ביוסיור – חלופה חדשה לעבודה המעשית בלימודי ביולוגיה

 

 

במהלך השנים התפתחו גישות שונות לטיפול בביוטופ: החל ממורה שמדריך ביוטופ כיתתי מלא ועד הפניית התלמידים להנחיה של גופים חיצוניים כמו בתי ספר שדה ומדריכים פרטיים . עם הזמן החלו להעלות בקרב המורים תחושות של אי-נוחות ואי-שביעות רצון מהמתכונת הקיימת, וזאת עקב "מסחור" הביוטופ, תשלום עבור הנחיה לגופים שונים, חוסר מקוריות בבחירת הנושאים וצמצום מעורבותו של המורה בחלק זה של הוראת הביולוגיה. נמצא שמשך הזמן המוקדש ליציאה לשדה הולך ומצטמצם במקביל לחוסר שביעות הרצון מתכנית "הביוטופ" , למרות שהלמידה החוץ-כיתתית אהובה על התלמידים ומעוררת סקרנות. חוסר שביעות הרצון הוביל לפיתוח תכניות חלופיות . בתוכניות אלו מושם דגש על מעורבות המורה בהנחיה ועל היציאה לשדה : תכנית "ביודע" שפותחה לפני כעשור , תכנית הביוסיור שפותחה לאחרונה ( תשס"ו –תשס"ז ) . המטרה היא לאפשר למורים לבחור את החלופה המתאימה להם ולתלמידיהם, תוך שימת דגש על מטרותיה של תכנית הלימודים. החזרת התלמיד אל הטבע וחשיפתו לבתי גידול שונים, עולות בקנה אחד עם מטרות לימודיות חשובות כגון המחשת התכנים הנלמדים בכיתה, הקניית עמדות חיוביות וטיפוח מודעות להיבטים ערכיים.

 

תכנית הביוסיור היא דרך אחרת להתייחסות לעבודה האקולוגית כשהציר המוביל הוא ציר "המקום" ולא ציר "הזמן". היא מעלה אפשרות של יצירת הכרות עם מגוון בתי גידול והשוואה ביניהם (לעומת הביוטופ בו נחקר בית גידול אחד ונבדקים השינויים החלים בו לאורך זמן).

תלמידים שיעשו חלופה זו יקבלו תמונה רחבה של נופי הארץ השונים ומאכלסיהם ובד בבד ירכשו דרכי עבודה לחקר אקולוגי בשדה.

 

 

 

 

 

 

 

בבסיס התכנית יציאה לסיורים בשדה , אך היא כוללת הרבה יותר. לפני יציאה לשדה נערכת בכיתה הכנה לסיור, הכוללת עיסוק בתכנים הביולוגיים ובשיטות העבודה הרלוונטיות לסיור. לסיור ייצאו כל התלמידים עם מורה הכיתה ( עם או בלי מדריך לעזרה) . בסיום הסיור ייערך סיכום , ורק לאחריו יפנה התלמיד לכתיבת דו"ח מסכם.

לסיכום הביוסיור כולו יכין התלמיד תלקיט ובו מבחר מדו"חות הסיור וסיכום אישי בו נערכת אינטגרציה של המידע לו נחשף התלמיד בסיורים השונים ובבתי הגידול השונים.

 

 

 

2. שני סיורים נוספים באחד מבתי גידול האלה: חוף ים סלעי , שלולית החורף, גדות נחל, בתי גידול בצל האדם ( בהם ניתן להשוות בין אזורים שאחד מהם מטופל), או סיור "מיני ביטופ" בצמוד/בקרבת בית הספר- מעקב אחר השתנות בית הגידול לאורך זמן ( שניים-שלושה ביקורים קצרים) .

 

המרחק לבתי גידול אלו , כמעט מכל מקום בארץ , אינו גדול , דבר העולה בקנה אחד עם החיסכון הכלכלי ביציאה לבית גידול מרוחק.

שני בתי הגידול אחרים נתונים לבחירת המורה , ותלויים ברצונו, בקרבה גיאוגרפית , ביכולת הכלכלית של בית הספר ותלמידיו ועוד.

 

 

המיומנויות הנדרשות בעבודה זו אינן שונות מאלו הנדרשות בעבודת הביוטופ: הכרת שיטות דיגום שונות והתנסות בשלוש שיטות לפחות, הכרת שיטות למדידת גורמים אביוטיים והתנסות במדידתם תוך שימוש במכשירי מדידה , אבחנה בין גורמים אביוטיים הרלוונטיים לשאלה הנשאלת ומשמעותיים לבית הגידול, לבין כאלו שאינם רלוונטיים  או משמעותיים, איסוף נתונים בשדה, רישום מסודר של נתונים במהלך איסופם ( דף תצפיות), שימוש בגיליון אלקטרוני לעיבוד נתונים והצגתם הגראפית , בחירת הצורה הגראפית המתאימה להצגת הנתונים , התייחסות ביקורתית לתוצאות העבודה ולשיטותיה, הסקת מסקנות זהירה, כתיבת דו"ח סיור לפי דרישות , ניסוח שאלות אקולוגיות , תיאור מורפולוגי של שני אורגניזמים  ( לפחות צמח אחד) .

 

 

המורה הוא מדריך הכיתה בתכנית על כל היבטיה : הכנה לפני היציאה לשטח , יציאה לסיורים , הנחיה בכתיבת סיכומים , כתיבת דו"חות והערכת התלמיד.

 

 

הערכת התלמיד מורכבת מהערכת המורה ומהערכת בוחן חיצוני .

 

 הערכת התלמיד כוללת דו"חות סיורים ,  ציון מעשי על הפעילות בעת הסיור וסיכום אישי.

 

 

דו"חות הסיורים יכולים להיכתב כדו"ח קבוצתי ( עד שלושה תלמידים) . לאחר סיום הדו"חות כל תלמיד כותב חלק אישי , ובו הוא נדרש לסכם בעצמו את הממצאים מהסיורים תוך השוואה בין בתי הגידול.

 

 

הערכה זו מבוססת על בדיקת התלקיט שהגיש התלמיד ועל בחינה בע"פ , בה ישאל על שני בתי הגידול בהם בחר וכן על תשובותיו בדף האישי. התלמיד ייבחן בתחומים אלה:  היכרות עם בתי הגידול על אוכלוסיות בעלי חיים והצומח בהם, הבנת הקשרים בין הגורמים השונים שנמדדו וניתוח ביקורתי של עבודתו.

 

 

תלמיד רשאי להגיש כל דו"ח  לצורך תיקון ציון פעם אחת . היכולת להגיש דו"ח לתיקון ופרק הזמן העובר בין הגשת דו"ח לדו"ח, מאפשרים לתלמידים להשתפר ולשפר בכל הקשור למיומנויות כתיבת דו"ח ועיבוד נתונים.

 

כתיבת דו"חות סיור המשותפת לשניים-שלושה תלמידים, מעודדת את שיתוף הפעולה ביניהם . שיתוף פעולה זה מצוין בתכנית הלימודים כאחת ממיומנויות העבודה הנדרשות במעבדה ובשדה. עבודה בצוות מאפשרת פיתוח מיומנויות נוספות כמו חשיבה ביקורתית, והיא אף מגבירה את המוטיבציה ותורמת להרחבת הידע ולשיפור ההישגים.

 

 

" העבודה בתכנית הביוסיור – הן המעשית והן הכתיבה , התבצעה לאורך שנתיים שלמות ולא רק לקראת סופן . מכיוון שהעבודה הייתה פרוסה על פני שנתיים , הורגשה ( בקרב התלמידים) הפנמה והבנה של דרך העבודה , שיטות העבודה, כתיבת הדו"חות והבנת המושגים האקולוגיים. אולי בגלל זה נוצר פער גדול מאד בין הדו"ח הראשון לאחרון" ...

 

" הקשר שנוצר בין התלמידים במשך השנתיים , עמוק יותר מהקשר שנוצר כאשר התלמידים מבצעים ביוטופ" ...