ביקורת מערכתית על קוד הלבוש בבית הספר

Gretchen Marie Whitman (2020). A Curricular Critique of School Dress Codes, The Clearing House: A Journal of Educational Strategies, Issues and Ideas, 93:2, 72-77

היעדרה של תיאוריה חינוכית מקיפה בנוגע למערכת כללי לבוש מביאה להיענות לנורמות של הקהילה כאמצעי לקבוע מה ראוי ללבוש ועל מה יש להעניש. היענות ויישום של קודים ספציפיים של לבוש עלולים להביא, ולמעשה מביאים כבר עתה, להתנהלות לא עקבית בסוגיה זו ולהפרה של זכויות תלמידים. אחת התוצאות השליליות של קביעת כללי לבוש לא עקביים כרוכה בהשפעתם באופן לא פרופורציונלי הן על תלמידות (נשים), והן על תלמידים ותלמידות שאינם לבנים, המסומנים בתוך כך כמיניים ונחותים. נשים עוברות אובייקטיביזציה ואילו לגברים מייחסים חוסר יכולת לשלוט בתשוקותיהם המיניות.

כללי הלבוש הוכנסו בראשיתם לבתי הספר כאמצעי בקרה ושליטה בהתנהגות התלמידים מבלי לחקור באופן עמוק ומלא את הקשר בין המערכת, המנגנון הבית-ספרי לבין היתרונות של השיטה. היעדר עקביות במדיניות כללי הלבוש בבתי הספר מפרה זכויות, ואיננה קשובה לקריאתם של תאורטיקנים החותרים לסביבת לימודים אכפתית ודמוקרטית.

כחלק מהמנגנון המוסתר, הקיים בבתי הספר, גם קודי הלבוש משמשים להמשכת הדיכוי של נשים ומיעוטים, ולקידום ההגמוניה של הגבר הלבן. רצוי וראוי שהמורים יקבלו קווים מנחים שבעזרתם יוכלו לצמצם את האפליה הנעשית בחסות כללי הלבוש, וגם אם אין לסוגיה זו תשובה חד משמעית הרי שלפחות ראוי לנסח תיאוריה מקיפה יותר שעוסקת בנושא על מנת לגבש מדיניות כללי לבוש שניתן ליישם באופן הוגן ודמוקרטי וללא פגיעה בזכויותיהם החוקתיות של התלמידים.

בהיעדר כללים קבועים, יש להתחשב לפחות בכמה עקרונות:

• שמירה על בריאותם ובטחונם של התלמידים
• צמצום הפרעה ללימודים
• מניעת הטרדות, הפחדות ודיכוי
• התייחסות נאותה לזהות מיגדרית
• בחינה עצמית חוזרת של רלוונטיות הכללים

ואולי חשוב מכל, קובעי המדיניות צריכים להיות מסוגלים לספק נימוק משכנע העומד מאחורי כל אחד מהקווים המנחים עליהם החליטו.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת

קוד לבוש בבית הספר ואי שוויון מגדרי

לוותר על הכללים הישנים: בבי"ס בתל אביב הדפוסים המוכרים שינו צורה

חשיבותם של מורים בני מיעוטים: תפיסות תלמידים את המורים בני המיעוטים לעומת המורים הלבנים