גישה מחדשת להכשרת מורי מורים

 Kosnick, C., et al., (2011). Becoming teacher educators: an innovative approach to teacher educator preparation, Journal of Education for Teaching, 37(3), 351-363.

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מילות מפתח: הכשרת מורי מורים, זהות, קליטה

שאלות מרכזיות : מי צריך להיות מורה מורים? האם מורי מורים זקוקים להכשרה מיוחדת?- התייחסות לשאלות אלה משמעותית למורי מורים ולמתכשרים להוראה כאחד. הדיון בשאלות אלה לא היה שכיח במחקר על הכשרת מורים, ויש כמה עבודות יסוד שהחלו בו וקידמו והרחיבו אותו (Houston, 1990, Cochran-Smith, et al., 2008, Murray, 1996, Sikkula, 1996). מן ההיבט של הכותבים, עבודה מרכזית בשאלות אלה היא זו של מוריי וחוב' (Murray et al., 2005), שתיארה את המעבר מהוראה בכיתה אל ההוראה בהכשרה ומשמעויותיו.

הקשר המחקר ומבנהו – רוב מורי המורים בקנדה אינם מתכשרים לתפקיד זה וגם התמיכה הניתנת להם מועטה (Kosnick & Beck, 2008). אחת השאלות היא: האם בתי ספר לחינוך יכולים לסייע לתלמידי תואר שלישי להתכשר להיות מורי מורים, כחוקרים וכמכשירי מורים בפועל. בתוכנית מיוחדת נקראו סטודנטים לתואר שלישי שיש להם עניין לעסוק בהכשרה להשתתף ברצף של מפגשים חד-חודשיים במשך שלוש שנים בהובלה של מרצה מן האוניברסיטה כהכשרה לתפקיד מורי-מורים. הקבוצה הורכבה ממנחה אחת ו-12 סטודנטים.

המחקר הוא מחקר עצמי שהוגדר כמרכיב של רפלקציה שבה מורים בוחנים שיטתית וביקורתית את פעולותיהם ואת הקשרן כדרך לפתח מודעות לפעילותם המקצועית(Samaras & Freese, 2006 ). שאלות המחקר הרחבות היו: (1) כיצד תומכת השתתפות בקבוצה כזו בעבודת הדוקטורט? (2) כיצד משפיעה ההשתתפות בקבוצה על ההבנה של תפקיד מורה המורים? (3) כיצד היא משפיעה על המטרות המקצועיות ארוכות הטווח של כל משתתף?

כלי המחקר היו: בשנים ה- 1 – 2 לעבודה: קבוצתו מיקוד ושאלונים פתוחים שהשתנו בין שתי השנים. בשנה ה-3 נאספו נתונים כמותיים ואיכותניים.

ממצאי המאמר –המשתתפים הביעו שביעות רצון מהתוכנית ורובם הצביעו על עיסוק בהכשרת מורים כמטרה המקצועית ארוכת הטווח שלהם. הלימודים בקבוצה תוארו כמאפשרים למידה, צמיחה ושיתוף. ההשתתפות חיזקה מחויבות, אמון וכבוד הדדי בין חברי הקבוצה, דבר שאפשר להם לקבל משוב בונה על עבודתם. הממצאים מצביעים על המאפיינים הבאים של התוכנית:
קהילייה מקצועית מתפתחת – הקהילייה שנוצרה סיפקה למשתתפים הזדמנויות חינוכיות ומקצועיות נוספות מעבר לדרישות הבסיסיות של תוכנית הלימודים שלהם כדוקטורנטים. עבודת הקבוצה התפתחה לכיוונים שונים מעבר למנדט המקורי, וכללה קבוצת מחקר כוללת, צוותי כתיבה משותפים וסדנאות לבקשת מענקי מחקר. ההשתתפות בפעילויות השונות הכינו את המשתתפים לעבודה בהכשרת מורים.

פתוח ידע להכשרת מורים - התוכנית כללה פעילויות לבניית ידע בהכשרת מורים, שכן התחום היה זר לרוב חברי הקבוצה . הלמידה הייתה במישור התיאורטי ובמישור הפרקטי ובהן: קריאת מאמרים בתחום, היכרות עם תוכניות הכשרה הקיימות במדינות שונות, דיונים עם המנחים על בסיס ההתנסות המקצועית שלהם, מפגשים עם מורי-מורים ותיקים, ביקורים בשיעורים וראיונות עמם ועוד.
שיפור מיומנויות המחקר – הלומדים הבינו את חשיבות של פעילות מחקרית בנושאי הכשרת מורים ושיפרו את הידע והפרקטיקות המחקריים שלהם. הם התכשרו להיות מורי-מורים ומורי-מורים-חוקרים. בשנה השלישית רבים ניהלו את מחקר הדוקטורט שלהם בנושאים מתחום ההכשרה תוך דגש על מורה המורים עצמו.

פיתוח זהות מקצועית של מורה מורים – תהליכי פיתוח הזהות וגיבושה הושפעו מן הקבוצה, בעיקר הפיתוח של זהויות מקצועיות ואקדמיות. פיתוח זהות או זהויות נוצר תמיד מתוך קשר הדדי בין הדרך בה הפרט רואה את עצמו (דימוי עצמי) לבין הדרך שבה הוא תופס כיצד אחרים רואים אותו(דימוי ציבורי)(Jenkins, 2008). זהות(identity ) והזדהות (identification)אינם "דברים" אלה "תהליכים של היעשות(becoming)"; אחד ממרכיבי הליבה של "ההיעשות לקבוצת מורי מורים" הוא התהליך שבו חברי הקבוצה פיתחו את זהויותיהם המקצועיות. חברי הקבוצה זיהו כמה תהליכים ואירועים קריטיים שתרמו לגיבוש הזהות, מתוך קיום משא ומתן ברמות שונות ומנקודות מבט שונות והתוודעות למתחים שבין זהויות שונות :כסטודנטים לתואר שלישי, כמורים כיתה וכמורי-מורים מתחילים. תהליכי גיבוש זהות של Being ושל Becoming התרחבו כשהמשתתפים התבקשו לחשוב על עצמם ועל חבריהם כעל מורי מורים וחוקרים כחלק מהלימודים ומעבר להם.

השפעה על הפרקטיקות של המשתתפים כמורי-מורים מתחילים - בצד הבנת תחום ההכשרה הסטודנטים פיתחו כשירויות הנדרשות להצלחה בהכשרה. נתונים מסקר שנערך במהלך השנה השלישית של המיזם מראים שרוב הלומדים הצליחו לשמור על תפקידי ההוראה שלהם בתוכניות ההכשרה שבהן נקלטו. הייתה לכך השפעה חשובה על הקורס עצמו שכן ניתן היה להתייחס לנושאים שוטפים ולהצלחות ואתגרים אישיים מן השדה.

סיכום – קשה לתת ביטוי כולל של הקבוצה לאור האופי העשיר, המורכב ומלא הקשרים שאפיינו אותה. המאמר מאיר כמה מרכיבי מפתח של עבודתה במונחים של החוזקות של למידה מסוג זה כהכשרה לעיסוק בהכשרת מורים. המטרה הראשונית של העמקת ההבנה של התחום התפתחה לכלל מטרות שכללו בד בבד גם היבטים של המסע להשלמת לימודי התואר. הדבר נמצא כרווח גדול ללומדים בכל שלבי תהליך הלמידה. בתרבות לא תחרותית הם חלקו ביניהם את נושאי המחקרים ותמכו זה בזה. המנהיגות של המרצה וההדרכה שהוצעה מיקדו את נושאי המחקר, דבר שעשוי לאפשר לסטודנטים לשמור על תפקידיהם האקדמיים בהכשרה ולהתקדם בהם.

הכשרת מורי-מורים בקנדה נמצאת בעדיפות שכן מורים המתקבלים לתפקיד עשויים להיכנס אליו כמעט ללא הדרכה ותמיכה. לנוכח התקציבים המועטים יש, לדעת החוקרים, לחפש שיטות הדורשות משאבים מועטים ויש בהן כדי לאפשר התפתחות מקצועית טובה כדוגמת התוכנית שהוצגה במאמר זה. דוגמאות נוספות שתוארו: קבוצות מחקר/למידה של מורי מורים (Grierson, 2010) וקיום קבוצת תמיכה של הסגל שעסקה בלוגיסטיקה של הכשרת מורים ובנושאים מופשטים יותר כמו זהות. קבוצה זו סייעה למורי המורים החדשים לשפר את עבודתם תוך שהם מקבלים מרחב לדון בבעיות ואתגרים. גם שילוב טכנולוגיה(אתרים, בלוגים, קהילה מקוונת) יכול לסייע בהקשר זה.

המחקר העוסק בהתפתחות מקצועית של מורים (Kosnick & Beck, 2009, McElhone, 2009) מסייע לקהיליית מורי המורים לזהות פרקטיקות התומכות במתכשרים להוראה כדי שיהפכו למורים יעלים המחקר המתמשך על מורי-מורים(Lunenberg & Hamilton, 2008)מעמיק את ההבנה של נשואים רבים ובהם זהות, פרקטיקות וקליטת אנשי מקצוע מתחילים.

ביבליוגרפיה

Cochran-Smith, M., Feiman-Nemser, S., & McIntyre,(Eds.) (2008). Handbook of research on teacher education, 3rd edition, NY: Routledge.
Houston, (1990). Handbook of research on teacher education, NY: Macmillan.
Jenkins, R. (2008). Social identity, 3rd, London: Routledge.
Kosnick, C., & Beck, C. (2008).In the shadows: Non-tenure-line instructors in preservice teacher education, European Journal of Teacher Education, 31, 185-202.
Kosnick, C., & Beck, C. (2009). Priorities in teacher education: the 7 key elements of preservice preparation, London: Routledge.
Lunenberg, M., & Hamilton, M.L. (2008). Threading a golden chain: an attempt to find our identities as teacher educators, Teacher Education Quarterly, 35, 185-202.
McElhone, D.H. et al. (2009). The role of vision in trajectories of literacy practice among new teachers, Studying Teacher Education, 5, 147-158.
Murray, F (Ed. )(1996). The teacher educator's handbook: building a knowledge base for the preparation of teachers, SF, CA: Jossey-Bass.
Murray, J., & Male, T. (2005). Becoming a teacher educator: evidence from the field, Teaching and Teacher Education, 21, 125-142.
Samaras, A., & Freese, A. (2006). Self-study of teaching practices, New York: Peter Lang.
Sikkula, (1996). Handbook of research on teacher education, NY: Macmillan.