בין חזון להיגיון: על אסטרטגיות שינוי וחדשנות בחינוך

הסקירה מנסה  לזהות את המאמצים השונים לחולל שינוי בחינוך ולבחון את מידת הצלחתם. לצורך הסקירה נבחנו ארבעה דפוסים של שינוי בחינוך:
1. שינוי שהוא פרי יוזמה אישית או מקומית.
2. שינוי השואף למעבר מחינוך ציבורי לפרטי (חינוך למטרות רווח).
3. שינוי המבוסס על תפיסת עולם אקדמית.
4. שינוי המעוגן בממשל.

בסופה של הסקירה בוחן פרופסור דוד חן את המשותף והשונה בכל דפוס ושוקל את הלקחים שאפשר להסיק ממאמצי השינוי הללו.

בעבודה זו בוחן פרופסור דוד חן את מהותו של המשבר בחינוך ומוכיח  שהוא רב-ממדים ואוניברסלי. מערכת החינוך היא מערכת מורכבת ורבת-משתנים, ולכן אין פתרון פשוט וחד-משמעי למשבר. הניסיונות לפתור את המשבר, לחולל שינוי ולחדש את פני החינוך לא קצרו הצלחה משמעותית. מכל דפוסי השינוי, גישת הרפורמות היזומות על-ידי הממשלות היא הפחות יעילה.

בעולם שבו אנו חיים, כל הארגונים המודרניים בוחרים באסטרטגיית שינוי המושתתת על התרבות הרציונלית ונקראת גם מו"פ (R&D). לעומתם, החינוך פועל באסטרטגיה של ניסוי וטעייה. אסטרטגיה זו הוכחה כבלתי יעילה, ואף-על-פי-כן ארגוני החינוך אינם לומדים מן הניסיון וממשיכים להשתמש בה. בעבודה זו  מציע פרופסור  דוד חן ללכת בעקבות הארגונים המודרניים, לחולל שינוי אסטרטגי ולבחור בגישת המחקר והפיתוח לצורך פתרון משבר החינוך.