ביקורת מחקרי הכשרת מורים – חלק שני

ביקורת מחקרי הכשרת מורים - חלק שני

לחלק הראשון - מחקר בהכשרת מורים: סקירת התחום

Cochran-Smith, M., Villegas, A. M., Abrams, L., Chavez-Moreno, L., Mills, T., & Stern, R. (2015). Critiquing teacher preparation research: An overview of the field, part 2, Journal of Teacher Education, 66(2), p109-121.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מבט כללי על בניית הסקירה ובסיסה העיוני (מתייחסת לשני המאמרים) –המחקר על הכשרת מורים הוא תחום מורכב ורב-פנים המושפע מרעיונות נוגדים על מטרות המחקר והחינוך. העבודה הנוכחית התפרסמה בשני מאמרים (חלק 1 וחלק 2). היא נבנתה על בסיס מחקרים אמפיריים ושפיטים על הכשרת מורים ראשונית להוראה ביסודי ובעל-יסודי שהתפרסמו בין השנים 2000–2012. שלוש קבוצות המחקרים ("Research programs") שעלו בסקירה:

• מחקרים על אחריותיות, אפקטיביות ומדיניות בהכשרת מורים - נסקר במאמר הראשון
• מחקרים על הכשרת מורים בחברת הידע- נסקר להלן;
• מחקרים על הכשרת מורים לשונות ושוויון - נסקר להלן.

מחקרים על הכשרת מורים בחברת הידע

חברות ידע תובעות עובדים בעלי יכולת חשיבה ביקורתית, הצגה ופתרון בעיות ועבודת צוות – כישורים שאינם מתפתחים כמובנים מאליהם כאשר ההוראה היא בעיקרה העברת מידע עובדתי ללומדים. המחקרים בתוכנית מחקר זו מתמקדים בהכשרת מורים ללמד בדרכים התואמת הבנות חדשות אלה. הסוקרים זיהו שישה אשכולות של תת-נושאים: 1) הכשרת מורים להוראת תחומי דעת ובעיקר מדעים, 2) השפעת ההכשרה על ההתכשרות להוראה, 3) השפעת ההתנסות המעשית על ההתכשרות להוראה, 4) תכנים, מבנים ופדגוגיות בתוכניות להכשרת מורים, 5) מורי-מורים כלומדים ו-6) התכשרות להוראה לאורך זמן.

במאמר מתרכזים הכותבים בהשפעת ההתנסות המעשית על ההתכשרות להוראה (אשכול 3) לנוכח הדגש המושם לאחרונה על הרחבת ההתנסות הקלינית בתוכניות הכשרה. שלוש שאלות המחקר המרכזיות שזוהו: (א) באילו דרכים האינטראקציות בין חברי משולש ההדרכה (מתכשר-חונך/מאמן-מדריך פדגוגי) משפיעות על ההזדמנויות שיש למתכשרים ללמוד ללמד? (למשל, Tillema, 2009), (ב) מהי ההשפעה של מבנים/גישות חלופיים להכשרה המסורתית על ההתנסויות והתוצרים של המתכשרים? (למשל, Smith & Avetisian, 2011), (ג) כיצד משפיעים מאפיינים, גורמים בית-ספריים ו/או מאפייני התנסות מעשית על תוצרי המתכשרים להוראה בהקשר של ההתנסות? (למשל, Caires et al., 2012). רוב המחקרים באשכול זה נעשו בארה"ב וכ-40% - ממדינות אחרות (בריטניה, צרפת, ישראל, הולנד וקנדה). מאפייני החוקרים: לרוב הם מורי-מורים המחפשים פתרונות לשאלות של התנסות מעשית שעלו במוסדותיהם; שיטות המחקר: לרוב איכותניות וכוללות התערבויות והשפעתן. שתי דוגמאות ממחקרי אשכול זה: 1) הפוטנציאל של טכנולוגיה לשיפור למידת מורה (Sharpe et al., 2003) - מכיוון שמגבלות של זמן ושל מרחק בין האוניברסיטה לבין בית-הספר משפיעות שלילית על איכות מפגש ההדרכה ומגבילות הזדמנויות ללמידה שיתופית, נבדק פרויקט של מפגשי הדרכה מקוונים; 2) השוואה בין דגם השולייתיות לבין דגם אימון שבו המורה הוותיק מנחה את המתכשר על פי צרכים אישיים (Smith & Avetisian, 2011).

מחקרים על הכשרת מורים לשונות ושוויון

שורשיה של תוכנית מחקר זו בשינוים דמוגרפיים עולמיים כתוצאה מתנועות עצומות של אנשים ברחבי העולם ושיעורי ילודה גבוהים יותר בקרב קבוצות מיעוטים. אלה גרמו לכניסה מוגברת של תלמידים מרקעים שונים לבתי ספר במדינות רבות. בסקירה זיהו הכותבים ארבעה אשכולות מרכזיים: 1) ההשפעה של קורסים והתנסויות מעשיות על התכשרות להוראת תלמידים שונים, 2) אסטרטגיות לגיוסם ולהכשרת מורים שונים, 3) ניתוח של התוכן, המבנים והפדגוגיות להכשרת מועמדים להוראה להתמודד עם שונות, 4) ניתוח של למידת מורי מורים לעיסוק בשונות. בסקירה מפורט אשכול מס' 1: שתי שאלות המחקר המרכזיות בו: (א) אילו קורסים והתנסויות מעשיות מביאים לשינוי אמונות של מתכשרים על שונות? (למשל, Mueller & O'Connor 2007, Conner, 2010). (ב) אילו קורסים והתנסויות מעשיות מסייעים למתכשרים לפתח כישורי הוראה לאוכלוסיות שיש בהן שונות (למשל, Darvin, 2011). מאפייני החוקרים: מורי מורים שפרסמו בכתבי עת ייחודיים להכשרת מורים או בחינוך בכלל; שיטות המחקר: לרוב חקר עצמי לשיפור העשייה העצמית ולקידום התחום של פדגוגיות מבטיחות בהכשרה לעבודה במצבי שונות. שתי דוגמאות ממחקרי אשכול זה: 1) מחקר שבו מורת-מורים בחנה את ההשפעה של הזדמנויות הלימודים בקורס סוציו-לינגוויסטי על התפתחותם של שני מתכשרים מהיבטים אלה (Haddix, 2008). נמצא כי מתוך השתתפות בקורס המתכשרים עמדו על העליונות הנצפית של השפה השלטת, דבר המוחלט שרירותית ונבנה חברתית; כדי לשנות למידה והוראה בחברת הידע של היום על מורים לפתח מודעות ביקורתית למצבים אלה. 2) בחינת העמדות של מתכשרים בשנה א' כלפי למידת תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתות רגילות בשילוב של תוכנית התערבות (Lambe & Bones, 2007).

לסיכום:

1) חוקרים רבים בעולם ממגוון תחומי-דעת ובעלי רעיונות שונים על מטרות המחקר והחינוך מעוניינים בשיטות ובתהליכים שבהם מכשירים מורים להוראה.

2) מן הסקירה עולים שני מרחבי מחקר מובחנים יחסית הנובעים משונות במטרות המחקרים, במעמד החוקר - חיצוני או פנימי, בדיסציפלינות ובזמינות המשאבים והתשתיות (Cochran-Smith, M. & Fries 2005): מרחב שבו פועלים חוקרים שהם גם מורי-מורים בפועל ומרחב מצומצם אך משפיע יותר שבו פועלים אנשי מדעי החברה.

3) מורי המורים משתמשים בקורסים ובתכניות שלהם כאתרי מחקר למחקרים קטני-היקף התורמים תובנות חשובות לתחום. עם זאת נדרשים מחקרים רחבי היקף, מרובי-אתרים וארוכי-זמן, הדורשים תשתיות ותקציבים גדולים.

4) במחקרים שכיחה יחסית שאלת ההשפעה של ההכשרה על אמונות, גישות והבנות של מתכשרים והרבה פחות - של השפעת ההכשרה על הפרקטיקה במונחים של למידה של המתכשרים כיצד לבצע מטלות ממשיות של הוראה. וכן האם וכיצד אמונות והבנות מאפשרות למתכשרים לנווט את המטלות המורכבות של ההוראה, במיוחד בהקשר של שונות.

5) רק במעט מהמחקרים שנסקרו נמצא קישור בין הכשרת מורים לבין למידת תלמידים, שכן כנראה קיימת ההנחה שמטרת ההכשרה היא למידת מורים. נכון להיום מעט מחקרים ארוכי טווח בחנו אמפירית את הקשר בין הכשרה לבין למידה ותוצריה.

6) הקשר בין פרקטיקות מחקריות לבין כוחות חברתיים, כלכליים ומוסדיים. נמצאו הבדלים ברורים בשיעור שבו מחקרים נערכו (aligned) על-פי הגישה הניאו-ליברלית השלטנית של רפורמה בחינוך, וככל שהקשר חזק יותר כך המרכוז והתקצוב חזקים יותר ולהיפך.

ככלל, רוב המחקר הקיים אינו מציב אתגרים חזקים דיים כדי לשנות את התנאים המטריאליים ואת הקשרים החברתיים היוצרים אי-שוויון ומשפיעים על הוראה ולמידה בבתי ספר. לכך נדרשים מחקרים נוספים.

ביבליוגרפיה

Caires, S., Almeida, L., & Vieira, D. (2012). Becoming a teacher: Student teachers' experiences and perceptions about teaching practice, European Journal of Teacher Education, 35(2), 163-178.
Cochran-Smith, M. & Fries, K. (2005). The AERA panel on research and teacher education: Context and goals, in: Cochran-Smith M. & K. Zeichner (Eds.), Studying teacher education, Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum.
Conner, J. (2010). Learning to unlearn, Teaching and Education, 26, 1170-1177.
Darvin, J. (2011). " I don't feel comfortable reading those books in my classroom": A qualitative study of the impact of cultural and political vignettes in a teacher education course, The Teacher Educator, 46(4), 274-298.
Haddix, M. (2008). Beyond sociolinguistics: Towards a critical approach to cultural and linguistic diversity in teacher education, Language and Education, 22(5), 254-270.
Lambe, J., & Bones, R. (2007). The effect of school-based practice on student teachers' attitudes towards inclusive education in Northern Ireland, Journal of Education for Teaching, 33(1), 99-113.
Mueller, J., & O'Connor, C. (2007). Telling and retelling about self and "others": How pre-service teachers (re)interpret privilege and disadvantage in one college classroom, Teaching and Teacher Education, 23, 840-856.
Sharpe, L., Hu, C., Crawford, L., Gopinathan, S., Khine, M. S., Moo, S. N., & Wong, A. (2003). Enhancing multipoint desktop video conferencing with lesson video clips, Teaching and Teacher Education, 34(4), 465-482.
Smith, E.R., & Avetisian, V. (2011). Learning to teach with two mentors, The Teacher Educator, 46(4), 335-354.
Tillema, H. (2009). Assessment for learning to teach: Appraisal of practice teaching lessons by mentors, supervisors and student teachers, Journal of Teacher Education, 60, 155-167.