בלוגים חינוכיים

מקור:

Educational Blogging
EDUCAUSE Review, vol. 39, no. 5 (September/October 2004): 14–26.

דו"ח מפברואר 2004 שפורסם על ידי ה-Pew Internet & American Life Project  מדווח על 3 מיליון אמריקאים שיצרו בלוגים, ועל הקף דומה גם בשאר העולם.
 גם בתי הספר לקחו חלק במגמה. מספר הבלוגים החינוכיים גדל מיום ליום, דפוס שחוזר על עצמו בבתי ספר ואוניברסיטאות בארה"ב וברחבי העולם.
Downes מתאר דוגמא של שימוש בבלוגים חינוכיים בתיכון קנדי (Institute St-Joseph, קוויבק). המרחב הוירטואלי של בית הספר מורכב משלוש מערכות של בלוגים:
מרחב אינטרנטי של כתה – היכן שמפורסמות הודעות ונעשית עבודה על עניינים משותפים לכולם.
איזור התקשרות ציבורי פרסונלי – בו התלמידים מפרסמים את תוצאות עבודותיהם ומחשבותיהם.
איזור פרטי פרסונלי –אשר מיועד להגיגי התלמידים והדרכות המורה האינדיבידואליות.

מנהל בית הספר (Mario Asselin) מעיד שכאשר התלמידים נכנסים לתלקיט שלהם ברשת האינטרנט
(cyberportfolios) הרי שמבחינתו מדובר בהרחבה וירטואלית של הכתה. בבלוג האישי שלו הוא מצהיר כי מטרת ההנהלה עם יוזמת הבלוגים היא להציע לתלמידים והמורים כלי המאפשר ניתוח וצמיחה של קהילייה לומדת המתקיימת מעבר לחומות בית הספר.
תלמיד באותו בית ספר, מעיד כי הבלוגים מעניקים מוטיבציה לכתיבה ולתקשורת הן בין התלמידים עצמם והן לבין הסביבה המורחבת יותר. העובדה כי כל אדם בעולם יכול לשאול ולהגיב למה שכתבו נותנת משוב שבאמצעותו הם יכולים להשתפר.

Will Richardson, מפקח הדרכה טכנולוגית בבית ספר תיכון בניו-ג'רזי, וידוע כמקדם המוביל של בלוגים חינוכיים ובעל האתר  Weblogg-Ed טוען כי יותר ויותר מורים ובתי ספר מתחילים להתנסות בטכנולוגיה של בלוגים כדרך לתקשורת תלמידים והוריהם. נעשה שימוש בבלוגים כדי לפרסם עבודות של תלמידים, ללמידה משותפת עם מתכתבים רחוקים, ולארגון הידע המופק על ידי חברי קהיליית בית הספר.

קיים ויכוח לגבי ההגדרה של בלוג, המשקף גם את התפיסות השונות לגבי תפקידו וייעודו:
ההגדרה ראשונית של Barger לבלוג (blog / weblog) היא: עמוד אינטרנט שבו בלוגר (בעל הבלוג) רושם תכנים ומכניס עמודי אינטרנט נוספים הנתפסים בעיניו כמעניינים. התהליך הוא בדרך כלל כך שצירוף הכניסה החדשה ביותר מופיע בראש העמוד, על מנת שמבקרים קבועים באתר יוכלו להתעדכן על ידי קריאה של התוכן ברצף כרונולוגי עד לכותרת שאותה כבר קראו לאחרונה.

בשנות התשעים נעשה גם היומן האישי הוירטואלי פופולרי (personal journal / online diary), שהתפתח בנפרד מבלוג בייחוד לאחר התקפת הטרור של ה-11 בספטמבר - אז הבלוגים הפכו להיות מקור עדכון שוטף לחדשות וקיבלו מעמד של Web journal אשר מגיב על ענייני דיומא עם קישורים לסיפורים וידיעות אחרות המגבות ומעשירות את התכנים. תפיסה זו של בלוג מתבססת על תוכנו.

לעומת זאת ישנה גישה, הרווחת יותר בקרב הבלוגרים עצמם, המגדירה בלוג על פי התהליך והפורמט שלו: בין אם מדובר בעיתונאי בשדה הקרב, בין אם מדובר בתלמיד תיכון – שניהם משתמשים בבלוג על מנת ליצור קשר עם חברים ועמיתים ולקבל מהם תגובות.

גישת המחבר היא שליבת הבלוג היא בראש ובראשונה היותו פורמט לפרסום עצמי- personal publishing.

כאשר תלמידים ומורים עושים בהם שימוש, הבלוגים מקבלים ערך מוסף. Henri Farrell מאתר ה-Crooked Timber מזהה 5 סוגיות עיקריות בנוגע לבלוגים חינוכיים:

א.      המורים משתמשים בבלוג כתחליף לאתר קורס סטנדרטי. הם מעדכנים בו מטלות, לוחות זמנים, רשימות קריאה וכיו"ב. יתכן שעבור התלמידים לא מדובר בשינוי משמעותי, אך מבחינת המורה העדכונים והזנת התכנים נעשים בצורה פשוטה וקלה הרבה יותר עבורו מבחינה טכנית.

ב.      בעקבות הפשטות הטכנית, מורים ומדריכים נוהגים יותר לצרף קישורים לאתרים ותכנים חיצוניים הקשורים בחומר הנלמד ומעשירים אותו במידה רבה.

ג.       הבלוגים מאפשרים לפתח עימותים ודיונים כיתתיים במיגון נושאים. השיחות המתאפשרת במסגרת של בלוג, בניגוד לכתה, הן בטווח רחב מאוד ותורמות ליצירה של קהיליית לומדים – התלמידים זוכים להכיר אחד את השני יותר טוב על ידי קריאת בלוגים של חבריהם ומגלים, בדרך לא מאיימת, את השוני והדמיון ביניהם. כל האמירות והדעות מקבלות תשומת לב, בניגוד לכתה ממשית בה יש תלמידים ביישנים או קולניים, ונוצרת אווירה של שוויון.

ד.      חלק מהמורים עושים שימוש בבלוגים לארגון הרצאות כתתיות והעלאת סיכומי קריאה. בצורה זו הבלוגים האישיים מנוהלים על ידי מספר תלמידים והופכים ל"בלוגים קבוצתיים".

ה.      כתיבת בלוג עשויה להינתן כמטלה בפני עצמה בשיעורים מסוימים, אשר התלמיד יקבל עליה ציון (למשל כתיבת חיבור או דו"ח קריאה יומי). עם זאת, יש לציין כי אופציה של אילוץ תלמידים לכתוב בלוג אינה יעילה לטווח ארוך: הכתיבה מכוונת רק למורה, והתלמידים מפסיקים לכתוב ולעשות שימוש בבלוג בסיום הלימודים.

האטרקטיביות של הבלוגים נובעת בראש ובראשונה מקלות השימוש בהם. הבלוגר יכול לערוך ולעדכן תכנים חדשים מבלי לדעת שפות תכנות של אינטרנט. על פי Fiedler, מומחה לפדגוגיה טכנולוגית (אוניברסיטת Augsburg, גרמניה) – הבלוגים מהווים כלי רב עוצמה התומך הן בלמידה אינדיבידואלית והן בלמידה שיתופית במסגרת עבודה עתירת מידע ולמידה מחוץ למסגרת פורמלית הרווחות כיום.

למרות שלבלוגים יש השפעה חינוכית משמעותית היא אינה נובעת באופן אוטומטי וללא סיכונים – בתחילה הבלוג נתפס כבמה לפרסום, אך ככל שהזמן עובר, הבלוג הופך לפורמט של שיחה.
למרות הסיכונים (מקרים של כתיבה בוטה וניבול פה מצד תלמידים מסוימים), מורים ותלמידים חשים בסך הכל ביתרונות הבלוגים: אלה מעודדים את התלמידים לכתוב, תוך שימת לב גבוהה לרמת הכתיבה מתוך ידיעה ומודעות כי התכנים חשופים למעשה לעיני כל העולם.

ריצ'רדסון מסכים שכתיבת וקריאת בלוגים עשויה לשפר בין השאר מיומנויות של כתיבה, חשיבה ביקורתית ואורייאנות מידע, אלא שלדעתו תרומתם הגדולה ביותר היא ב-

1. מתן אפשרות לתלמידים לשקף את כתיבתם ומחשבותיהם, כפי שהן, באופן בלתי אמצעי.
2. מתן אפשרות לכתוב על נושא לאורך זמן ולכסות אותו אפילו בטווח של משך חיים שלמים.
3. מתן אפשרות לחבור בין כותבים וקוראים לשיח מתמשך, המוביל להמשך כתיבה וחשיבה.

לדעת המחבר מהות הבלוגים אינה הכתיבה אלא בראש ובראשונה קריאה. קריאה מסוג ייחודי -  של תחומי העניין הקרובים לקורא (תרבותו, קהילתו, רעיונותיו) תוך הפניית שאלות, ביקורת ותגובה אל יוצרי התכנים.
מכאן שכאשר תלמידים אינם כותבים בלוגים – אין להסיק שאין להם על מה לכתוב ולספר, אלא שהם טרם נחשפו מספיק לעולם וטרם למדו את המשמעות של השתייכות לקהילה. יש להפנים זאת ולעודד תלמידים להרחיב אופקים, על מנת שבלוגים חינוכיים יהוו סיפור הצלחה.