו תורמים באופן פעיל להפקת ידע בתחומי הכשרת המורים.
החשיבות החינוכית של המחקר
תרומתו של המחקר בנושא הדילמות היא בהבנת התהליכים העוברים על מורי המורים. הבנת התהליכים עוזרת בכינון תודעה המבקשת למצוא פתרונות לדילמות שנחשפו.
עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya