ביה"ס הניסויי לאו בק: אני ואתה נתקן את העולם
תיאור השינויים בחטיבת הביניים והחטיבה העליונה שבמרכז לאו בק בחיפה בעקבות הפיכתו לבית ספר ניסויי לפני שלוש וחצי שנים.
מרכז לאו בק שבחיפה כולל מערכת חינוכית מקיפה מגיל צעיר ועד כיתה יב'. במרכז לומדים 2,500 תלמידים והוא כולל מתנ"ס הפועל בתחומו באופן ייחודי. בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה לומדים 1,900 תלמידים. בדומה לבתי ספר נוספים שהוקמו לפני קום המדינה, כגון גימנסיה הרצליה ובית הספר הריאלי בחיפה, מרכז לאו בק שייך לחברה בעירבון מוגבל ופועל תחת מועצת מנהלים. על פי הגדרת משרד החינוך הוא מוגדר בית ספר מוכר שאינו רשמי.
התפיסה שנבנתה במסגרת הניסוי אמרה שכל תלמיד בבית הספר החל מכיתה ז', הוא בעל פוטנציאל טבעי לפיתוח התנהגות מנהיגותית, מושג תיאורטי שפותח על ידי צוות הניסוי והושתת על תשתית של ערכי היהדות מתוך כוונה להתחבר לתרבות ולשורשים.
גיבוש הניסוי בלאו בק, נבע מהתפיסה העמוקה שחסרה ברוב בתי הספר העל יסודיים בארץ, שחינוך הוא תהליך של עיצוב אופי ולא רק זכאות לבגרות. מתוך חשיבה על המטרה הסופית, נגזרו המטרות בכל שלב ושלב. "רצינו בוגרים המביטים החוצה ולא רק פנימה, אכפתיים ובעלי חמלה. רצינו להגיע למקום בו נער ונערה בני 18 מבינים ומכירים את היכולת שלהם לשנות את סביבתם וכן מבינים ויודעים מה לעשות כשנתקלים במשהו ראוי לתיקון. רצינו גם לחדד את המבט בחברה וגם לתת כלים כך שלא יעמדו חסרי אונים מול מצב הדורש תיקון", אומר פלסנר, מנהל ביה"ס.
במסגרת הניסוי, פותחו בכל שכבת גיל מודלים לפיתוח התנהגות מנהיגותית. בחטיבת הביניים עיקר העבודה לדברי פלסנר היא על ה-Being ואילו בחטיבה העליונה על ה-Doing. לדברי פסלנר, 90% מהתוכניות מועברות לתלמידים על ידי מורי בית הספר שעברו השתלמויות.
תיאור השינויים בחטיבת הביניים והחטיבה העליונה שבמרכז לאו בק בחיפה בעקבות הפיכתו לבית ספר ניסויי לפני שלוש וחצי שנים.
מרכז לאו בק שבחיפה כולל מערכת חינוכית מקיפה מגיל צעיר ועד כיתה יב'. במרכז לומדים 2,500 תלמידים והוא כולל מתנ"ס הפועל בתחומו באופן ייחודי. בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה לומדים 1,900 תלמידים. בדומה לבתי ספר נוספים שהוקמו לפני קום המדינה, כגון גימנסיה הרצליה ובית הספר הריאלי בחיפה, מרכז לאו בק שייך לחברה בעירבון מוגבל ופועל תחת מועצת מנהלים. על פי הגדרת משרד החינוך הוא מוגדר בית ספר מוכר שאינו רשמי.
התפיסה שנבנתה במסגרת הניסוי אמרה שכל תלמיד בבית הספר החל מכיתה ז', הוא בעל פוטנציאל טבעי לפיתוח התנהגות מנהיגותית, מושג תיאורטי שפותח על ידי צוות הניסוי והושתת על תשתית של ערכי היהדות מתוך כוונה להתחבר לתרבות ולשורשים.
גיבוש הניסוי בלאו בק, נבע מהתפיסה העמוקה שחסרה ברוב בתי הספר העל יסודיים בארץ, שחינוך הוא תהליך של עיצוב אופי ולא רק זכאות לבגרות. מתוך חשיבה על המטרה הסופית, נגזרו המטרות בכל שלב ושלב. "רצינו בוגרים המביטים החוצה ולא רק פנימה, אכפתיים ובעלי חמלה. רצינו להגיע למקום בו נער ונערה בני 18 מבינים ומכירים את היכולת שלהם לשנות את סביבתם וכן מבינים ויודעים מה לעשות כשנתקלים במשהו ראוי לתיקון. רצינו גם לחדד את המבט בחברה וגם לתת כלים כך שלא יעמדו חסרי אונים מול מצב הדורש תיקון", אומר פלסנר, מנהל ביה"ס.
במסגרת הניסוי, פותחו בכל שכבת גיל מודלים לפיתוח התנהגות מנהיגותית. בחטיבת הביניים עיקר העבודה לדברי פלסנר היא על ה-Being ואילו בחטיבה העליונה על ה-Doing. לדברי פסלנר, 90% מהתוכניות מועברות לתלמידים על ידי מורי בית הספר שעברו השתלמויות.