גלגולה של תכנית לימודים – הערכת הפעלתה של תכנית הלימודים החדשה במקרא (תשס"ג) בהקשר של החינוך היהודי בזרם הממלכתי

מאת:  ענת כהן-צורני (M.Ed.)

 

המקום שלימודי היהדות והמקרא תפסו בתכניות הלימודים בחינוך היהודי ממלכתי השתנה בהתאם לנסיבות הזמן ולתמורות החברתיות – תרבותיות מלפני קום המדינה ולאחריה. הניסיון המתמשך של מערכת החינוך לעצב דמות של "יהודי חדש", הובילה לחיפוש דרכים לחיזוק הקשר של התלמיד למורשתו התרבותית היסטורית (אקרמן, 1999). גם תכניות הלימודים במקרא שנכתבו לאחר הרפורמה בשנות ה- 60 המשיכו להדגיש יעד זה לצד הירידה במעמדו של המקרא. תופעה זו נמשכת בחינוך הממלכתי עד היום ונותנת ביטוייה בצמצום חומר הלימוד ושעות ההוראה (אמית, 2002, 2007).

 

על רקע תחושת חוסר שביעות הרצון מתכניות הלימודים במקרא בכלל ומהישגי תכנית תשמ"ה בפרט, נכתבה תכנית לימודים חדשה במקרא (תשס"ג). תכנית הלימודים מופעלת במערכת החינוך מזה 6 שנים ועם הזמן נתעוררו בי תהיות באשר לאופן הפעלתה בזיקה לתנאי המציאות של המורה בפועל. יתר על כן, לאור העובדה שאין בספרות המקצועית מחקר שדה שבדק הפעלה של תכנית לימודים במקרא במגזר הממלכתי, חשבתי לבדוק מה קורה לכוונות ולרעיונות של המתכננים בדרך משלב תכנונה ועיצובה ועד לאינטראקציות לימודיות בכיתה.

 

המחקר הנוכחי הוא איכותני–פרשני בסוגו, המשלב מחקר עיוני-פרשני של תכנית הלימודים ומתבסס על שלושה מקרים (case studies) של 3 מורות המלמדות מקרא בחטיבת ביניים ממלכתית.

הערכת ההפעלה של התכנית התבצעה על-פי רצף השלבים במודל גודלאד וחבריו (Goodlad et al. ,1979): הרמה האידיאלית, הרמה הפורמאלית, הרמה הנתפסת, הרמה ההפעלתית והרמה ההתנסותית.

 

ממצאי המחקר אפשרו לעמוד על המאפיינים של כל רמה קוריקולארית ולזהות גורמים מעכבים שהביאו לשינויים ברמה קוריקולארית אחת לעומת זו שקדמה לה ובתוך כך, לזהות את הפערים שנוצרו בהפעלת תכנית הלימודים.

הנתונים מתארים מצב של הפעלת תכנית הלימודים המתווה דרך להוראת המקרא בחברה חילונית, פלורליסטית ומשתנה. עם זאת, נראה שחוסר שביעות הרצון מיישומה מעוגן בשני מוקדים מרכזיים: האחד, בתכנית האידיאלית העמוסה במטרות ותפיסות. השני, מעוגן בפער שבין תפיסת המורות את תכנית הלימודים לבין יכולתן ליישם את התכנית בפועל. השינויים שזוהו תוך כדי הפעלת התכנית עוגנו במרכיבי יסוד דומיננטיים: זהות המורה, תפיסת התפקיד והידע הפרקטי פדגוגי, צורכי התלמיד וההקשר החברתי, שקבעו את איכות ההפעלה ואת אופן הסיגול ההדדי של תכנית הלימודים. בתוך כך, נתגלו שלושה דפוסי הפעלה של תכנית לימודים אחת.

 

המחקר מאפשר הצצה לעולמן של שלוש מורות למקרא במגזר הממלכתי בעלות זהות יהודית והשקפת עולם שונה המנסות להורות מקרא בחברה רב תרבותית, ומאיר את חשיבות מקומו של המורה בתכנון, פיתוח והערכה של תכניות לימודים. כמו כן, המחקר מעורר חשיבה אודות תפקידה של תכנית הלימודים במקרא בעיצוב הזהות היהודית של התלמיד בעידן פוסט מודרני. תוצאות המחקר מתארות מצב של הפעלה בהקשר ספציפי של הוראה בחטיבת -ביניים והן מצביעות על חשיבות מחקר נוסף לצורך הבהרת סוגיות שעלו תוך כדי המחקר.

 

אמית, י' (2002). הוראת המקרא בחינוך הכללי - עיון בתכניות הלימודים.           בתוך ע' הופמן וי' שנל (עורכים), ערכים ומטרות בתכניות הלימודים בישראל (עמ' 264-239). אבן יהודה: רכס.

אמית, י' (2007). המקרא בחינוך הישראלי הכללי. בתוך י' יובל, י' צבן וד' שחם (עורכים), זמן יהודי חדש תרבות יהודית בעידן חילוני - מבט אנציקלופדי, כרך 4 (עמ' 298-290). ירושלים: כתר.

משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית האגף לתכנון ופיתוח תכניות לימודים והפיקוח על הוראת המקרא בחינוך הממלכתי. תכנית לימודים במקרא (התשס"ג), למערכת החינוך הממלכתית מגן הילדים עד כיתה י"ב.