דגם להסבר התנהגות מחדשת של מורים: סקירת ספרות

Thurling, M., Evers, A.T., & Vermeulen, M. (2015). Toward a model of explaining teachers' innovative behavior: A literature review, Review of Educational Research, 85(3), 430-471

קישור למאמר המלא

המאמר סוכם בידי ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מה נמצא בסקירה?

הסוקרים זיהו מגוון של גורמים שעשויים לקדם או לעכב התנהגות מחדשת בקרב מורים:

א. הגדרת התנהגות מחדשת בהקשר של מקום העבודה – בסקירה נמצאו כמה הגדרות לפיהן התנהגות מחדשת היא:

(1) תהליך תלת-שלבי: יצירת רעיון ממוקד/מכוון, קידום הרעיון ומימוש הרעיון במסגרת התפקיד לבד, בקבוצה או בארגון.

(2) שילוב טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) בכיתה או בתוכנית הלימודים. בחלק מהמחקרים נכללו בהגדרה שלושה שלבים: אימוץ, יישום ושילוב, או: חשיבה, עשייה ופיתוח;

(3) יצירתיות או חדשנות אינדיבידואלית, המצאה ושימוש בחידוש, מקוריות והמצאה של שיטות הוראה להשגת מטרות ההוראה.

(4) שינוי מקצועי של מורה, החלטת מורה על הכנסת שינוי בתהליך התפתחותו המקצועית, רפלקציה כחלק מהשינוי.

ב. שיטות למיפוי התנהגות מחדשת – הכותבים בחנו שאלונים בתשעה מחקרים ומצאו דמיון רב בין רובם.

ג. גורמים דמוגרפיים – משתנים דמוגרפיים כמו: מגדר, גיל, הכנסה, תנאי גדילה, ניסיון בהוראה, השכלה ועוד נכללו בהרכב זה או אחר ברוב המאמרים הכמותיים שנסקרו. בארבעה מחקרים (Carmeli et al., 2006, Runhaar, 2008, Yang & Huang 2008, Loogma et al., 2012 ) המשתנים - הכנסה, שנות השכלה ותפקידים נוספים של המורה - נקשרו חיובית להתנהגות מחדשת. עם זאת, בנוסף לקשר הישיר בין משתנים אלה לבין התנהגות מחדשת, ניתוח רגרסיה בשניים מהמאמרים הראה שהקשרים הישירים נעלמו כשמסוגלות-עצמית נכללה כגורם מתווך. המשתנים הנ"ל היו קשורים לרמה גבוהה של מסוגלות עצמית וכך גם גיל, אף שהיה בעל השפעה קטנה מאוד על כך, שנעלמה כשמסוגלות נכללה כמשתנה מתווך.

ד. גורמים אינדיבידואליים – בסקירה זוהו שלוש קטגוריות של גורמים אינדיבידואליים, ובכל קטגוריה זוהו תת-קטגוריות: 1.אישיות במונחים של אוריינטציות של מורים כלפי עיסוקם - סקרנות, ופתיחות; 2. תכונה/מאפיין (trait) במונחים של דיספוזיציה – עמדות ואמונות, מוטיבציה, אוריינטציה כלפי מטרת הלמידה, מסוגלות עצמית, התמדה; 3. כישור/יכולת במונחים של איכויות ויכולות אישיות הנדרשות בעבודה – פיתוח כישורים ספציפיים (למשל, אוריינות מחשב), פתרון בעיות, זיהוי והערכת הזדמנויות, ידע תוכן של הוראה.

ה. גורמים ארגוניים – הגורמים הארגוניים שנמצאו בעלי השפעה על התנהגות מחדשת של מורים היו: קשרים עם אנשים אחרים (אינטראקציות, תמיכה, הדרכה ומשוב, קולגיאליות וקשר עם שחקנים חיצוניים), תשתיות ומשאבים (מאפיינים סביבתיים, ציוד וטכנולוגיה ועוד), תרבות (אקלים, שגרות למידה ועוד), גורמי מטלה (שליטה של המורה, הצבת אתגרים ועידוד יצירתיות), מאפיינים פיסיים של בית הספר (גודל כיתות, מיקום ועוד), וגורמים חיצוניים ("עריצות" תוכנית הלימודים ומבחנים כמונעי התנהגות מחדשת של מורים, החלטות מדיניות כמסייעות לכך).

ו. השפעות של התנהגות מחדשת (4 מאמרים) – נמצאה השפעה: 1. על קונפליקטים עם עמיתים או, לחילופין, על שביעות רצון מיחסים עם עמיתים. מורים המתנהגים בצורה מחדשת עשויים לשלם מחיר על כך; 2. נמצאו שתי השפעות שליליות של התנהגות מחדשת בעקבות קבלת תמיכה (למשל, מענקים ממשלתיים): א. פגיעה בתרבות השוויונית בארגון, ב. הסלמה של קונפליקטים קיימים; 3. על התפתחות מקצועית של המורה היחיד (כאן, בעקבות שימוש בכלי להערכה עצמית יחד עם עמיתים וסוכני שינוי אחרים (Ross & Bruce, 2007);

4. על שינוי לטובה של קשרים עם תלמידים - כאן, בעקבות קבוצת חקר של מורים שבה הם שיתפו ברעיונות חדשים, יישמו פעילויות ברוח זו וקידמו אותן (Eisenman 2005).

דיון בממצאים – במבט כולל ניתן לחלק את המשתנים הקשורים להתנהגות מחדשת של מורה לשתי קטגוריות: (א) בתוך הפרט (מסוגלות- עצמית, ועמדות ואמונות), (ב) מחוץ לפרט - תמיכה מהסביבה (עמיתים, מנהלים, התרבות הארגונית, תשתיות ומשאבים). כדי לחדש מורים זקוקים לתמיכה, להדרכה ולמשוב ולהזדמנויות לשיתוף ולשיח עם אחרים. עמיתים הם בעלי ההשפעה הגדולה ביותר בהקשר זה, אך גם מנהלים ומנהיגים חינוכיים, תלמידים וסוכנים חיצוניים שותפים לכך. גם לתשתיות ומשאבים הולמים יש קשר להתנהגות זו, כפי שנמצא במחקרים שונים (למשל, (Reilly et al., 2011).

תובנה נוספת שעלתה מהממצאים קשורה דווקא לתיאוריית כוחם של קשרים חלשים (Granovetter, 1973) לפיה קשרים חלשים בין שחקנים קשורים לחדשנות, לרעיונות חדשים ולהתנהגות מחדשת וקשרים חזקים מקבעים את הקיים. אף שיש חשיבות לקשרים חזקים עם אחרים בקהיליות ובקבוצות חברתיות, הם עלולים לעכב התנהגות מחדשת. הדבר נחקר בהקשר של הגברת יצירתיות (Baer, 2010).

מחקר עתידי – א) פיתוח מודל קונצפטואלי, שכן המחקרים שנכללו בסקירה זו התמקדו בעיקר בהיבטים מוגבלים של התהליך ולא נעשה ניסיון לבחון את התהליך בכללותו, כולל האינטראקציות בין המשתנים השונים. נדרש גם פיתוח כלי מדידה של התנהגות מחדשת כדי להבין את מורכבותה במלואה, ב) מחקר ארוך-טווח ומחקר כמותי מתקדם לבחינת הקשרים כנ"ל, ג) חקר ההשפעות של התנהגות מחדשת על מורים ובתי ספר. לשאלה "מהן ההשפעות של התנהגות מחדשת על ארגונים על עובדיהם?" אין עדיין תשובה, ד) מיקוד בשחקנים בעלי השפעות מקדמות או מעכבות בהקשר זה.

השתמעויות מעשיות – א) גורמים רבים מעורבים בקידום התנהגות מחדשת של מורים והיא מושפעת ממשתנים שונים. יש לשלב טכניקות שונות, ארגוניות ואישיות, כדי לקדם זאת, לקיים תקשורת בין השותפים וליצור סביבות מקדמות; ב) חשוב שמורים מחדשים יכבדו את עמיתיהם, ומורים שעמיתיהם מחדשים יכבדו את דרכם ואת האומץ שלהם להכניס שינוי. על מורים להכיר בצרכים של עמיתיהם, לתת או לבקש תמיכה ולהבין שקונפליקטים עשויים גם לקדם חדשנות; ג) ארגונים חינוכיים המבקשים להגביר התנהגות מחדשת יכולים ליצור כלים לניהול משאבי אנוש המכוונים לכך, היודעים לזהות מורים בעלי תכונות מתאימות. מתן משוב הדדי, פיתוח אקלים לימודי ומתן אוטונומיה עשויים לקדם זאת; ד) פיתוח של דפוס מנהיגות התומכת בהתנהגויות מורים ולא מפקחת עליהן עשויה אף היא לקדם מטרה זו.

ביבליוגרפיה

Carmeli A., Meitar R., Weisberg J. (2006). Self-leadership skills and innovative behavior at work. International Journal of Manpower, 27, 75–90

Chang C. P., Chuang H. W., Bennington L. (2011). Organizational climate for innovation and creative teaching in urban and rural schools. Quality and Quantity: International Journal of Methodology, 45, 935–951

Donnelly D., McGarr O., O’Reilly J. (2011). A framework for teachers’ integration of ICT into their classroom practice. Computers & Education, 57, 1469–1483

Eisenman L., Chamberlin M., McGahee-Kovac M. (2005). A teacher inquiry group on student-led IEPs: Starting small to make a difference. Teacher Education and Special Education, 28, 195–206

Granovetter, M. S. (1973). The strength of weak ties. American Journal of Sociology, 78, 1360–1380. Retrieved from http://www.jstor.org/stable/2776392

Janssen O. (2003). Innovative behavior and job involvement at the price of conflict and less satisfactory relations with co-workers. Journal of Occupational and Organizational Psychology, 76, 347–364

Loogma K., Kruusvall J., Ümarik M. (2012). E-learning as innovation: Exploring innovativeness of the VET teachers’ community in Estonia. Computers & Education, 58, 808–817

Messmann G., Mulder R. H., Gruber H. (2010). Relations between vocational teachers’ characteristics of professionalism and their innovative work behavior. Empirical Research in Vocational Education and Training, 2, 21–40

Reilly R. C., Lilly F., Bramwell G., Kronish N. (2011). A synthesis of research concerning creative teachers in a Canadian context. Teaching and Teacher Education, 27, 533–542

Ross J. A., Bruce C. D. (2007). Teacher self-assessment: A mechanism for facilitating professional growth. Teaching and Teacher Education, 23, 146–159

Runhaar P. (2008). Promoting teachers’ professional development (Unpublished doctoral dissertation). University Twente, Enschede, Netherlands

Sellars M. (2012). Teachers and change: The role of reflective practice. Procedia: Social and Behavioral Sciences, 55, 461–469

Yang S. C., Huang Y.-F. (2008). A study of high school English teachers’ behavior, concerns and beliefs in integrating information technology into English instruction. Computers in Human Behavior, 24, 1085–1103