דברים שצומחים בחממה – מיזם בשדה החינוכי-חברתי
מאת: נתליה גוטקובסקי
מילות מפתח:
הוראה דיאלוגית
הכשרת מורים
למידה אותנטית
למידה מבוססת פרויקטים
סטודנטים להוראה
תהליכי הכשרה
תוכניות
תוכניות הכשרה
תוכניות ייחודיות
תוכניות לימודים
תוכניות לימודים אינטגרטיביות
בתוך: יובל, אמנון (עורך). דמוקרטיה בפעולה: התכנית הניסויית –הדמוקרטית במכללת סמינר הקיבוצים: השנים הראשונות, משרד החינוך, 2007 (בשיתוף מכללת סמינר הקיבוצים והמכון לחינוך דמוקרטי).
רקע
במסגרת התכנית הניסויית של החממה במכללת סמינר הקיבוצים הסטודנטים להוראה מחויבים באופן אישי להפקת מיזם או פרויקט בשדה החינוכי-חברתי. סיום התוכנית בהצלחה מותנה בקיום פרויקט זה. הסטודנטים מתחייבים להתפנות מעיסוקיהם לפחות חצי יום בשבוע, במשך שלוש שנים מחוץ ללימודים במכללה, לקיום חממה אישית. החממה מתרחשת בשלושה שלבים: "חיפוש", "העמקה" ו"הפקה".
שלבי החממה
א.חיפוש: השלב בו לומד הסטודנט את עצמו ואת עולמו מתוך תחומים אותם הוא לומד לזהות כנקודות החוזק ואזורי הצמיחה שלו, ויוצא לחיפוש אחר המפגש שלהם עם העולם. בתום שלב החיפוש מגדיר הסטודנט תחום או נושא בו הוא מעוניין להעמיק.
ב.העמקה: השלב בו עורך הסטודנט חוזה למידה עצמית בנושא בו בחר. החוזה כולל ביצוע מיפוי של הפעילויות הקיימות בנושא בו הוא מעוניין לעשות את הפרויקט. הסטודנט בוחר את הדרכים האופטימאליות עבורו, כלומד עצמאי, לקיום החוזה, כולל דרכי הערכה.
ג.הפקה: השלב בו מתכנן הסטודנט מיזם או פרויקט חברתי-חינוכי, כולל תכנית עסקית במידת הצורך, ומיישם אותו בפועל.
בשלב "החיפוש" הסטודנט פועל באופן פרטי, בשלבי ההעמקה וההפקה ניתן לעבוד בצוותים.
את התמיכה והלימוד, לצורך קיום השלבים השונים בשטח על ידי הסטודנט, מלווה "סדנת חממה".
סדנת חממה
הסדנה נערכת בקבוצות קטנות, למשך חצי יום פעם בשבועיים, במסגרת הלימודים במכללה, במשך 3 שנים.
ההליך בסדנה
בסדנה מקבלים כלים לקראת היום של היציאה לשטח (חממה אישית) ומעבדים, על ידי רפלקציה מהקבוצה, את ההתנסות שהייתה.
נתליה גוטקובסקי היא סטודנטית במחזור א' של התכנית הניסויית, מגמת מדעי הרוח, מכללת סמינר הקיבוצים. להלן כמה קטעים מתוך המאמר שכתבה בספר המאמרים על התכנית הניסויית.
"לפני שלוש שנים, בתקופה בה התלבטתי בין מסלולי לימוד אקדמאיים שונים ולאחר שהוצגה בפני "החממה ליזמות חינוכית חברתית", החלטתי לבוא ללמוד בחממה. בין כלל הסיבות שגרמו לי לבחור במסלול הדמוקרטי, הסיבה המרכזית הייתה סדנת החממה.
"לדעתי, החממה, מהווה תפישה לימודית מהפכנית שמערערת את יסודות "החינוך הבנקאי" (פריירה) ומעבירה את כובד המשקל אל התפתחות הפרט, אל עולמו ושפתו. תהליך החממה לא מניח שישנו מי שיודע מה חשוב וטוב עבורי, אלא בדרכים פתלתלות ועקלקלות מסייע לי להגיע למחוז חפצי ולנווט בתוך הדינאמיקה המתגלגלת של החיים."
"פורמאלית: מה היא החממה? החממה היא תהליך אישי וקבוצתי המיועד לסייע לסטודנטית למצוא את אזורי החוזק והצמיחה שלה ולפתח אותם כדי להעמיקם ולהצליח ליצור, ליזום ולהפיק, בסופו של דבר, יוזמה חינוכית-חברתית המבוססת על אותם אזורי חוזק וצמיחה של הפרט"
במערכת השעות הלימודיות, החממה הינה סדנה בת שלוש שעות המתקיימת בקבוצות קטנות ומבוססת על תהליך אישי לו מחויבות הסטודנטיות להקדיש "שעות חממה" בזמנן הפנוי.
"בשנתיים הראשונות לתהליך, זמן החממה של הסטודנטית הוא זמן אותו היא מחויבת להקדיש לעצמה כחלק מהלימודים, חצי יום בשבוע, תוך התחייבות שלא לעסוק בפרנסה, לימודים או מחויבות אחרת בזמן זה. מהות הדבר היא להקדיש תשומת לב, מחשבה ועשייה למען עצמך והתפתחותך ללא כל הגבלה".
"תהליך החממה מבוסס על תפיסת "אזורי החוזק והצמיחה", כלומר, ההנחה הבסיסית היא שרבים האנשים שלא פועלים מהמקומות בהם הם צומחים ומתפתחים אלא עסוקים בעבודה ומקצוע שלא מפתחים אותם ושבהם הם גם לא בהכרח הכי טובים. התהליך מכוון לסייע לסטודנטית להגדיר מה הם אזורי החוזק – אותם הדברים בהם היא מוצלחת ובטוחה, אזורי הצמיחה שעליהם כדאי לה לבסס את יצירתה, את חייה ואת התפתחותה המקצועית. "
"התהליך האישי שעוברת הסטודנטית בחממה מלווה בסדנה קבוצתית, בה מספר משתתפות אינטימי (8-10 סטודנטיות וסטודנטים). הקבוצה מלווה על ידי מנחה, המהווה חונך/ת אישית לכל אחת מהסטודנטיות בחממה. על מטרת הקבוצה ודרך התנהלותה עוברים גלגולים שונים, אך באופן בסיסי הקבוצה מאפשרת מסגרת תמיכה ושיקוף לתהליכי הלמידה. על ידי שיתוף חברות וחברי החממה בחוויות שונות, בין של מימוש מטרות ובין של אי-מימושן, יכולה הסטודנטית ללמוד רבות על עצמה. הקבוצה אמורה לסייע לסטודנטית,,,, לייעץ לה ולסייע לה לצמוח. "
"תהליך החיפוש היה עבורי סוג של מסע: לעתים קסום ולעתים הוא לקח אותי אל מקומות של כאב והתמודדות אישית אמיתית.
בתחילת תהליך החיפוש קיבלנו הנחייה ללכת אל מקומות שאינם פתורים מבחינתנו ובהמשך כבר התחלתי לעסוק בנושא בו אני רוצה להעמיק. כך במהלך החיפוש בדקתי סוגיות שונות: מעצורים המניעים אותי מלעשות דברים שהייתי רוצה לעשות, סוגיות משפחתיות, דרכי ביטוי בהן אני בוחרת או כאלה שקשות לי, אקולוגיה ויישום אקולוגי בחיים בדרכים שונות.
החיפוש התנהל בכמה אופנים: דרך ימי מסע עצמיים שבהם יצאתי לטייל לבדי ובדרך פגשתי אנשים באורח מתוכנן או לא, דרך פגישות עם בני משפחה, דרך פגישות עם פעילים בתחום הבנייה האקולוגית ודרך התעמקות בגישות אקולוגיות. בהמשך השנה התחלתי להעמיק ברעיון של אורח חיים אקולוגי ולהתמקד בו".
התחלתי בקורס "בוסתנאות" אצל דוד רנוב, אדריכל אקולוגי, ודינה יוגב, העוסקת בתכנון נוף וגינון אורגאני. בשלהי הקיץ התנדבתי כפועלת בגן הירק האורגני של הכפר הטיפולי כישורית כדי להעמיק את ידיעותיי וניסיוני בתחום".
"עם פתיחת שנה ב', כשכבר היה לי ברור מה אני רוצה ללמוד, הגדרתי כי התחום בו אני רוצה להעמיק הוא "דרך חיים אקולוגית כבסיס לקשר בין האדם לסביבתו האנושית והטבעית".
"חוזה הלמידה שכתבתי היה היקפי ו"כולי" – הוא עסק בלימוד תיאורטי ופרקטי של תחומים סביבתיים מגוונים ובהתנסות והכרות עם מגוון מלאכות הקשורות בעשייה סביבתית. "הכוליות" שבחוזה באה לידי ביטוי בכך שהמטרות שהוגדרו בו נגעו גם לקשרים חברתיים אישיים ולנהגים יומיומיים. מטרה חשובה נוספת הייתה קידום אורח החיים הסביבתי בקהילה שבה אני חיה ורתימת שותפים למיזם סביבתי עתידי."
במסמך שנדרשנו לכתוב המתעד את סיכום שנת ההעמקה, כתבתי ש"נעשתה למידה משמעותית, לא תמיד על דרך החיוב. עמדתי ברבות מהמשימות שהצבתי לעצמי, ובאלו שלא, מעצם אי-ביצוען אני לומדת רבות גם כן".
"חוזה הלמידה וקריאתם הביקורתית של חברי לקבוצה בו, סייעו לי להגדיר בצורה מדויקת יעדים ומדדים להצלחה בתהליך שהיה לגמרי אישי ושאני הייתי מעניקת הציונים בו. היופי בתהליך הזה הוא שאין בו "נכשל" אלא סימון מתמיד של מטרות נוספות", רפלקציה אמיתית שדורשת ממך לבדוק באמת מה עשית, מה השגת עד כה ולאן את ממשיכה ללכת"
"לקראת סוף שנה ב', עם סיומו הפורמאלי של תהליך ההעמקה, התחוור לי שאני זקוקה לעוד למידה והעמקה ועוד התנסות. בחרתי בלימודים מסוג אחר מחוץ לסמינר הקיבוצים. את שנה ג' התחלתי במכון הערבה ללימודי הסביבה, ושם קיבלתי "זריקה סביבתית לווריד", למדתי והשלמתי מטרות שונות שנכתבו בחוזה הלמידה ולא השגתי עד לאותה תקופת לימודים. בסיימי את התקופה במכון הערבה, כאשר חזרתי לביתי ולסמינר הקיבוצים, הייתי בשלה להפקה".
"עם חזרתי אל החממה באמצע שנה ג' פגשתי את סדנת החממה כאשר היא מכוונת לתחום היזמות החברתית-עסקית והדבר תאם מאד את המקום בו הייתי אני. בעזרת החממה וצוות החונכים והמנחים, יכולתי לקדם את המיזם בו אני עוסקת כיום: "מקום- בניית שינויי בסביבה, "מיזם המכוון ליצירת מנהיגות ומעורבות חברתית-סביבתית באמצעות עשייה ובנייה אקולוגית."
" בהתבוננות על התהליך שעברתי אני חשה סיפוק וגאווה. אני חשה שהמסגרת הלימודית של החממה הצמיחה אותי וסיפקה לי בית חם להתפתחות אישית. למרות זאת, חשוב לומר: התהליך הקבוצתי היה קשה מאד. לעתים לא הייתי בטוחה האם אנחנו אכן עוזרות אחת לשנייה לצמוח או אולי אנחנו מייצרות זו אצל זו מחסומים אחרים. על פניו, נראה כי התהליך הוא טוב, אך למרות זאת במהלכו נוצרות דינאמיקות קבוצתיות לא פשוטות: חברות וחברי הקבוצה נדרשות להכיל אחת את רעותה ולעתים הדבר נעשה מתוך עייפות, קושי ואי-מסוגלות אמיתית לקדם זו את זה וזה. נוצרת דינאמיקה של "לעומתיות", כלומר, האם אני משקיעה בחממה כפי שהאחרות משקיעות? מה הדבר אומר עלי אם אני מנהלת למידה עצמאית (כמצופה בתהליך החממה) או אם אינני משקיעה בה? בכלל, מתפתחת דינאמיקה של חשיפה אישית, מצד אחד ושל הימנעות מחשיפה כזו, מצד שני, ועולות שאלות לגבי גבולות השיח והגילוי בקבוצה שכזו. "
"אחת התובנות המרכזיות שהגעתי אליהן מתוך חוויותיי האישיות ומתוך התבוננות בקבוצה היא זו של "המנוס לחופש", במשמעות שייחס למושג הפילוסוף אריך פרום. אנחנו בורחים מהחופש משום שהוא תובע מאיתנו אחריות ועשייה, משום שקל לנו יותר לוותר לעצמנו ולא להתמודד על מה שאנחנו באמת רוצים. אנחנו הרי רגילים שאומרים לנו מה לעשות, וכאשר אומרים לנו "הקדישו זמן לעצמם" זה כה מבלבל אותנו עד שאנחנו חוזרים מייד אל המסגרת המוכרת, אל המטלות, אל החובות הקטנות של היומיום או אל העבודה."
"במבט על, מכיוון הפילוסופיה החינוכית, אני מאמינה שתהליך החממה הוא מהות החינוך המכוון אל האדם. החממה מכוונת לטעת באדם את האמונה בעצמו ואת ההכרות עם עצמו ומתאמצת לסייע לו למצוא את הכלים כדי לממש את רצונותיו."
"עד כמה שהדבר בלתי מפתיע, ואולי מקשה עלינו כמחנכים, הדבר תלוי הרבה מאד באדם עצמו. מי שנכנס לחממה ללא האמונה הבסיסית בעצמו והמוכנות לגדול ולסבול את כאבי הגדילה, צפוי להתאכזב. אם קיימת המוכנות לטבול באש העצמית, החממה היא אזור צמיחה מצוין. אני מתבוננת על החממה ועל הסטודנטיות במחזורים הבאים כעל הבטחה שעתידה להתממש. אני מודה לכל מי שמשקה את הזרעים, הנבטים והשתילים הרכים שגדלים לפי דרכם. כן ירבו."
עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya