בין הפטיש לסדן: הוראת מקצוע האזרחות בבתי הספר הערביים
חלבי, ר' ודבאח, ס' (2020). בין הפטיש לסדן: הוראת מקצוע האזרחות בבתי הספר הערביים. גילוי דעת, 16, 122-95
האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל היא קבוצת המיעוט הגדולה ביותר במדינה, ושיעורה עומד על כ-20.8% מכלל אוכלוסיית ישראל. שאיפתם של רוב הערבים־הפלסטינים היא מצד אחד להחזיק בזהותם הפלסטינית, ומן הצד האחר לממש את אזרחותם הישראלית בצורה אמיתית ומלאה. נושא האזרחות עומד במרכז הקונפליקט הישראלי–פלסטיני, ולפיכך יש ערך רב לנסות להבין את המציאות המורכבת דרך לימוד מקצוע זה.
המחקר הנוכחי בחן את דרכי ההתמודדות של המורים הערבים לאזרחות בבתי הספר הערביים־ממלכתיים עם הוראת התוכן הלימודי שאינו מתיישב עם זהותם הלאומית והתרבותית. המחקר התבסס על ראיונות עומק (בשפה הערבית) עם 32 מורים ומורות לאזרחות בבתי ספר תיכוניים ערביים בגליל וביישובי המשולש.
ממצאים
מתוך הראיונות עולה תמונת המצב המורכבת והמסובכת שעימה מתמודדים המורים בבואם לפעול לפי תוכנית הלימודים. המרואיינים הביעו את כעסם ותסכולם על כך שהתכנים בתוכנית הלימודים ובספרי הלימוד מחזקים את הלאומיות היהודית ומתעלמים מכך שהספר מיועד גם לתלמידים הערבים, החווים מציאות שונה לחלוטין מזו המופיעה בספרים.
הממצאים מלמדים על שלוש דרכי התמודדות עיקריות שבהם נוקטים המורים לאזרחות:
- ההכנה לבחינות הבגרות כמפלט וכשליחות חינוכית־חברתית. המורים מלמדים את תוכנית הלימודים באזרחות על-פי הנדרש. הם מתמקדים בהעברת התכנים לבחינת הבגרות ומסבירים כי טובתם של התלמידים (כלומר, הישגיהם הלימודיים) עומדת לנגד עיניהם. מספר מורים אמרו שהם פועלים כך בשל החשש למשרתם.
- יישום דרכים יצירתיות להבאת הנרטיב הערבי החסר בתוכנית הלימודים בפני התלמידים. המורים מעיזים להעלות על הפרק נושאים אקטואליים העוסקים בחברה הערבית או נושאים אשר נדחו והועלמו או שונו בתוכנית הלימודים באזרחות, אך עושים זאת בזהירות ובחשש שמא יואשמו בהסתה. המורים מנסים להיעזר בחומרים "חיצוניים" מהעיתונות העברית והערבית בישראל כדי שלא להגיד את הדברים בעצמם. מורים אחרים משתמשים בטכניקה אחרת - הם מעודדים את התלמידים לנהל שיחות ודיונים על נושאים שנויים במחלוקת, דבר שהם עצמם נמנעים ממנו.
- הצגה ישירה ובלא מורא של הנרטיב הפלסטיני בפני התלמידים. בנוסף על הנרטיב היהודי ציוני המובא בספר הלימוד יש מורים המלמדים לפי צו מצפונם. התעוזה של מורים לגעת בנרטיב הפלסטיני קשור לקבלת תמיכה מהנהלת בית הספר, אשר דרבנה ועודדה אותם להעלות בשיעורי האזרחות נושאים הקשורים למגזר הערבי או נושאים אקטואליים.
סיכום
ספר האזרחות רווי תכנים אידאולוגיים ופוליטיים. ביסודו עומדים הנרטיב הציוני והמדינה היהודית, והוא מדיר לחלוטין את האוכלוסייה הערבית־פלסטינית. למרות זאת, נדרשים המורים הערבים ללמד את תלמידיהם לפיו, מבלי שיוכלו להציג את מחשבותיהם ועמדותיהם כלפי הכתוב. המורים שהשתתפו במחקר מודעים היטב למצב זה והם מנסים לנווט במסגרתו במידת האפשר. רובם סבורים שתוכנית הלימודים באזרחות היא חד־צדדית, באה לשרת את השקפת הממסד ואינה מכירה בהם ובעמם, ובכך מדירה את הזהות והנרטיב הערבי־פלסטיני. אך רובם גם מודעים היטב לכך שבהיותם מועסקים על-ידי המדינה במסגרת מערכת החינוך שמפקחת עליהם מקרוב, הם אינם יכולים להביע את דעתם או לסתור את התכנים שמכתיב להם הממסד החינוכי. בתוך הסד הזה, בין הפטיש לסדן, מנסים רוב המורים "להלך בין הטיפות".