גלובליזציה ולמידת סטודנטים: סקירת מחקרים

Edelstein, R. (2014). Globalization and student learning: A literature review and call for greater conceptual rigor and cross-institutional studies, Research & Occasional Paper Series, CSHE.6.14, Center for Studies in Higher Education, Berkeley.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית בידי ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

תכניות ומטרות למידה באוניברסיטאות בעולם הולכות ומתפתחות וכוללות ידע, כישורים ועמדות רבים יותר הקשורים לאופי הבין-לאומי של מגוון רחב של מקצועות ועיסוקים, ולתהליכי גלובליזציה בולטים. כיום מצופה מבוגרי חינוך גבוה לדעת יותר על העולם שמחוץ לסביבתם, כולל ארצות מוצאם, כדי שיוכלו לתפקד כאזרחים בעלי מודעות ואחריות ולפעול אישית ומקצועית בהקשרים בין-לאומיים. מחקרי מעקב והערכה על למידה ותכנון בין-לאומיים אינם רבים. במאמר זה מוצגת סקירת מאמרים בנושא תוך ניסיון להדגיש מגמות חדשות במחקר המאירות את התחום של למידה בחו"ל מאפייניה ותרומותיה.

א. המחקר הקיים

1. מחקרים קיימים על רכישת שפה זרה, יחסים בין-תרבותיים ומחקר בחו"ל – רוב הספרות המחקרית מתמקדת ברמת הלומד הבודד ועוסקת בשלושה התחומים הנ"ל שהם מרכיבי מפתח בתהליך.

• רכישת שפה זרה: בין היתר יש עיסוק במשך השהות, בסוגי הדיור, בידע של שפות זרות, במגדר, במיומנויות קודמות בדקדוק ובקריאה. הממצאים, במקרים רבים טכניים בעיקרם, חשובים לתכנון תכניות ולשיפור שיטות פדגוגיות המופנות ללומדי חו"ל (Rivers, 1998 , Yashima, T, 2010, Watson et al., 2013).
• יחסים בין-תרבותיים: לפי מחקרים אלה קיימות מערכות של כישורים, ידע, ערכים ועמדות מובחנים הקשורים/משפיעים על תקשורת אפקטיבית והבנה הדדית. רוב המחקר חדש ואקספלורטיבי בטבעו. ניכרים מאמצים לפתח מסגרת תיאורטית מבוססת, והעניין בתחום זה גדל. המחקר הקיים מיידע מורים, לומדים ומוסדות בדבר דרכים לתכנון קוריקולום מתאים, לזימון למידה התנסותית ולמחקר. הם גם מספקים דגמי הערכה הקשורים לתכונות כמו: מודעות תרבותית ויכולת להערכה עצמית, יכולת סיגול והתאמה לסביבות תרבותיות חדשות, גמישות, התמודדות עם עמימות, כבוד לתרבויות אחרות, יכולת לשנות מסגרות התייחסות, ידע והבנה תרבותיים ספציפיים (Castaneda et al., 2011, Cubilos et al., 2012, Crossman et al., 2010).
• מחקר בחו"ל: מן הממצאים: חקר בחו"ל כולל יותר משתתפות מאשר משתתפים (Stroud, 2010), רוב הלומדים בחו"ל הם ממעמדות הביניים להורים משכילים בעלי הכנסה גבוהה יחסית (Di Pietro & Paige, 2008), יש צמיחה בהשתתפות אתנית אך במידה מועטה יחסית (Salisbury et al., 2011), הצמיחה היא בעיקר בתחומי העסקים, אחיות, עבודה סוציאלית ורפואה ציבורית. הלמידה בחו"ל במשך שנה שלמה, לימודי התמחות, השתתפות בקורסים וחיים אצל משפחות מארחות הם גורמים העומדים ביחס ישר לעבודה בין-לאומית עתידית. ממחקרים חדשים עולה שגם מחקר קצר מועד מהווה התנסות למידה משמעותית (Wiers-Jenssen, 2008, Norris & Gillespie, 2009, Davidson, 2010).

2. מחקרים על השתלבות לומדים בחו"ל: אינטגרציה, הסתגלות ושביעות רצון – המחקרים מתמקדים בעיקר בהתאמות תרבותיות, חברתיות, לשוניות ופדגוגיות לאוניברסיטאות ולתרבויות המארחות. רוב המחקרים התייחסו לסטודנטים הלומדים לתואר 4-2 שנים ולא באופן זמני או מוגבל לשפה או תרבות. במוסדות המארחים מתייחסים אליהם כלומדים רגילים ועליהם לעמוד באותן דרישות אקדמיות כמו התושבים. הסתגלות והתאמה קריטיות להצלחתם.

יש עדויות לכך שלומדי חו"ל עוברים התנסויות מעבר במונחים של הסתגלות בין-תרבותית בסביבות חינוכיות, בתרבויות ומסגרות חברתיות שונות, ומתמודדים עם תהליכי התבגרות והתפתחות אנושית המאפיינים סטודנטים באשר הם. חלק מהמחקרים רואים את תהליכי ההסתגלות, האקולטורציה והאסימילציה כליניאריים, אחרים – כהתפתחות מורכבת יותר. תחומי מחקר מתחדשים מתמקדים באקלים הקמפוס ובמגע בין-תרבותי (Dunne & Ciaran, 2009, Glass & Chris, 2012, Arkoudis et al., 2013).

ב. אתגרים העומדים בפני מחקר והערכה של תכניות בין-לאומיות ותוצרי למידה

דגמים, מטרות ושפה שונים – רוב המחקרים מתמקדים ברמת הסטודנט הבודד והתנסויותיו. ניכרת נטייה להתמקד בתוצרים נשאפים ולא בתוצרים עצמם. סקירת המחקר על הערכה של תכניות בין-לאומיות ולמידת סטודנטים בצד התייעצויות עם מומחים בתחום מצביעה על היעדר קונצנזוס בדבר מטרות, אופי וחשיבות של ממדי הלימודים הבין-לאומיים.

אין שפה משותפת או מערכת מושגים משותפת המקובלת על אקדמאים, מובילי מוסדות או לומדים בתוך או בין מוסדות ביחס לגלובליזציה ולחינוך בין-לאומי. אוניברסיטאות מתארות בדרכים שונות מטרות למידה ותוכניות בין-לאומיות שהן מציעות. בין היתר ניתן לציין ריבוי מושגים: אזרחות גלובלית, יכולת בין-לאומית, יכולת בין-תרבותית, כישורי המאה ה-21, חשיבה ו/או מודעות ו/או למידה גלובלית ומחקר של פעולות הומניטריות.

חוקרים שונים משתמשים בגישות מחקריות שונות, גישות תיאורטיות, מתודולוגיות וקונצפטואליות שונות בעבודותיהם (Deardorff & van Gaalen, 2012).

מהמחקר עולה כי יש הבדלים במידת המאמץ והמשאבים המוקצים ליוזמות ולתכנון למידה בתוכניות בין-לאומיות. לאחרונה ניכרים שינויים בתחום זה ומאמץ לפתח לימודים לתלמידי חו"ל. תכניות או נתיבי לימודים מיוחדים הושקו בכמה קמפוסים כדי לעודד לומדים לשלב מחקר עם פעילויות בין-לאומיות אחרות.

לסיכום, ראוי להקדיש תשומת לב משמעותית יותר לביסוס הבנה משותפת של מטרות הלמידה המרכזיות ושל מטרות התכניות שבבסיס קוריקולום בין-לאומי. יש גם צורך במאמץ רב יותר להגדרת הנחות תיאורטיות ומושגים בהם עושים שימוש בתיאור ובניתוח של ממדים שונים בתהליכים אלה.

למשל: אילו סוגי ידע ואילו מושגים יאפשרו להמשיך לתרום ליכולת להבין תופעות כמו: גלובליזציה, רשתות בין-לאומיות, פוליטיקה בין-לאומית, תקשורת והבדלים גלובליים? מדינת לאום ותרבות לאומית, כלכלה גלובלית ושווקי עבודה, התנסות בין-לאומית ודפוסים של התפתחות נתיבה מקצועית? עד כמה שווקי עבודה הופכים גלובליים יותר? האם התרבות הבין-לאומית או הגלובלית הצומחת משפיעה על הקשר שלנו לתרבויות לאומיות או מקומיות? כיצד משפיע הדבר על זהויותינו?

חוקרים ומעריכים צריכים לעגן את עבודתם בבסיסים תיאורטיים חזקים שבהם היגיון והנחות נורמטיביות נהירות לכול והמושגים קוהרנטיים ומובנים. עליהם לשאוף לפתח מידה מסוימת של שפה ומערכות מושגיות משותפות שישרתו את פיתוח הידע בתחום. נדרש מחקר רב ואיכותי יותר ברמות הניתוח השונות מרמת הפרט ועד הרמה הבין-לאומית כדי להרחיב את הידע ולחזק את איכויות המחקר והפעילות.

ביבליוגרפיה

Arkoudis, Sophie et al. 2013. “Finding Common Ground: Enhancing Interaction Between Domestic and International Students in Higher Education, Teaching in Higher Education, 18(3):222–35.

Castaneda, M. E., & Megan L. Z., (2011). Making the Most of the ‘New’ Study Abroad: Social Capital and the Short-Term Sojourn, Foreign Language Annals, 44(3):544–64.

Crossman, J. E., and Clarke, M. (2010). “International Experience and Graduate Employability: Stakeholder Perceptions on the Connection.” Higher Education 59(5):599–613.

Cubillos, J. H., & Ilvento, T2012. The Impact of Study Abroad on Students’ Self-Efficacy Perceptions, Foreign Language Annals, 45(4):494–511.

Davidson, D. E. (2010). Study Abroad: When, How Long, and with What Results? New Data from the Russian Front, Foreign Language Annals ,43(1).

Deardorff, D., & van Gaalen, A. (2012). Outcomes assessment in the internationalization of higher education, in: D.K. Deardorff, H. de Wit, J. D. Heyl & T. Adams(Eds.), Handbook of international of higher education, Sage, Chapter 10, p. 167 -190.

Di Pietro, G., & Paige, L. (2008). Who studies abroad? Evidence from France and Italy, European Journal of Education, 43(3), 389-398.

Dunne, Ciaran. (2009). Host Students’ Perspectives of Intercultural Contact in an Irish University, Journal of Studies in International Education, 13(2):222–39.

Glass, C. R. (2012). Educational Experiences Associated with International Students’ Learning, Development, and Positive Perceptions of Campus Climate, Journal of Studies in International Education, 16(3):228–51.

Norris, E. M., & Gillespie, J. (2009). How study abroad shape global careers evidence from the US? Journal of Studies in International Education, 13(3):382–397.

Rivers, W.P. (1998). Is being their enough? The effects of homestay placements on language gain during study abroad, Foreign Language Annals, 31(4). 491-507.

Stroud, A.H. (2010). Who plans (not) to study abroad? An examination of U.S. students' intentions, Journal of Studies in International Education, 14(5), 382–397.

Watson, J.R., Siska, P., & Wolfel, R.L. (2013). Assessing gains in language proficiency, Cross-cultural competence and regional awareness during study abroad: A preliminary study, Foreign Language Annals, 46(1). 62-79.

Wiers-Jenssen, J. (2008). Does higher education attained abroad lead to international job? Journal of Studies in International Education, 12(2), 101–130.

Yashima, Tomoko. (2010). The Effects of International Volunteer Work Experiences on Intercultural Competence of Japanese Youth, Journal of Intercultural Relations, 34(3), 268-282.