בתי ספר מאמנים הקשורים לאוניברסיטאות כאתרים למחקר למידה של מתכשרים להוראה

Henning, E., Petker, G., & Petersen, N. (2015). University schools as sites for research learning in pre-service teacher education. South-African Journal of Education, 35(1), p1-8.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

המאמר מדווח על מחקר גישוש שנעשה בדרא"פ בשיתוף עם אונ' בפינלנד בשאלה: "כיצד השותפים בבתי ספר מאמנים מעבדתיים, החונכים ומורי המורים, רואים את הקשר בין הוראה לבין מחקר בתוך בית הספר? בחיפוש אחר דרכים מיטביות להכשרת מורים יש מערכות הכשרה (בארה"ב, פינלנד, קנדה ולאחרונה גם בבריטניה ובנורבגיה) המנסות כבר לקיים שיתוף פעולה הדוק עם בתי ספר נבחרים לצורך התנסות מעשית. בעבר הם כונו "בתי ספר מעבדתיים" ואחר כך – "בתי ספר להתפתחות מקצועית" וייחודם, לדעת כותבי המאמר, בשימור האופי המעבדתי שהתקיים בעקבות דיואי וממשיכיו (Doll, 2004). הם נתפסים כאתרי התנסות מעשית וכאתרי מחקר לניסוי ותיעוד דרכי הוראה, לבחינת היבטים שונים של חיי בית הספר ולהבנת התפתחות הילד (Bonar, 1992, Mayhew & Edwards, 2007, Wilcox-Herzog & McClaren, 2012). המאמר עוסק בניסיונות לשלב גישה זו בהכשרת מורים בדרא"פ.

בבתי ספר מסוג זה המתכשרים לומדים להיות מורים רפלקטיביים בהציבם את עצמם כחוקרים הבוחנים את עבודתם תוך כדי עשייה בסביבה מחקרית עשירה. למתכשרים אלה מרחבי למידה "מוגנים" שבהם הם מונחים ומלווים ע"י חונכים המאפשרים להם לנסות רעיונות חדשים, לבחון את כישוריהם ולנהל חקר שיטתי על כך. למורים מזמנים בתי הספר שדה מחקר של עבודתם תוך קבלת סיוע אקדמי ממורי המורים המעורבים בעשייה. דוגמאות לכך ניתן למצוא במערכת החינוך הפינית (Niemi, 2011 Sahlberg, 2011). למערכת החינוך זוהי הזדמנות לתרום לעשייה החינוכית דרכים ורעיונות חדשים בתחומים שונים, ודרכי מחקר כמו חקרי מקרה ומחקרי גישוש כשנתונים רבים נגישים למורים ולמתכשרים.

מה נמצא במחקר:

א) הדפוס שעלה מן הראיונות הראה שמחקר נתפס כמושג עמום ואף שנוי במחלוקת בבית הספר המאמן (המעבדתי). רק הנשאלים מפינלנד נקטו בדעה שלכל המורים צריכה להיות תפיסת הוראה מכוונת-מחקר ועל כולם ללמוד כישורים המתאימים לכך בבית הספר. כל הנשאלים האחרים לא היו חד-משמעיים בתפיסה זו וככלל הצביעו על מגבלות המתכשרים בכישורי מחקר, ברפלקציה על ההוראה ובמתן בסיס תיאורטי להוראה על פי מה שלמדו במכללה. המשיבים מדרא"פ התייחסו לחוסר המוכנות של מורים לחנוך מתכשרים לעריכת מחקרים כנ"ל, למתחים הקיימים בין המחוזות המקומיים ולצורך לתת למורים השתלמויות מקצועיות בנושא זה.

ב) רוב הנשאלים לא ראו קשר בין הוראה רפלקטיבית במסורת הפרגמטיסטית (Dewey, 1933) לבין יכולת מחקרית. לכן, לדעת הכותבות, בתי ספר מעבדתיים צריכים להיות מוגדרים בבהירות כמרחבי למידה לביצוע מחקרי מורים (Phillips, 2014). ייתכן שגישה זו היא שתורמת להצלחה של ההכשרה בפינלנד שלפיה מורה צריך להיות בעל מוכנות לנתח מצבי הוראה כחוקר, להסיק מסקנות בתהליך רפלקטיבי ולנקוט בפעולות המתאימות. מטרת ההכשרה אינה "לייצר" חוקרים, אלא לתת למתכשרים כישורים וידע להמשיך את לימודיהם, לצפות בתלמידיהם ולנתח את חשיבתם (Toom et al., 2010).

ביבליוגרפיה

Bonar, B.D. (1992). The role of laboratory schools in American education. National Association of Laboratory Schools Journal, 17(1), 42-53.
Mayhew, K.C., & Edwards, A.C. (2007). The Dewey school: The laboratory School of the University of Chicago, 1896 – 1903. London: D. Appleton-Century Company.
Niemi, H. (2011). Educating student teachers to become high quality professionals: A Finnish case. Center of Educational Policy Studies Journal, 1(1), 43-66.
Phillips, D.C. (2014). Research in the hard sciences and in very hard "softer" domains. Educational Researcher, 43(1), 9-11.
Sahlberg, P. (2011). Finnish lessons: What can the world learn from educational change in Finland? NY: Teachers College Press, Columbia University.
Toom, A., et al., (2010). Experiences of a research-based approach to teacher education: Suggestion for future policies. European Journal of Education, 45(2), 331-344.
Wilcox-Herzog, A.S., & McClaren, M.S. (2012). Lessons learned: Building a better laboratory school. NALS Journal 4(1), article 3.