דגם להכשרת מורים לחינוך מיוחד ולחינוך רגיל- חינוך משלב(הכלה)

Laarhoven, T.R., Munk, D.D., Lynch, K., Bosma, J., & Rouse J. (2007). A model for preparing special and general education preservice teachers for inclusive education, Journal of Teacher Education, 58(5), 440-455.

דגם להכשרת מורים לחינוך מיוחד ולחינוך רגיל- חינוך משלב(הכלה)

מילות מפתח: חינוך משלב(inclusive), הכשרת מורים, שיתופיות, הוראה בצוות (co)

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

רקע - הגישה של חינוך משלב inclusive education)) של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתה הרגילה העלתה את הציפיות ממורי החינוך המיוחד ומהמורים הרגילים וחיזקה את הדיון, הוויכוח והצורך בשינויים המבניים בתוכניות להכשרת מורים (Blanton et al., 1997, Fisher et al., 2003). בצד הרחבת תחומי האחריות של מורים בסביבות משלבות, החלו להופיע דווחים שלפיהם המורים אינם מוכשרים באופן נכון להוראה מסוג זה, ושיש ליצור תוכניות ההכשרה הולמות.

היוזמות הנפוצות במערכת שמטרתן שיפור תוכניות ההכשרה כוללות הרחבה (enhancement ) ע"י הוספת קורסים חדשים ו/או התנסויות מעשיות נוספות, או שיפור קורסים קיימים לסטודנטים בחנ"מ ובחינוך הרגיל. לעתים מדובר גם בהתנסויות משותפות של מתכשרים להוראה משתי המגמות הללו, ובהוספת תכנים חדשים(Cook, 2002). בהקשר זה ראוי גם לטפל בעמדות ביחס לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים, שכן עמדה חיובית היא דרישת קדם לפיתוח אסטרטגיות הוראה יעילות בכיתות משלבות. בין הכשירויות החשובות שיש לטפח בקרב מתכשרים ניתן לציין: יכולת ללמידה, עבודה ולהתנסות מעשית בצוות (Jenkins et al., 2002), יכולת לבצע התאמות קוריקולריות והוראתיות לצורכי הלומדים (Fisher et al., 2003), הכרת טכנולוגיות מסייעות, עבודה עם בעלי מקצועות פרא-חינוכיים ותמיכה התנהגותית חיובית.

 ACCEPT- המאמר מתאר את המיזם ACCEPT שהוא יוזמה לחיזוק תוכניות הכשרה להוראה בחינוך המשלב. המיזם נערך באוניברסיטת Northern Illinois . המיזם בא כתגובה ליישום של סטנדרטים שהוצבו כדרישות לקבלת תעודת הוראה לחינוך רגיל ומיוחד וכתוצאה של ההכרה של המוסד המכשיר בכך שמורים יצאו נשכרים מתוכנית שתתמקד בחינוך משלב. מאפיינים ייחודיים של המיזם: שותפות עם סוכנות חיצונית שנתנה את צד התוכן ותמיכה כספית של סוכנות ממשלתית.
מבנה התוכנית: 10 שעות לפני תחילת הלימודים, השתתפות בחטיבה ייעודית שכללה: הוראה קולבורטיבית במסגרות משלבות, התנסות מעשית בכיתה משלבת והוראה מוגברת בתחום של הערכת התנהגות, התאמות וסיגול ההוראה וטכנולוגיות מסייעות (שגם עבורן נדרשה התנסות מעשית).

הלמידה והעבודה נעשו בצוותים של סטודנטים לחנ"מ, לחינוך רגיל, ביסודי ובתיכון. בהיבט של סיגול ההוראה הסטודנטים התאמנו בהתאמה לפרופילים של תלמידים שתוארו בווינייטות.

ר' את רכיבי התוכנית והמבנה שלה בעמ' 442 – 444 במאמר.

הערכה - החלק המחקרי כולל הערכה של השלב הניסויי של המיזם. מטרות ההערכה היו: (א) להעריך את עמדות המתכשרים לחינוך משלב (אינקלוסיבי); (ב) להעריך את היכולות של המתכשרים בביצוע אסטרטגיות מרכזיות לפני ואחרי ההתנסות בקורס. המחקר היה כמותי וכלל שתי קבוצות ניסוי : אחת של מתכשרים בחינוך הרגיל ואחת - מתכשרים בחינוך המיוחד, וקבוצת ביקורת.
כלי המחקר היו: שאלון קוריקולרי ושאלו עמדות (תיאור בעמ' 445 – 446 במאמר).

ר' תוצאות המחקר בהרחבה בעמודים 446 – 452 במאמר

דיון ורפלקציה - חידושים פרוגרמטיים לטיפול בצרכים של מתכשרים להוראה הנכנסים לחינוך משלב דרשו שינויים במבנה של התוכניות, הוספת כיתות והתנסויות חדשות ו/או העשרה של קורסים והתנסויות קיימים. המיזם המוצג הוא שילוב של גישות, שכן הוא מערב קורס חדש למתכשרי חנ"מ כמו גם העשרה של קורסים קיימים, ובכך ניתן לראותו גם כדגם יעיל/חסכוני לשיפור ההכשרה.

ההשוואה של כמה תוצרים של התוכנית שנעשתה הראתה שההתנסויות המועשרות שנוספו הביאו לא רק לפיתוח של עמדות חיוביות אלא גם לשיפור רמת הכשירות של המתכשרים מעבר למה שהיה צפוי בתוכנית ה"ישנה". זאת אף שהצמיחה בקבוצת הביקורת הייתה גם היא משביעת רצון. כל המתכשרים במיזם הניסויי יצאו נשכרים מההשתתפות בו בידע תוכן ובפיתוח עמדות. עם זאת, כל ניתוחי הנתונים הצביעו על כך שההשתתפות בתוכנית הביאה לתוצאות משמעותיות יותר בשתי קבוצות הניסוי(חנ"מ ורגיל), במיוחד במונחים של ידע תוכן כפי שנבחן בשאלון הקוריקולורי. המתכשרים שקבלו את הציונים הגבוהים ביותר היו קבוצת הניסוי של החינוך הרגיל במונחים של צמיחה ממבחן הקדם למבחן הסופי בכל הנושאים שנבדקו. בהיבט של העמדות היו הבדלים מועטים בין כל הקבוצות במונחים של עמדות לחינוך המשלב. כולם הראו עמדות חיוביות כלפי ההוראה המשלבת וכלפי יישומה. ההבדל היחיד היה בפריט "מורי החינוך המיוחד יעילים יותר". קבוצת הביקורת צייננה פריט זה גבוה משמעותית מקבוצת החינוך הרגיל. הסברים אפשריים: חברי קבוצת הביקורת למדו שהם יכולים להסתמך על מורי חנ"מ בהיותם בשדה או שלא היה להם ביטחון ביכולות שלהם.

בצד העמדות החיוביות לתמיכה בבעלי צרכים מיוחדים על המורים להיות בעלי כשירויות לעשות זאת ביעילות. למשל, למרות שההבדלים בין קבוצות הניסוי לבין קבוצת הביקורת היו קטנים במונחים של עמדות כלפי סיגול ההוראה לצרכים המיוחדים ולשילוב, הרי שביכולת לזהות התאמות הוראתיות בפועל נמצאו הבדלים.

השתמעויות – הקנייה וחיזוק יכולות של עבודה בצוות ברמת התכנון וההפעלה של השיעור חשובים ביותר בהכשרה המדוברת. רכישת התובנה לכך בשנות ההכשרה עשויה להכשיר את המתכשרים להקדיש זמן רב יותר לשיתוף עם עמיתים. לפי תגובות המתכשרים במחקר ההתנסות המעשית הייתה משמעותית ביות, אף יותר מזו של עמיתיהם בקבוצת הביקורת. לדעתם ההוראה הממשית בבתי הספר וההתנסויות המידיות בשימוש בטכנולוגיות השתלמו ביותר. הערכת המיזם תמשך עד שהמשתתפים ישלימו לפחות את שנת העבודה הראשונה, כמו כן יימשכו סקרי המשך וראיונות עם המשתתפים במהלך הלימודים וההתנסות המעשית. סוגי הכיתות שהמשתתפים מבקשים ללמד בהם והעמדות והכישורים שהם מביאים לכיתתם הראשונה עשויים להיחשב לאינדיקטורים החשובים ביותר להצלחת התוכנית.

ביבליוגרפיה

Blanton, L.P., et al., (1997). Teacher education in transition, Denver: Love.
Cook, B.G. (2002). Inclusive attitudes, strengths and weaknesses of pre-service general educators enrolled in a curriculum infusion teacher preparation program, Teacher Education and Special Education, 25(3), 262-277.
Fisher, D., et al., (2003). What do special educators need to know and be prepared to do for inclusive schooling to work? Teacher Education and Special Education, 26(1), 42-50.
Jenkins, A.A., et al., (2002). Partnerships for dual preparation in elementary, secondary and special education programs, Remedial and Special Education, 23(6), 359-371.