דילמות אתיות בעבודתם המנהלית של מורי מורים בכירים

Gutman, M. (2018). Ethical dilemmas in senior teacher educators' administrative work. European Journal of Teacher Education. DOI: 10.1080/02619768.2018.1531124

לתקציר באנגלית: https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/02619768.2018.1531124

המאמר סוכם על-ידי ד"ר דניאל שפרלינג ממכון מופ"ת

מורי מורים עוסקים במגוון נושאים בעבודתם היומיומית. עליהם לאזן בין נטיות אנושיות, רגשות, אינסטינקטים, אינטרסים אישיים והתנהגויות חברתיות. במקביל, עליהם לשמש דוגמה אישית ולהוות סמל של מוסר וצדק לדור העתיד של המורים. המאמר הנוכחי סוקר את הדילמות האתיות של מורי מורים בכירים במסגרת עבודתם המנהלית וממפה אותן בהתאם לשלושה פרמטרים: האירועים והנסיבות הקריטיות שמובילים אותם להתמודד עם הדילמות האתיות; האופן שבו הם מפרשים את הדילמות כדי להגיע לתוצאה מיטבית; האיזון שנעשה בין השיקולים האובייקטיביים והסובייקטיביים בהקשר זה (Cianci, Hannah, Roberts, & Tsakumis, 2014).

לקריאה נוספת:

אתיקה וגיבוש קוד אתי במכללה להכשרת מורים

אתיקה וחינוך

אתיקה במחקר החינוכי: עקרונות יסוד, אסדרה פורמלית וועדות מוסדיות – סקירת מידע

קבוצת מורי המורים מהווה קבוצה מקצועית ייחודית, שזהותה נמצאת בטווח שבין "מורה" במערכת החינוך ל"מרצה" במוסד להשכלה הגבוהה. דילמות אתיות של מורי מורים עולות למשל במצבים של התנגשות בין נושאים פורמליים כמו כללים מוסדיים וסטנדרטיים אקדמיים לבין נושאים בלתי פורמליים הקשורים למשל באקלים במוסד ויחסים בין-אישיים עם הסגל ועם הסטודנטים. אלה ניתנות להמשגה באמצעות ארבע פרדיגמות: אתיקה של הצדק; אתיקה של הביקורת; אתיקה של דאגה ואמפטיה ואתיקה של מקצוענות (Shapiro & Stefkovich, 2016).    

המחקר הנוכחי מבוסס על סיפורי חיים של מרצים הנוגעים לדילמות אתיות, שעימן התמודדו, לשיקולים המרכזיים שהתייחסו אליהם ולאופן פרשנותם של האירועים שהביאו לדילמות אלה. במחקר השתתפו 12 מרצים ממכללות להכשרת מורים בישראל. מרצים אלה נבחרו בהתאם לקריטריונים של בכירות (מרצה בכיר במשך שנתיים לפחות); ניסיון בהכשרת מורים (לפחות 15 שנים); וניסיון בתפקיד מנהלי אקדמי (4 שנים לפחות).

ממצאי המחקר העלו 12 תימות שונות, מתוכן חולצו 4 ערכים מרכזיים שביססו את ההחלטות בסיטואציות האתיות: תפיסת יושרה; אמפטיה ודאגה; מחויבות למוסד; והצורך לקדם יוזמות. המחקר העלה מתח בין הערך של תפיסת יושרה לבין שלושת הערכים האחרים שנמצאו.

בכל הנוגע למתח שבין תפיסת יושרה לבין הערכים אמפטיה ודאגה, המחקר הצביע על ממצאים סותרים הקשורים לצורך לנהוג בשקיפות ולשתף את הסגל במידע הנוגע למוסד גם אם הוא משליך באופן שלילי על הסביבה המקצועית ועלול לפגוע בתחושת השייכות והביטחון שלהם. חלק מהמרצים מתארים מצב בו הם מפגינים כנות כלפי הסגל, אף אם הדבר כרוך בירידה בסימפטיה וביצירת "אויבים".

משתתפי המחקר מעידים על קושי בעמידה מול מרצים בסיטואציות מגוונות. דוגמה למצב כזה נוגעת לסירובו של מרצה בכיר לפרוש עם הגיעו לגיל הפרישה תוך שהוא מביע בפני משתתף המחקר תחושה קשה כי האחרון אינו נלחם מספיק עבורו. מקרה אחר קשור בפיטוריה של מרצה, שתרמה רבות למוסד אך לא הייתה בעלת תואר שלישי.

המתח שבין תפיסת היושרה לערך של מחויבות למכון ולצורך לייצר אוירה חיובית, יחסים טובים עם עמיתים ועם הנהלה בכירה ולהראות גישה ניהולית אחראית השתקף למשל במקרה בו מרצה במכללה הינה בעלת יחסי אנוש גרועים אך היא מובילה בתחום המחקר שלה ומייצגת את המכללה בצורה ראויה בכנסים בין-לאומיים. מקרה זו הביא את משתתף המחקר להשאירה במכללה אך לשקול היטב אילו משימות וקורסים להתאים לה. מתח זה בא לידי ביטוי ביצירת פשרות, ב"סתימת חורים" ולהקריב תחומים מסוימים כדי להעצים אחרים. הוא קשור, למשל בהשתתפות בוועדות מינויים או קידומים של מרצים ובהצבעה בעד החלטות שפגעו במרצים שהיו מוכרים להם. משתתפי המחקר העידו גם, כי מצבים אלה כוללים שיקולים בלתי אובייקטיביים ו"פוליטיים". דוגמה אחרת להשתקפותו של מתח זה נוגעת להחלטה לגייס מרצים בעלי כישורי הוראה מצוינים אף שלמכללה מדיניות של רב-תרבותיות ואפליה מתקנת.

המחקר חשף גם מתח בין הערך של תפיסת יושרה לבין קידום יוזמות. מתח זה מביא ליצירת פשרות ולריסון הצורך לקדם יוזמות שהן לטובת המוסד תוך שמירה על מערכת יחסים תקינה עם מרצים, הקפדה על כנות, הימנעות ממניפולציה, עבודה בשיתוף פעולה ועוד.

ממצאי המחקר מצביעים על כך שהערך של תפיסת היושרה הוא ערך מרכזי הקשור עם רעיונות של כנות, שימוש הוגן בסמכות, אחריות, שקיפות ובהירות. הערך השני שאותר, מחויבות למוסד, מתואר כהלימה עם הפרוצדורות ורגולציית העבודה ברמה המנהלית וכאמצעי מוסכם ליצירת אקלים ארגוני חיובי, מערכת יחסים נעימה עם עמיתים וייצוב הדימוי של מנהיג ומנהל אחראי המייצג את המוסד בנאמנות.

ערך שלישי, שנמצא במחקר, נוגע לצורך בקידום יוזמות. ערך זה בא לידי ביטוי בפעילויות אקדמיות, תרבותיות וחינוכיות ובהערכת מימוש שאיפות ויוזמות עתידיות במישורים אלה. הערך הרביעי שנדון במחקר, אמפטיה ודאגה, מתייחס לצורך להבטיח ביטחון אישי, רווחה וכבוד בקרב חברי הסגל במכללה.

המחברת מדגישה, כי ככל שהתנהגות אתית מנטרלת צרכים והעדפות אישיות של פרטים ומשקפת תהליך מאוזן המבטא ניתוח של מצב מסוים ונסיבותיו בטרם קבלת החלטות (Leroy, Palanski, & Simons, 2012), היא מצריכה ויסות עצמי המובילה לכך שמה שמנחה את קבלת ההחלטות ניזון מסטנדרטים אתיים פנימיים והולם אותם.

בניגוד למחקרים קודמים, שהתייחסו להתמודדות אתית בקרב מורים ושהראו כי ערכים מסוימים נוטים להיטמע ולהידון באופן מעומעם וחסר (Macfarlane, 2004), המחקר הנוכחי חשף, שמורי המורים אינם נמנעים מלנהל דילמות אתיות. עם זאת, הם תופסים אירועים אלה כיתרון יחסי ולא כסערה. כך, עיסוק מוגבר בהן עלול להביא לנזק לאקלים החברתי ולתחושת הסולידריות בין עמיתים.

הספרות מכירה בכך, כי המתחים שבין יצירת זהות פדגוגית מקצועית, אוטונומיה מקצועית, מחויבות לעבודת צוות ונאמנות למוסד האקדמי מביאים לקשיים באינטגרציה ובזהות המקצועית (Griffiths, Thompson, & Hryniewicz, 2014). אף המחקר הנוכחי, המתמקד במורי מורים בכירים, מצביע על המורכבות בזהות המקצועית שלהם הקשורה לתפיסת יושרה.

המחקר הנוכחי מראה שמורי מורים נוטים לממש באופן דווקני את תפיסת היושרה במיוחד במצבים שבהם ישנה התנגשות בין ערך זה למחויבות למוסד האקדמי. מצד שני, תפיסת היושרה היא בעלת חשיבות משנית כאשר מעורבים ערכים נוספים כמו מחויבות למוסד. המחקר חושף גם אמביוולנטיות גדולה במצבים שבהם עולה התנגשות בין תפיסת היושרה לערכים של דאגה ואמפטיה, יתכן משום שהתמודדות עם דילמה זו מערבת היבטים אישיים, מקצועיים ותרבותיים.

מחקר זה עשוי לתרום גם להיבטים נוספים של הכשרת מורים, למשל המשגת הוראת מתכשרים להוראה של התמודדות עם מתחים רגישים, שעלולים להתרחש במהלך עבודתם בבית הספר. מערכת היחסים שבין החזון החינוכי של הפרט וסגנונו האישי בעת התמודדות עם דילמות אתיות כמו גם שאלת השילוב שבין תפיסת היושרה של מורי מורים עם ערכים נוספים טעונים מחקר המשך במיוחד בשדה של הכשרת המורים.       

ביבליוגרפיה

Cianci, A.M., Hannah, S.T., Roberts, R.P., & Tsakumis, G.T. (2014). The effects of authentic leadership on followers' ethical decision-making in the face of temptation: An experimental study. The Leadership Quarterly, 25(3), 581-594

Griffiths, V., Thompson, S., & Hryniewicz, L. (2014). Landmarks in the professional and academic development of mid-career teacher educators. European Journal of Teacher Education, 37(1), 74-90

Leroy, H., Palanski, M.E., & Simons, T. (2012). Authentic leadership and behavioral integrity as drivers of follower commitment and performance. Journal of Business Ethics, 107(3), 255-264

Macfarlane, B. (2004). Teaching with integrity: The ethics of higher education practice. London: Routledge-Falmer

Shapiro, J.P., & Stefkovich, J.A. (2016). Ethical leadership and decision making in education: Applying theoretical perspectives to complex dilemmas (4^th ed.). New York, NY: Routledge