בחירה ותחרות בחינוך: מחלוקת לאין קץ?

Neves, V. (2018). Choice and competition in education: an endless controversy? Analise Social, 53(227), 260–279

רעיונות חופש הבחירה והדרישה לתחרות רבה יותר בבתי הספר (ובין בתי הספר) הפכו מאז שמילטון פרידמן הציג אותם לראשונה ב-1955, לרעיונות מרכזיים בדיון הציבורי והאקדמי על חינוך. אמנם במהלך העשורים שחלפו מאז ועד היום, הפכו רעיונות אלה למורכבים יותר ומתוחכמים יותר, אך אי אפשר לומר שהם פחות מעוררי מחלוקת מכפי שהיו בעבר. כלכלנים ומדעני חברה אחרים מצרים על כך שהדיון נושא אופי אידיאולוגי ולא נותר, כפי שהוא צריך להיות לדעתם, דיון מתודולוגי, טכני, המבוסס על נתונים אמפיריים.

לטענת מחבר המאמר, בניגוד לעמדת מדעני החברה, עדות אמפירית, ככל שרב ערכה, לא תוכל ליישב את המחלוקת על התחרות והבחירה בבתי הספר, כיוון שחוסר ההסכמה לא נובע ממחלוקת על העובדות אלא על עמדות מוסריות ועל ערכים. הסוגיה היא פוליטית ולא טכנית והיא נסובה על הבדלים מהותיים בתפיסת מטרות החינוך, מקומם של הפרטים במערכת, ולמעשה בהשקפת העולם אודות החברה באופן כללי.

בחירה ותחרות בחינוך אינם אמצעים ניטראליים להשגת מערך נתון של מטרות חינוכיות (ומערך שכזה לא קיים, כמובן). הם מתנים ומכתיבים את האפשרויות החינוכיות הפתוחות בפני פרטים ובפני החברה כולה. לפיכך, אם כלכלנים ומדעני חברה אחרים מעוניינים לתרום לוויכוח, עליהם להחזיר לניתוח את המסד הערכי והאתי של הטיעון.

מטרתו של המאמר היא לתרום להדגשה ולהבהרת הנושאים החשובים בדיון אודות המושגים הנפוצים כל כך - בחירה ותחרות בבתי הספר. שתי מסקנות מרכזיות עולות מהדיון:

1.     "חופש בחירה" הוא ביטוי המסתיר יותר משהוא חושף, ולמעשה, באופן שבו משתמשים בו היום, הוא לא יכול להתיישב עם תפיסת החינוך במובנה כהרחבת היכולות האנושיות.

2.     בחירה בבית הספר ותחרות בין בתי ספר אין כוונתה רק יצירת תנאים ל"איכות משופרת" בחינוך (כפי שגורסת הטענה הניאו-ליברלית). בחירה ותחרות משנות את טבע החינוך.

למאמר המלא

לקריאה נוספת

החינוך כמחזה ראווה

עידן האחריותיות (accountability) בהכשרת מורים בארצות הברית: מבט אחורה ומבט קדימה