בטמרה יש בית ספר שלא דומה לאף בית ספר אחר

ריבה, נ' (2018). בטמרה יש בית ספר שלא דומה לאף בית ספר אחר. אתר הארץ, 27.3.2018

עד כמה עיצוב הפנים של בית הספר תורם להישגים ולרווחתם של התלמידים? לפי כתבה שפורסמה באתר הארץ, התשובה היא: באופן משמעותי. כדי להדגים את הטענה, מובא סיפורו של בית הספר היסודי אלראזי ביישוב טמרה בגליל המערבי. לדברי מנהלת בית הספר, סמאח עואד, "המסדרונות, המבואות והרחבות הם מקומות המעבירים את התלמיד מחוויית למידה פרונטלית ומסורתית, שבה הוא פסיבי, לחוויית למידה משמעותית שבה הוא הופך לאקטיבי, יוזם ואחראי. מימשנו את החזון החינוכי שלנו והקמנו בבית הספר מרחבי למידה חוץ־כיתתיים".

לכתבה המלאה באתר הארץ

לקריאה נוספת

בעיצוב, במרחב, או בלמידה – היכן נמצא ה-"חדשני"?

"אנו מעצבים את הבניינים שלנו, לאחר מכן הם מעצבים אותנו": 7 כללים לעיצוב מרחב למידה חדשנית

המפתחות הבולטים להצלחת הפרויקט היו מוטיבציה גבוהה, יכולת איסוף תרומות ושיתופי פעולה פוריים עם ההורים, צוות המורים ומשרד החינוך. כל אלה אפשרו לעואד להנהיג עיצוב מחדש של שטח של כ–150 מ"ר מחוץ לאזור של כיתות א'. בזמן חיפושיה אחר רעיונות באינטרנט היא נתקלה בעיצוב מתחם לכיתות א' בבית הספר ברמת גן של המעצבת שרית שני חי, שפעלה בעיקר במוסדות חינוך בערים ממעמד סוציו־אקונומי גבוה. לפי הכתבה, שני עיצבה בעבר גן ילדים בכפר שמריהו בעלות של 23 מיליון שקלים (פי עשרה מתקציב משרד החינוך שיועד לפרויקט) ואת בית הספר היסודי קינג סולומון בכפר הירוק. הפרויקט בטמרה הוא הראשון שהיא מתכננת ביישוב ממעמד סוציו־אקונומי נמוך.

שני חי סיפרה לכתבת הארץ כי היא שאפה לתכנן חלל שיאפשר לילדים ללמוד תוך כדי משחק: "חללי חינוך צריכים לשקף את רוח התקופה. אנחנו חיים בתקופה של המון גירויים ולכן ההוראה הפרונטלית לא מתאימה בהכרח לכל ילד. ודאי לגבי ילדים שרק עכשיו הגיעו מהגן. בעיני, תפקיד המעצב הוא ליצור חלל למידה מגוון". התקציב להקמת החלל היה 250 אלף שקלים, ולפי עואד הסכום הגיע מתקציב הניהול השוטף לצד הכנסות ממכירת מוצרים שההורים מכינים כמו סבונים ונרות.

חשבונייה ענקית מעץ וקיר אינטראקטיבי

"החלל מחוץ לכיתות א' מחולק למספר אזורים שונים, בהתאם לחומר הלימודים", מדווח הארץ. "כך, חשבונייה ענקית מעץ מאפשרת למספר תלמידים לשחק בה במקביל. לצדה, עוצבה פינה ללימודי טבע וגיאוגרפיה ובה קיר שעליו דימוי מעץ של כדור הארץ, עליו ניתן לשחק עם פאזלים שונים. סמוך אליו ניצב 'הקיר המקומי', שמעוצב לפי קו הרקיע של טמרה ומשמש פינת קריאה שבמרכזה אזור הנראה כמו אי עם עצים. במרכז החלל קיר אינטראקטיבי המשלב ספרייה, ומכיל גומחות מרופדות בצורות גיאומטריות. עוד באותו מתחם שוכן תיאטרון בית הספר המאפשר לילדים להציג הצגות ולפתח כישורי שפה ומנהיגות דרך דרמה. בקרבת מקום ניצב קיר המורכב ממחיצת קוביות עץ מסתובבות, שעל צדן האחד חרוטה אות בערבית ועל הצד אחר ציור של מלה המתחילה באותו אות. ויש גם אזור המוקדש למשחקי חשיבה ובו שולחן גדול ממדים המעוצב כלוח שש־בש ודמקה, ובפינה אחרת מפוזרים הדומים מרופדים בצורת מספרים, במטרה ללמד חשבון בצורה יצירתית".

לפי הכתבה, הצבעוניות בחלל בית הספר עדינה. עץ טבעי הוא החומר העיקרי, ולצדו בולטים גוני אדום, שחור, אפור, לבן וירוק. הרציונל היה לעצב את הסביבה מתוך הקשר תרבותי, ולכן שובצו בריהוט קישוטים האופייניים לבדי אריגה ורקמה מסורתיים.

"הפרויקט משקף את האופן שבו סביבה חינוכית במאה ה–21 צריכה להיראות", אמרה שני חי. "הסביבה הופכת לכלי חינוכי חיוני ומפרה, והיא מייצרת אפשריות למידה וחקירה של התלמיד תוך כדי משחק. בית ספר אלראזי הוא ייחודי ומשקף את הצרכים של הקהילה אליה הגעתי ואת הזהות של המקום. המקום מעוצב מתוך זיקה לתרבות והרצון לחבר את הילדים לבית הספר ולחזק את תחושות השייכות. מבחינתי זאת היתה שליחות. הייתי רוצה שלילדים בכל הארץ תהיה את האפשרות ללמוד בסביבת לימוד אסתטית ומעוצבת".

עיצוב הפנים שיפר את ציוניהם של 73% מהתלמידים באנגליה

הכתבה מסתיימת באזכור מחקר שנערך ב–2013 באוניברסיטת סלפורד באנגליה ובחן 751 תלמידי בתי ספר יסודי בשבעה בתי ספר שונים. לדברי הכתבת, במחקר זה נבחנו הביצועים של התלמידים בתחילת השנה ובסופה בתחומים כמו מתמטיקה, קריאה וכתיבה: "כיתות הלימוד דורגו באמצעות תכונות סביבתיות כמו אוריינטציה, אור טבעי, אקוסטיקה, טמפרטורה, איכות אוויר וצבע. החוקרים מצאו כי העיצוב השפיע באופן משמעותי על הביצועים החינוכיים: הגורמים הסביבתיים שנחקרו הובילו לשינויים בציונים בקרב 73% מהתלמידים. פרופ' פיטר בארט מאוניברסיטת סלפורד אמר בעקבות המחקר כי 'זמן רב ידוע כי היבטים שונים של הסביבה הבנויה משפיעים על יכולות אנשים. זו הפעם הראשונה שנעשתה הערכה המקשרת בהצלחה בין הסביבה להצלחה הלימודית בבית הספר"'.

לדברי המעצבת שני חי, "בשנים האחרונות המערכת מתחילה לזהות את החשיבות של עיצוב הפנים ועיצוב הסביבה החינוכית. לאט לאט זה מחלחל, ומה שהתחיל במגזר הפרטי עובר גם לציבורי. בסופו של דבר, זה משרת את כולם".