בסיס ידע ובסיס מעשי לחונכות ממוקדת-תוכן למורים מתחילים

Achinstein, B., & Davis, E. (2014). The subject of mentoring: Towards a knowledge and practice base for content -focused mentoring of new teachers, Mentoring & Tutoring: Partnership in learning, 22(2), 104-126.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

החוקרים מציגים במאמר מחקר שבחן את בסיסי הידע והמעשה של חונכים דיסציפלינריים. שאלות המחקר היו: (1) מה רואים חונכים בחונכות-תוכן כידע וכפרקטיקה הנדרשים להם כדי לתמוך במורים מתחילים? ; (2) כיצד פועלת חונכות ממוקדת-תוכן ואילו מורכבויות עולות במהלכה?

מסגרת מושגית – א) תפקידי החונך ומקום התכנים בחונכות – ההיבט של חונכות ממוקדת-תוכן לא נחקר רבות. במחקרים שנעשו בנושא זה נמצאו, למשל, הבדלים משמעותיים במוקדי שיחות החונכות בין חונכים בסין שהתמקדו בהיבטי תחום הדעת לבין חונכים בארה"ב שמיעטו להתמקד בכך ובמקום אחר – שרק 2% משיחות חונכות שנבדקו כללו טיפול בנושאים מסוג זה (Strong& Baron, 2004, Wang et al., 2004). במחקר אחר נמצא שחונכים שילבו מורים מתחילים בתרבות הוראה דיסציפלינרית והדגישו את התכנון וההוראה של תכנים (Britton et al., 2003).

שני ממדים מרכזיים של תפקידי חונך למורים מתחילים בתחום הדעת עולים מהספרות המחקרית: א) חיזוק הוראה ממוקדת תחום דעת ו-ב) בחינת למידת התלמידים את תחום הדעת (Luft, et al, 2010). התאמה בין חונך לבין מורה מתחיל בתחום הדעת נמצאה כבעלת השפעה חיובית גם על הישגי תלמידים (Boyd et al., 2012, Luft, 2009 Rockoff, 2008).

ב) פיתוח ידע ומעשה לחונכות ממוקדת תחום דעת - לצורך הוראת תחומי הדעת נדרשים ידע תוכן ייחודי, ידע פדגוגי כללי, ידע תוכן פדגוגי וידע על הערכה (Ball et al., 2008). גם לחונכות נדרשים סוגי ידע אלה, אך יש להתאימם לעבודה עם מורים מתחילים תוך היענות לצרכיהם ולקשייהם. בשיחות של חונכים להוראת תכנים עם מורים מתחילים זוהו היבטים כמו: דרכי ייצוג ידע אקדמי, חשיבה על תחומי דעת ותפיסות תלמידים, העמקה של ידע תחום הדעת וארגון הלמידה להוראה של תכנים.

על המחקר - מטרת המחקר הנוכחי הייתה להרחיב את ההבנות הקיימות בדבר חונכות דיסציפלינרית, ולהאיר את בסיסי הידע והמעשה ואת המורכבויות של ביצוע חונכות מסוג זה. זהו מחקר דו-שנתי שנערך במסגרת תוכנית לקליטת מורים מתחילים בקליפורניה בחטיבה העליונה. השתתפו 31 מורים מתחילים בשנה ראשונה או שנייה של הוראה וחונכיהם. החונכים נשאלו מה צריך חונך לדעת כדי לבצע חונכות-תוכן בתחומי הדעת השונים. כלי המחקר היו: קבוצות מיקוד, שאלונים וראיונות מורחבים עם 6 מהחונכים. כמו כן נאספו נתונים מ-12 מקרים של שיחות חונך - מתחיל. המאמר מציג אחד מהם.

מה נמצא במחקר?

א) כדי לתמוך במורים מתחילים בתחום התוכן חונכים נדרשים לדעתם הם ל: 1) אסטרטגיות חונכות: התייחסות לצרכים חברתיים-רגשיים (!) של מורים מתחילים (38% מתשובות החונכים במחקר): תמיכה בצרכים התפתחותיים, מוכנות, חוזקות, הקשרים ועוד, יצירת תקשורת אפקטיבית, ניווט הקשרים בית-ספריים כך שיאפשרו לחונכים לקיים חונכות אפקטיבית.

2) ידע דיסציפלינרי וארגונו: בהיבט של הוראה לתלמידים מדובר בהבנה רחבה/מעמיקה - קונצפטואלית, אנליטית, עובדתית - של תכנים (63%), בידע של מדיניות, סטנדרטים, מבחנים ויחידות הנלמדות בכיתות; בהיבט של חונכות למורים מתחילים מדובר בפיתוח הבנת תחומי הדעת, הבנה האופי והאפיסטמולוגיה שלהם, ידע כיצד להתייחס לשגיאות בהוראתם, הכרת משאבים ומקורות להשלמת ידע דיציפלינארי ועוד.

3) ידע בהערכה מעצבת: בהיבט של הוראה לתלמידים מדובר בצורך בכלים ואסטרטגיות להערכה ולשימוש במידע על תלמידים לתכנון ההוראה; בהיבט של ליווי מורים מתחילים – כיצד להדריך את המורים המתחילים להתמקד בהערכת ההבנה התכנית של התלמידים ובמיוחד בחשיבה הדיסציפלינרית שלהם, כיצד להעריך ידע ואמונות של מורים מתחילים על הוראה ולמידת תלמידים, מהם צרכי המתחילים ובאילו נושאים לדון עימם בהקשרי ההערכה, כיצד לזהות, לאסוף ולנתח נתונים חשובים על ההוראה של המורים המתחילים ועל הלמידה של תלמידיהם כדי לשלבם בתהליכי רפלקציה על ההוראה.

4) ידע תוכן פדגוגי (הנתפס כמובן מאליו בהוראה): בהיבט של הוראה לתלמידים החונכים רואים עצמם כמורים דיסציפלינריים מנוסים המבינים את הקשר הייחודי בין תוכן לבין פדגוגיה. בהיבט של ליווי המורים המתחילים נדרשים להם הבנה וידע כיצד לפתח ידע תוכן פדגוגי בקרב מורים מתחילים במונחים של התייחסות לשונות בהיבט הדיסציפלינרי, פיתוח הבנה של התכנים, פיתוח קוריקולום, משאבים ומקורות.

ב) בחלק זה של הממצאים מובאת במאמר דוגמה אחת של חונכות דיסציפלינרית בהוראת מתמטיקה, על ההיבטים השונים הנ"ל.

לסיכום, תפקיד החונכים כמומחי תחום דעת וכמדריכים להוראת תכנים של מורים מתחילים קריטי לנוכח תשומת הלב הגדלה להוראת תחומי הדעת ובמיוחד בהדגשים הקיימים כיום על סטנדרטים ועל אחריותיות. בשונה ממחקרים קודמים המחקר הנוכחי הראה שחונכים דיסציפלינריים אכן רואים בשיח על תחום הדעת תפקיד מרכזי כמו גם בקישורו להוראה ולהבנת התלמידים אותו. ייתכן שאוכלוסיית המחקר שכללה מורים דיסציפלינריים בחטיבה העליונה מסבירה שוני זה.

כדי לפתח הוראת-תכנים נדרש לחונכים רפרטואר רחב ומורכב של ידע ויכולות לתמיכה בהוראה הדיסציפלינרית של מורים מתחילים. בהיבט המבטיח חונכות כזו עשויה לפתח/לחזק ידע תוכן פדגוגי ויכולות הערכה תוך מתן תשומת לב מרכזית לחשיבה דיסציפלינרית של התלמידים. מתחים עלולים להיווצר במפגש בין חונכות דיסציפלינרית לבין התייחסות לתמיכה רגשית-חברתית, מתן מקום לקולו של התלמיד לעומת – קולה של הדיסציפלינה וכדו'. על החונכים לחקור את תפקידיהם השונים ובהם היבטים חברתיים-רגשיים, חיברותיים ותכניים.

חשוב, במסגרות התפתחות מקצועית של חונכים, להתייחס להיבטים אלה, לזהות רפרטואר של פרקטיקות המותאמות לצרכים של מורים מתחילים, תלמידים, תוכן והקשר. חשוב גם להתייחס למתחים האינהרנטיים בין התפקידים השונים שלהם כנ"ל. נדרשים מחקרים נוספים שיבחנו ידע ומעשה בחונכות דיסציפלינרית, בתת-תחומים דיסציפלינריים ובמורכבויות העולות בעבודה מסוג זה.

ביבליוגרפיה

Ball, D.L., Thames, M.H., & Phelps, C.D. (2008). Content knowledge for teaching: What makes it special? Journal of Teacher Education, 59, 389-407.
Boyd, D., Grossman, P., Hammerness, K., Lankford, H., Loeb, S., Ronfeldt, M., & Wyckoff, J. (2012). Recruiting effective mathematics teachers: Evidence from NY City, American Educational Research Journal, 49, 1008-1047.
Britton, E., Paine, L., Pimm, D., & Raizen, S. (2003). Comprehensive teacher induction, Boston, MA: Kluwer.
Luft, J. (2009). Beginning secondary science teachers in different induction programmes: The first year of teaching, International Journal of Science Education, 31, 2355-2384.
Luft, J., Neakrase, J., Adams, K., Firestone, J., & Bang, E. (2010). Bringing content into induction programs: Examples from science, in: J. Wang, S. Odell & R. Clift (Eds.), Past, present and future research on teacher induction, NY, NY: Rowman & Littlefield, 205-220.
Rockoff, J.E. (2008). Does mentoring reduce turnover and improve skills of new employees? Cambridge, MA: National Bureau of Economic Research.
Strong, M., & Baron, W. (2004). An analysis of mentoring conversations with beginning teachers: Suggestions and responses, Teaching and Teacher Education, 20, 47-57.
Wang, J., Strong, M., & Odell, S. (2004). Mentor – novice conversations about teaching: A comparison of two US and two Chinese cases, Teachers College Records, 106, 775-813.