בתי ספר במעבר מסביבה מוסדית לסביבה כלכלית-תחרותית: מודל התאמה לסביבה משתנית

מקור: מגמות, 2004, מג (2), ע"ע 373-347. מכון הנרייטה סאלד.

מחקר זה מציג מודל תיאורטי העוסק באסטרטגיות הסתגלות של מבנים ארגוניים ובתהליכים ניהוליים של ארגונים הפועלים בסביבה משתנית. המחקר בחן את התהליכים המתרחשים בבתי ספר במערכת החינוך הישראלית, בהתבסס על "התיאוריה המוסדית " ועל "תיאורית התלות במשאבים" בחקר ארגונים. המשתנים הנכללים במודל הם: תפיסת הסביבה, האסטרטגיה הארגונית והמבנה הארגוני הפנימי של בית הספר. המחקר נערך על מדגם מייצג של מערכת החינוך הממלכתי בישראל, שכלל 201 בתי ספר מכל השכבות והמגזרים, כמשוער במודל התיאורטי.

מאמר זה עוסק בניתוח השינויים הארגוניים המתרחשים במערכת החינוך בכלל ובבתי הספר בפרט, בזיקה ל"תיאוריה המוסדית החדשה" בסוציולוגיה ארגונית. תיאוריה זו עוסקת בתהליכי הסתגלות וההישרדות של ארגונים הפועלים בסביבה מוסדית. היא בוחנת ארגונים הפועלים ב"שדה ארגוני", כגון מערכת חינוך או צבא (סמואל, 1996). הגישה מבוססת על ההנחה שלכל שדה ארגוני יש מאפיינים תרבותיים (ערכים, מיתוסים וסמלים) המסבירים את המבנה ואת ההתנהגות של הארגונים הפועלים בו. לפי הגישה המוסדית החדשה, ארגונים אלה נוטים למסד דפוסים והסדרים חברתיים הנהוגים בשדה הארגוני שהם שייכים אליו, על מנת להשיג לגיטימציה מהסביבה המוסדית, המבטיחה להם משאבים ותמיכה הדרושים להמשך קיומם. לפי התיאוריה המוסדית החדשה, ארגונים מוסדיים השייכים לאותו שדה ארגוני צפויים להיות בעלי מבנים ארגוניים דומים, עקב נטייתם לפעול בהלימה עם הנורמות המקובלות בשדה הארגוני שבו הם מצויים.

ארגונים הפועלים בסביבה מוסדית חזקה עומדים בפני לחצים פנימיים וחיצוניים להתאים את עצמם לסביבתם המוסדית: מצד אחד עליהם להתאים את עצמם לדרישות פונקציונאליות מקומיות ואחרות המחייבות אותם לחתור להשגת מטרות, ומצד אחר, עליהם לפעול בהתאם לנורמות מוסדיות המוכתבות בידי הגורמים המוסדיים, ואלה סותרות לעתים את הדרישות הפונקציונאליות הללו.

 בתי הספר הפועלים במערכת החינוך הם אחת הדוגמאות הבולטות בעניין זה. מאייר ורואן (Meyer& Rowan, 1977) טוענים שהדרישות המשימתיות של בתי הספר יוצרות קונפליקט עם הדרישות המוסדיות ונוצרים מצבים הנוגדים את השכל הישר, לפיכך, לטענתם, ארגונים בסביבה המוסדית נוטים להגן על עצמם על ידי יצירת מצב של "הפרדת צימודים" (כלומר, אי-תלות בין חלקיה של מערכת ארגונית). הפרדה זו יוצרת חיץ בין הסביבה החיצונית ובין מערכת ההוראה.

כיום אנו מוצאים במערכת החינוך בישראל, בעיקר בבתי הספר, נטייה הולכת וגוברת לתחרותיות ולהתאמה גם עם הסביבה המקומית. במצב כזה קשה ליישם את התיאוריה המוסדית החדשה, בעיקר במצבים של שינויים דינאמיים בסביבה החברתית והחינוכית.

השאלה התיאורטית היא אם כן: האם אפשר להסביר את תהליכי ההתאמה לסביבה של בתי ספר במערכת החינוך הישראלית באמצעות התיאוריה המוסדית החדשה, ומה הם הרכיבים הנוספים הנדרשים לצורך הרחבת ההסבר התיאורטי של תהליכים אלה. במחקר זה, תהליכי השינוי המואצים, יש מוסדות חברתיים שתהליכי השינוי מתחוללים בהם בקצב אטי – לדוגמא, מערכת החינוך, אף שבשנים האחרונות הושקעו מאמצים רבים בפיתוח ובקידום בתי ספר בעולם כולו, לא חל שינוי מהותי בעקרונות שעליהם הם מושתתים מאז המהפכה הצרפתית. רוב הרפורמות והחידושים בחינוך התמקדו בשיפור הקיים, זאת בדרך כלל, תוך כדי הפעלת אסטרטגיה גורפת שביקשה להשיג שינוי ושיפור מיידים, אולם בלא הצלחה רבה.

סוגיית הלגיטימציה קשורה במישרין לאסטרטגיה הארגונית המופעלת כתגובה לתהליכים המתחוללים בסביבה. תגובות אלו מוגדרות כ"אסטרטגיות ההסתגלות " והן נחלקות לשני סוגים עיקריים (סמואל, 1996).

1. אסטרטגיות "בלימה" – אסטרטגיות המכוונות ליצור חיץ בין הארגון, ובמיוחד בין מערכת ההפקה שלו לבין סביבתו (צימוד רופף), זאת, כדי למנוע זעזועים בתהליכי ההפקה. אסטרטגיות אלו מנסות להקטין את חוסר הודאות בארגון על ידי הספקת תשומות (שמירת מלאי), ספיגת זעזועים, חיזוי מצבים, קיצוב תוצרים וכדומה.

2.  אסטרטגיות "גישור" – אסטרטגיות המיועדות להגדיל כוחו של הארגון מול ארגונים אחרים, כלפי מוקדי עוצמה אחרים (שלטונות), השגת שליטה יחסית על הסביבה לשם הבטחת משאבים חיוניים, בניית יחסי אימון ושותפות, יחסי פטרונות כלפי ארגונים (כגון ספקים) ועוד.

המודל התיאורטי

על סמך הניתוח התיאורטי הזה, נבנה בעבודת מחקר זו (עבודת דוקטורט) מודל המשלב כמה משתנים ארגוניים, מערכת משתנים זו מבוססת על ההנחה שתפיסת מנהלי הארגון את הסביבה הארגונית היא סובייקטיבית ושיש לה השלכות על פעולות הארגון במישורים שונים (Downey & Solcum, 1975). מערכת המשתנים שבמודל מבוססת על שילוב רכיבים מהתיאוריה המוסדית החדשה עם רכיבים מתיאורית התלות במשאבים. התפיסות הבסיסיות של סביבות הארגון המשמעותיות להנהלה והאסטרטגיות הנגזרות מהן מביאות לידי ביטוי מעשי את התיאוריות הללו.

 המשתנים המרכיבים את המודל

המודל מבוסס על ארבעה משתנים בסיסים הקשורים ביניהם במבנה:

1. תפיסת הסביבה של ההנהלה (כלכלית תחרותית או מוסדית).

2. בהירות דרישות הסביבה (או רמת אי-וודאות) של ההנהלה.

3.  האסטרטגיות שבהן נוקט ארגון הפועל בסביבה מוסדית המצויה בתהליך של שינוי (אסטרטגיות גישור או אסטרטגיות בלימה).

4. המבנה הפנימי של הארגון (דרגת הצימוד המבני).

הנחת היסוד במודל זה היא שסוגים שונים של סביבות ארגוניות נתפסות, יביאו ליצירת אסטרטגיות בית ספריות שונות כלפי הסביבה ויגרמו להתהוות מבנה ארגוני שונה. כמו כן, שילובי סביבות שונות מעמידות את הארגון בפני הצורך להגיב באמצעות שילובים מתאימים של אסטרטגיה ושל מבנה ארגוני.

שיטת המחקר

אוכלוסיית המחקר כללה מדגם ארצי מייצג של בתי ספר במערכת החינוך בישראל (ללא מערכת החינוך העצמאי). נדגמו 102 בתי ספר המיצגים את המגוון הקיים במערכת החינוך הישראלית מבחינת סוגי בתי הספר ומבחינת מגזרי האוכלוסייה העיקריים הלומדים בחינוך הממלכתי. בכל בתי הספר הועבר שאלון אחיד, ובמקצתם נערכו ראיונות משלימים עם צוות הניהול ונבדק תיעוד הקשור לפעילות בית הספר ולמבנהו הארגוני.

כלי המחקר

השאלון הורכב מ- 61 שאלות סגורות ו-3 שאלות פתוחות. בשאלות הסגורות התבקשו הנשאלים לדרג תשובתם על סולם בן 7 דרגות (1- נכון – במידה מועטה עד 7- נכון במידה רבה).

דיון

השאלה התיאורטית הכללית שהוצגה במחקר היא: מהו מודל הפעולה של ארגונים מוסדיים הנמצאים במצבי מעבר בתוך שדה מוסדי שגם הוא מצוי בתהליך של שינוי, וביתר פירוט, מהם הגורמים העיקריים המשפיעים במצב זה, מהם התהליכים העיקריים הפועלים בתוך הארגון ובין הארגון לסביבתו, וכיצד אפשר לאבחן את ההתנהגות הארגונית של הארגונים הפעילים בשדה הארגוני.

כאמור, שני הגורמים המרכזיים בתהליך הם השדה הארגוני (במחקר זה, מערכת החינוך בישראל) והארגונים הפועלים בו (במחקר זה, בתי הספר לסוגיהם). באופן ציורי דומה הדבר למערכת אקולוגית המשפיעה על המרכיבים השונים המצויים וחיים במחיצתה (בעלי חיים וצמחים), אשר כתוצאה מהשינויים הסביבתיים גם הם נאלצים להשתנות.

המודל הכללי והשלכותיו

המודל התיאורטי שהוצג במחקר זה מציע שילוב של שתי גישות בסוציולוגיה הארגונית בעניין התייחסותו של הארגון הבודד לסביבה: "תיאוריית התלות במשאבים" של פפר  (Pfeffer, 1978) ו"התיאוריה המוסדית החדשה" של מאייר ורואן (Meyer & Rowan). "תיאוריית התלות במשאבים " מיוצגת במודל התיאורטי המוצג במחקר זה במספר רכיבים: בהתייחסות לסביבה הכלכלית –תחרותית, באסטרטגיית הגישור ובחוזק הצימוד המבני שבין יחידות הארגון והתהליכים המתנהלים בו. "התיאוריה המוסדית " החדשה מיוצגת במודל בהתייחסות הארגון לסביבה המוסדית ובאסטרטגיית הבלימה.

לכאורה, קיימת סתירה בין שתי תפיסות אלה, לאור הציפייה שהארגון ינסה לייצור אחידות בהתייחסותו לסביבה. גישה זו של אחידות אסטרטגית משתקפת בבירור ב"תיאוריה המוסדית החדשה", הרואה את הארגון הפועל סביבה מוסדית כבעל תפיסת סביבה אחת בלבד (מוסרית) ואסטרטגיה ארגונית התואמת מסוג אחר (בלימה), שמתאימה לנורמות, לערכים ולמיתוסים של השדה הארגוני. התמונה המצטיירת לנוכח ממצאי מחקר זה היא שונה. בתי הספר ממקמים עצמם על פני שני צירים, ציר כלכלי –תחרותי וציר מוסדי, שאותם הם זיהו כחיוניים להצלחתם, ולכן הם נוקטים באסטרטגיות פעולה וכמערכים מבניים המתחייבים מכך. למעשה, מתרחש תהליך של דמיון-צורה של בית הספר התואם שתי סביבות, במקום סביבה אחת בלבד. תהליך התאמה אחד מתנהל כלפי הסביבה שניתן להגדירה כסביבה המקומית או האזורית (הסביבה הכלכלית –תחרותית), ותהליך שני כלפי הסביבה החברתית הרחבה (הסביבה המוסדית). במידה רבה, אנו מוצאים כאן שתי השתקפויות של תפיסות הארגון את סביבתו: תפיסת סביבה חברתית-נורמטיבית ותפיסת סביבה כלכלית –תחרותית.

תפיסת הסביבה – מאפיינים ומשמעויות

בתי הספר במחקר זה, ממוקמים בה בעת על פני שני רצפים: רצף של תפיסה כלכלית-תחרותית ורצף של תפיסה מוסדית, על פי תפיסתם את הסביבות שעמן הם נמצאים באינטראקציה החיונית לניהולם ולשרידותם. כפי שראינו, בתי הספר שהשתתפו במחקר זה פועלים בסביבה כלכלית-תחרותית ובסביבה מוסדית, ועם סביבות אלה הם נמצאים באינטראקציה יומיומית החיונית לניהולם ולשרידותם. הסביבה המוסדית מאופיינת במערכת פורמאלית של חוקים, נורמות, כללים ותקנים, מיתוסים וסמלים. לעומת זאת, בסביבה הכלכלית –תחרותית פועלים ספקים, מתווכים, יועצים, פרסומאים, אנשי יחסי ציבור ולקוחות. בסביבה זו מתנהלות עסקות מסוגים שונים הן בתחום המוצרים והן בתחום השירותים.

בהתבסס על "הגישה המוסדית החדשה" אפשר היה לצפות שבתי הספר ינקטו תפיסת סביבה מוסדית המתייחסת בעיקר לנורמות, לחוקים ולתהליכים הנהוגים בשדה הארגוני, ולאו דווקא להיבטים הכלכליים והתחרותיים המקובלים בסביבה עסקית. ואולם ממצאי המחקר מצביעים על כך שתפיסת הסביבה של הנהלות בתי הספר במצבי המעבר אינה מושפעת רק מתהליכי חיקוי, מתהליכי כפייה ומתהליכי פרופסיונליזציה במערכת החינוך (הגורמים לדמיון-צורה), אלא גם מלחצים של גורמים אחרים. ממצאי המחקר מראים שחלק לא מבוטל מבתי הספר שהשתתפו במחקר תופס את סביבתו כבעלת אופי כלכלי-תחרותי, התואמת יותר את תפיסתם שלארגונים עסקיים מאשר את זו של ארגוניים חברתיים או תרבותיים. ככאלו הם רואים צורך לבחון את סביבתם בעיניים של ארגוני שירות האמורים לבחון את צרכי לקוחותיהם ולהיענות להם.

האסטרטגיה הארגונית של בתי הספר ומשמעויותיה

אסטרטגיה ארגונית מיועדת לרקום את הקשרים שבין הארגון ובין סביבתו, כדי להבטיח לו הגנה הולמת מפני תמורות ותהפוכות. לאסטרטגיה הארגונית יש חשיבות רבה ביותר, כיוון שהיא מכוונת את מערכת הקשרים שבין הארגון (בית הספר) לבין סביבתו הקרובה והרחבה. ממצאי המודל שהוצגו כאן מצביעים על הקשרים שבין סוגי תפיסות הסביבה לבין האסטרטגיות שננקטו על ידי בתי הספר. על פי ממצאי המחקר, כאשר בית הספר נוטה לתפיסה כלכלית-תחרותית, הוא נוטה לפעול באסטרטגיה של גישור וכאשר הוא תופס את סביבתו המוסדית הוא נוטה לאסטרטגיה של בלימה.

מממצאי המחקר עולה שבתי ספר עם תפיסת סביבה משולבת ("דגש כפול ") נוטים להפעיל הן אסטרטגיית בלימה והן אסטרטגיית גישור (אף כי לא באותה מידה). יש לציין, שבחירת אסטרטגיה זו מושפעת רק מעמדות עצמאיות אוטונומיות של הנהלות בית הספר, אלא גם ממערכת לחצים המופעלים עליה ממקורות שונים, כגון מנגנונים חברתיים –ארגוניים הפועלים במערכת החינוך בכיוון של אסטרטגיות גישור עם הסביבה, לדוגמא, 1. תפיסת עולם של ההנהלה הרואה את בית הספר כארגון הפועל בסביבה אשר בה הילד וההורה הם הלקוחות. פועל יוצא מכך הוא הצורך של בית הספר להיות קשוב לצורכיהם ולבעיותיהם של הילדים וההורים, לשמור על צורות שונות של קשר ולערב אותם במגוון פעילויות (פרידמן ובנדס-יעקב, 1990). 2. התפתחות הפלורליזם החברתי, לחצים של מגזרים שונים וכן לחצי ההורים והרשויות יצרו מצב שבו הגורם המוסדי האחראי על מערכת החינוך בארץ (משרד החינוך) אינו יכול להתמודד עם המורכבות הקיימת בשטח (כספי, 1995). עקב כך, החל משרד החינוך במדיניות ש יצירת קשרים הדוקים יותר בין בית הספר לקהילה כדי לנסות לענות על הצרכים הנבדלים של קהילות שונות (למשל, פרוייקט בית הספר הקהילתי). 3. התרופפות שליטתה של המערכת המרכזית (משרד החינוך) הפיכת בתי הספר לאוטונומיים יותר מבעבר ועליית כוחם של הרשויות וההורים יצרו תלות רבה יותר של בית הספר בגורמי הסביבה המקומית. כתוצאה מכך, סביבה זו משפיעה יותר מבעבר על הלגיטימציה והשרידות של ההנהלה בפרט ושל בית הספר בכלל. בתוקף זאת, ברור להנהלה שבכדי לשרוד עליה לייצור מנגנוני גישור שונים עם הקהילה.

לעומת המנגנונים שפורטו לעיל, אפשר גם למצוא מנגנונים הפועלים בכיוון המוסדי, כגון במגזר החינוך הערבי. במגזר זה קיימת תפיסת סביבה מוסדית משולבת באסטרטגיית "בלימה" הנובעת כנראה מתהליכים תרבותיים וחברתיים הרואים בבית הספר חלק מהממסד שבו לרוב ההורים אינם מעורבים.

על פי ממצאי המחקר נמצא, שתפיסת הסביבה אכן משפיעה על האסטרטגיה הארגונית, אולם היא אינה משפיעה ישירות על המבנה הארגוני. כלומר, האסטרטגיה הארגונית והפעילות המתבצעת בפועל בבית הספר הן הגורמים המשפיעים על המבנה הארגוני ולאו דווקא האופן שבו ההנהלה תופסת את הסביבה.

מקורות המצוטטים בסיכום:

כספי, ד' 1995. רשות חינוך מקומית בניהול עצמי, יתר אוטונומיה ואחריות לרשות: תהליך בלתי נמנע, עיונים במינהל ובארגון החינוך, 20 139- 160.

סמואל, י' (1996). ארגונים: מאפיינים, מבנים, תהליכים. חיפה, אוניברסיטת חיפה, זמורה –ביתן.

פרידמן, י' ובנדס-יעקב, א' (1990). קונפליקט ומשבר: הורים מול ממסד החינוך, ירושלים: מכון הנרייטה סאלד.

 Downey, K. H. & Slocum, J.W. (1975). Environmental uncertainty: the construct and its application. Administrative Science Quarterly, 20. 613-629.

Meyer, J. & Rowan, B. (1977)." Institutionalized organizations: formal structure as a myth and ceremony ". American Journal of Sociology, 83, pp. 340-363.