דגם משולב להתפתחות מקצועית לקראת הוראה יעילה

Kuijpers, J.M., Houtveen, A.A.M., & Wubbels, Th. (2010). An integral professional development model for effective teaching, Teaching and Teacher Education, 26, 1687-1694.

מילות מפתח: התפתחות מקצועית של מורים

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

רקע - איכות ההוראה יכולה להסביר חלק גדול מהשונות בהישגי תלמידים (Houtveen et al.,2004 (Creemers & Kyriakides, 2007. המורה הוא דמות מפתח בקידום תהליכי הלמידה של תלמידיו, ולכן על התוכניות להתפתחות מקצועית להתמקד בשיפור איכות ההוראה. עם זאת, לא מעט מחקרים הראו שלמרות שתוכניות להתפתחות מקצועית השפיעו על מורים, הן נכשלו בשיפור הישגי התלמידים (Fisherman et al., 2003, Supovitz, 2001). אחד ההסברים לכך הוא מיעוט תשומת הלב המוקדשת בתוכניות אלה לתנאים הדרושים לתמיכה בהוראה בבית הספר (Ragan & Liston, 2008).שיפור הישגים תלוי בקיומו של קשר ברור ביניהם לבין התערבויות ברמת הכיתה ובית הספר.

תשעה עקרונות לשיפור בית הספר (Mijs et al., 2005): (1) ראיית ההקשר/בית הספר כנקודת מוצא, (2)שימוש בגישה מעגלית שיטתית לשיפור: מטרות, ניתוח מצב התחלתי, תכנון, יישום, הערכה והתאמה, (3) התמקדות בתנאים פנימיים: כשירויות המורים ומיומנויות התלמידים, (4)התמקדות בנהלים, חוקים, מבנים ומשאבים התומכים בהוראה ובלמידה בבית הספר, (5) ניסוח מטרות חינוכיות ברמת בית הספר, המורה והתלמיד, (6)יישום זוויות ראייה ברמות שונות, שכן בית הספר הוא חלק ממערכת חינוכית שעל כל חלקיה לעבוד יחד להשגת איכות גבוהה, (7) אימוץ אסטרטגיות יישום משולבות, (8) שילוב תמיכה חיצונית בתהליך: מומחים בתחומי התוכן, בתחומי הפדגוגיה ועוד, (9) שימוש במידע משולב ממקורות ומתחומי מחקר שונים על תהליכי שיפור בית-ספרי. דגם ההתפתחות המקצועית להוראה יעילה המוצג במאמר כולל תשעה עקרונות אלה.

דגמים להתפתחות מקצועית - בספרות ניתן למצוא שתי גישות מובחנות להתפתחות מקצועית של מורים: האחת מתמקדת ברכישת טכניקות הוראה(גישה טכנית-דידקטית)(Joyce & Showers, 2002), ונותנת ביטוי לביצוע שבא מלמעלה(top-down), והשנייה מתמקדת חשיבת מורים (גישה התפתחותית-רפלקטיבית) (Pajak, 2000) ונותנת ביטוי לביצוע שבא מלמטה (bottom up). לאחרונה הועלתה המחשבה שראוי לאמץ היבטים של שתי הגישות הנ"ל כדי להבטיח שיפור בית ספרי יעיל (Hopkins, 2001), והכותבים אמצו דרך מחשבה זו.

הכותבים מנתחים שלושה דגמים מן הגישה השנייה שלעיל על פי תשעת העקרונות לשיפור בית הספר .

הדגמים הם: א) Joyce & Showers, 1988,1995, 2002,; ב) Glickman, 1985, 1990 ; ג) Costa & Garmston, 1986,1994). פירוט במאמר.

מודל אינטגרטיבי להתפתחות מקצועית

מאפיין ראשון - המודל כולל תשעה היבטים המאורגנים בשני תהליכים מעגליים הכרוכים זה בזה: מעגל האימון(coaching) האישי ומעגל המעקב והאימון (training ) הצוותי.

המעגל האישי כולל שלושה מרכיבים: 1) שיחה מקדימה, 2) תצפית לרכישת תובנות של הכשירות הנלמדת , 3)שיחת משוב לחיזוק תחושת מסוגלות, לעידוד לחשיבה על מטרות ודרישות ולמתן משוב, והתייחסות דומה גם לתהליך האימון. שיחת המשוב עשויה להיות השיחה המקדימה של המפגש החדש.

המעגל הצוותי כולל ארבעה מרכיבים: 1) הצגת תיאוריה –הסבר המשמעות והרלוונטיות של כשירות המורה והעמדות שעליו לרכוש, 2) הדגמה כשירויות- חיזוק תובנות לגבי תיאוריות שבבסיס הכשירות הנלמדת, 3) התנסות בסביבה בטוחה, 4) שיחת הערכה ומעקב, תוך שילוב כל הצוות בקידום היישום והשילוב של הנלמד וקידום יצירת קהילייה מקצועית לומדת.

מאפיין שני – הדגם המוצע נותן ביטוי לכל אחד מתשעת העקרונות לשיפור בית הספר. בפרק זה הכותבים מנתחים את הביטויים הללו. לדוגמה: (1)ראיית ההקשר/בית הספר כנקודת מוצא – אחד הגורמים החשובים ביותר בשיפור בית-ספרי המשפיע על ההצלחות של רפורמות שונות הוא המידה שבה יישום הרפורמות נכפה על בית הספר. חזון משותף לצוות כולו, ושותפות פעילה של המורים בהחלטות לגבי הרפורמה, מביאים להצלחות הרפורמה ולשיפור המיוחל(Borman et al., 2000).

המודל המוצע כאן מותאם להקשר הבית-ספרי ורואה בשיפור המושג ע"י המורים הבודדים נקודת מוצא לשיפור כולל. הדגם מתוכנן כך שניתן להתאים מטרות ופרטים אחרים של תהליך ההתפתחות המקצועית להקשר המיוחד של בית הספר על בסיס דיון מוקדם ובמהלך התוכנית כולה.

סיכום – הדגם שמציגים הכותבים להתפתחות מקצועית משלב מרכיבים מכמה מקורות: דגמים קיימים המבוססים על העברה של טכניקות הוראה או על אימון התפתחותי רפלקטיבי, וניתוח הספרות העוסקת בשיפור בית-ספרי. הדגם שונה מדגמים קיימים בכך שהוא עושה שימוש בשילוב של שינוי מתוכנן מראש והכנסת שינויים לנוכח צרכים או מאפיינים הקשריים של בתי הספר והמורים. תהליך דומה של החלטות המונעות ע"י ממצאים העולים בתהליך תואר גם במחקרים אחרים ((Houtveen & Grift, 2007b. הדגם אינו קשור להוראה של תחום דעת מסוים אך באופן מעשי חשוב להשתמש בו להתפתחות מקצועית מתקדמת בהוראת המקצועות ולא להתמקד רק בגישות גנריות להוראה. יש במאמר זה משום הנחת מסגרת לדגם התפתחות מקצועית המקדם הוראה יעילה שעיקרה, לדעת הכותבים, שיפור הישגי התלמידים.

ביבליוגרפיה

Borman, G.D., et al., (2000). Four models of school improvement: Successes and challenges in reforming low-performing high-poverty title 1 schools, Baltimore: John Hopkins University, Center for Research of Students placed at Risk.
Creemers, B.P.M., & Kyriakides, L. (2007). The dynamics of educational effectiveness: A contribution to policy, practice and theory in contemporary schools, London: Routledge.
Fisherman, B.J., et al., (2003). Linking teacher and student learning to improve professional development in systemic reform, Teaching and Teacher Education, 18, 483-500.
Hopkins, D. (2001). School improvement for real, London: Falmer Press.
Houtveen, A.A.M., et al., (2004). Effective School improvement in mathematics, School Effectiveness and School Improvement, 15, 337-376.
Houtveen, A.A.M., & Grift, W.J.C.M. (2007). Effects of metacognitive strategy instruction and instruction time on reading comprehension, School Effectiveness and School Improvement, 18, 173-190.
Joyce, B., & Showers, B. (1988), (1995(rev. ed.), (2002)(3rd ed.). Student achievement through staff development, New York/London: Longman.
Mijs, T.J.E., et al., (2005). An empirical basis for school reform aimed at improving pupil performance, PP at the annual meeting of the international congress for school effectiveness and improvement, Barcelona, ICSEI paper 3.
Pajak, E. (2000). Approaches to clinical supervision: Alternatives for improving instruction (2nd. Ed.), Norwood: Christopher-Gordon Publishers, Inc.
Ragan, V., & Liston, C. (2008). Comprehensive professional development: A review of the literature, Bothell, WA: Puget Sound Center.
Supovitz, J.A. (2001). Translating teaching practice into improved student achievement, in: S.H. Fuhrman (Ed.), From the capitol to the classroom: Standards-based reforms in the states, 100 yearbook of the National Society for the Study of Education, Chicago, IL: University of Chicago Press, 81-98.