ביקור סטודנטיות להוראה בגני מדע. מה הן למדו?

מקור: "הד הגן",  חוברת ב', כסלו תשס"ג, הסתדרות המורים

הקורסים הדידקטיים בהתמחות להוראת המדעים לגיל הרך במכללת אחוה, כמו גם במכללות אחרות, הוא בינתחומי באופיו ומבוסס על הנחיה שיתופית של שני מרצים למדעי הטבע ומדריכה פדגוגית. מאחר ורוב הסטודנטיות חסרות התמחות במדעים בבית הספר, המחברים סבורים כי הן צריכות לעבור בקורס התנסות דומה לזו שהילד אמור לעבור בגן - מפגש חווייתי ובלתי אמצעי עם תופעות המעוררות סקרנות ומובילות ללמידה עצמית בדרך החקר. במהלך הקורס במכללת אחוה מבקרות הסטודנטיות בגן מדעי.

צבר (1994) טוענת כי רוב הסטודנטיות במסלול היסודי ובמסלול הגיל הרך במכללות לא התמחו, בהיותן בבית הספר התיכון, במגמות מדע, טבע או מתמטיקה וּודאי לא עסקו בטכנולוגיה, שנחשב לתחום חדש יחסית. לכן תחושתן כלפי מקצועות אלה מלווה באי נוחות ואף בפחד. כתוצאה מכל אלה בוגרות מסלולי בית-הספר היסודי ומסלולי הגיל הרך במכללות חסרות ידע ומוכנות להטמעת תוכניות הלימודים החדשניות בשדה. מצב זה דורש בחינה מחודשת של תוכנית ההכשרה. מאמר זה עוסק באחת האפשרויות של שילוב גני המדע בתהליך ההכשרה.

שיתוף גני המדע בהכשרת מורות וגננות

בשנים תש"ס-תשס"א נערך ביקור בגן המדעי בעזתה, בניהולה של אסתר שכני ובשנת תשס"ב נערך ביקור בגן משאבים קריית-שלום, בניהולה של ברברה אנדרס.

הסיור הלימודי מתחבר לשתי המטרות המרכזיות של הקורס הדידקטי במכללה:
א. הכרת המדע תוך דגש על שיטותיו ועמדותיו.
ב. פיתוח שיקולי דעת לבחירת תכנים ודרכי הוראה לילדים צעירים.

כיצד מתבטאים המדע והוראתו בגנים המדעיים?

הגן המדעי בקריית-שלום הוא מבנה מיוחד שתוכנן מראש למטרה זו. הוא כולל שלושה חדרי לימוד שמתקיימות בהם פעילויות משלושה תחומים בו-זמנית: מדעי הטבע, מיחשוב ודרמה יוצרת. כל חדר מרוהט ומצויד באופן קבוע בהתאם לתחום. בצוות ההדרכה שלוש מנחות, כל מנחה מומחית בתחום ידע ספציפי בהתאמה. בגן מדעי ההדרכה המקצועית והתקציב יוצרים הזדמנות להקמת סביבה חינוכית הולמת המציעה מיגוון נושאים ויוצרת תנאים למימוש הפוטנציאל של ילדים רבים.
פינת החי בקריית-שלום מגוונת מאוד ומשתרעת על פני חלק מהחצר בנוסף לחדר הגדול. לַחַיות תנאי גידול מתאימים וניתן לצפות בהן בנוחות וללטף כמה מהן. בעלי-החיים מספקים צרכים וחוויות רגשיות וקוגניטיביות.

בחצר הגן המדעי של ברברה בקריית-שלום גינת נוי עשירה. בצד צמחי תבלין נשתלו צמחי בר מטבע הארץ. הצומח המגוון מושך מיגוון בעלי-חיים ובקרה מינימלית שלו מאפשרת יחסי גומלין בינו לבין בעלי-החיים. הגינה תורמת להתחברות הילדים למקום, דרך מגע ויצירת קשרים עם צמחים ובעלי-חיים. הגינה מאפשרת, במידה מסוימת, חזרה לטבע.

הכרת הקשר בין מדע וטכנולוגיה והקשר ביניהם לבין החברה האנושית

בקרית-שלום למדו הילדים תזונה דרך הזנת בעלי-החיים. בנוסף, הילדים הכינו פיצה ולמדו כי חקלאות, קטיף, בישול ותיבול הם הבסיס לטכנולוגיית המזון. במהלך מדידת כמויות החומרים לפיצה למדו לשקול ולמדוד נפח ודנו במושגים פיסיקליים. חיפוי קרקע בפלסטיק מאפשר למידה על ניצול אנרגיה סולרית להדברה נקייה של עשבים ומזיקים.

המרכז המדעי לגיל הרך מהווה "גן מקרין" לכל העוסקים בחינוך בסביבה: גננות, סייעות, סטודנטיות ומורים למדעים, מאחר ופעילותו תואמת התפתחות ומיושמים בה יעדי המחוז.

המרכז המדעי בעזתה לא תוכנן מראש לייעודו בהווה. הוא גן הבולט בפשטותו. ילדי הגנים מבקרים במרכז המדעי אחת לשבוע - יום לימודים מלא, במשך כשלושה חודשים. באופן זה חשופים הילדים לתהליכים ופעילויות בעלי אופי מתמשך. ילדי הגנים מבקרים במרכז המדעי גם עם הוריהם, מספר פעמים בשנה ועוסקים בפעילות מדעית בצוותא. סטודנטיות להוראה, ממכללת "חמדת הדרום", משולבות במרכז המדעי. הן שותפות פעילות בתהליכים המתרחשים בגן ומעורבות בטיפוחו ובפיתוחו. העמקת ההבנה המדעית-טכנולוגית בגן נעשית בזיקה מלאה לערכי היהדות.

בנוסף למדע עוסקים כאן באמנות פלסטית ובמוסיקה קלסית הקשורים לנושא שבו עוסקים. כל זה מתאפשר מאחר ומנהלת המרכז, גננת בהכשרתה, התמחתה בתחומים שונים וביניהם מוסיקה, מדעים, אוריינות, קרוא וכתוב ועוד.

הבילוי של הילדים בגני המדע התחלק בין פעילויות שבמרכזן סיפוק צרכים ריגושיים-חברתיים לבין פעילויות חקרניות המספקות במיוחד צרכים קוגניטיביים. המנחות פעלו כמי שמאמינות ביכולת הילדים - הציבו בפניהם אתגרים ועודדו את כולם לקחת חלק פעיל בלמידה. גמישות המנחות ומגוון הציוד והחומרים אפשרו לילדים להעלות שאלות מקוריות ולחקור אותן. בשני מרכזי המידע לגנים אוסף מרשים של חומרים וכלים, בנוסף לערכת המדע. הם משתמשים במיתקנים מקובלים בגן כדי ליצור אווירת ביתיות כמו ארגז חול ומוסיפים מיתקנים ייחודיים המעוררים מוטיבציה לתצפיות וחקר.

זווית הראייה של הסטודנטיות

הסטודנטיות שמו לב לעיצוב המקצועי של הגן. הן התרשמו כי צוות ההדרכה מפתח אצל הילדים תחושת מסוגלות, מעודד את היוזמה האישית ותורם למימוש הפוטנציאל שלהם. הסטודנטיות חשו שהאווירה היתה חמימה והילדים היו נינוחים, לא ניכר בהם פחד מחוסר ידיעה והגננות לא הלעיטו אותם במידע. הפעילויות היו רלבנטיות לעולמו של הילד. הילדים היו חופשים לומר את מה שהם חושבים, לגעת בדברים, לשאול שאלות ולגשת למוקדי התנסות על-פי בחירתם. לא נראו מחסומים ללמידתם. היא התרחשה מתוך סקרנות.

הסטודנטיות הביעו חשש אישי מדרך זו של זרימת המנחות עם הילדים שמא לא תדענה מה לענות להם, לעומת הביטחון ב"היצמדות" למערך מוכן.
התברר להן כי התפיסה החינוכית המגובשת והביטחון העצמי של אסתר הובילו אותה להחלטה להעביר חלק מאמצעי ההוראה המוכנים. הסטודנטיות השתכנעו כי הוראה משמעותית של המדעים בגן-הילדים אפשרית.
הסטודנטיות שאלו לגבי שיקולי בחירת נושא על-ידי המדריכות. אסתר בוחרת את הנושאים מתוך הסביבה הקרובה לילדים. כמו כן סיפרה גם על שיתוף הורי הילדים באיסוף מוצגים, חומרים ומידע מהאינטרנט.
לפינת החי היתה השפעה ריגושית ישירה על הסטודנטיות. רובן ליטפו את החיות והצטלמו איתן. כמה מהן הודו בהתרגשות שזו להן חוויה ראשונית מסוגה. אין ספק שהסטודנטיות פגשו מודלים ייחודיים בהוראה, בעלי חזון ומעוף דינאמיים וחדשניים המעשירים את הילדים ואת הגננות גם יחד.

ביבליוגרפיה

גרוס י', מוטרו מ', וולק ר' (1996). גישה סדנאית בין-תחומית להוראת המדעים בהכשרת מורים לגיל הרך. הכינוס הבינלאומי השני על הכשרת מורים: שמרנות, התפתחות והתחדשות, מכון וינגייט.

גרוס, י' וגנדלמן, נ' (1998). למידה בדרך החקר של גילאי 5 באמצעות מיקרוסקופ. דפים 26: 117-86.

גרוס, י' וגנדלמן נ' (2001). למידה בדרך החקר של גילאי 5 באמצעות מיקרוסקופ. הד הגן ס"ה (ג), 63-57.