בחינה מחודשת של למידה משולבת

Blended learning revisited (October, 2010). MIT World [Video podcast]. Retrieved December 10, 2012, from the World Wide Web: http://video.mit.edu/watch/blended-learning-revisited-9557/

פרופסור ג'והן סיליי בראון (John Seely Brown), מרצה אורח, USC (אוניברסיטת דרום קליפורניה); דווה ניומן (Dava Newman), מרצה למדעי התעופה, חלל ומערכות הנדסה, MIT (המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס); ג'והן בלקר (John Belcher), מרצה לפיזיקה, MIT

תיאור: אפילו כשהילדים הם בעלי הישגים גבוהים וקל להם עם טכנולוגיה חדשה, נראה שרבים הולכים ומאבדים את תחושת הפליאה והסקרנות שלהם, מציין ג'והן סיליי בראון. שיטות חינוך מסורתיות עשויות לחנוק את ההנעה הטבועה בהם לחקור את העולם. בראון ועמיתים עם נטיות דומות מפתחים את היסודות עבור פדגוגיה חדשה של המאה ה-21 המרחיבה אופקים במקום לצמצם אותם.
ג'והן סיליי בראון, מדען ראשי לשעבר ב-Xerox, נהפך בשנים האחרונות ל"ראש האנדרלמוסיה", בחיפושו אחר "השאלות הנכונות" במגוון תחומים, כולל בחינוך. הוא מוצא מקורות לא שגרתיים לשאלות שלו: מאמני כדורסל ואופרה, אלופי גלישה ומשחקי מחשב. הוא אסף תובנות ממקומות לא אורתודוקסים, ומכיתות יותר מסורתיות, כדי לצייר תמונה שונה לגמרי מכפי שלמידה הייתה עשויה להיראות.
בראון מאמין שהרצאה טיפוסית באוניברסיטה אוספת לעיתים קרובות סטודנטים רבים יחדיו בחדר גדול כדי 'להזין' אותם בידע. אולם מחקרים מראים ש"הלמידה עצמה בנויה באופן חברתי", והיא יעילה ביותר כאשר סטודנטים נמצאים באינטראקציה ומלמדים האחד את השני בקבוצות שניתן להסתדר איתן. בראון רוצה לפתוח "מקום להתנסויות למידה" המסתמך על חומרי קורסים קלאסיים, אך מעמיק אותו כדי שיהיה מעשיר באופן מרבי.

בכדורסל ובכיתות אמן באופרה, ובמעבדות ארכיטקטורה, הוא ראה כיצד אנשים הופכים מושרשים בתרבות "קהילה של פרקטיקה", לומדים "להיות" במקום פשוט "לעשות". באם מדובר בביצוע, יצירה, או התנסות, הסטודנטים מקבלים ביקורת, מגיבים, מעלים ביקורת משלהם, ומלקטים חוכמה עשירה מחוויה קבוצתית מחזורית. בראון אומר שמשהו "מסתורי" עשוי להתרחש: "במעורבות קולקטיבית עמוקה בתהליך...אתה מתחיל להיות מושרה בחלל של בעיה". באמצעות קהילות של פרקטיקה, מוחות התלמידים "מתחילים להשתנות", גם לנוכח הפשטה וחוסר היכרות, ו"לפתע (הנושא) מתחיל להיות מובן".

בראון מציין את כל הקמפוס של MIT כ"פלטפורמת למידה שיתופית", שבה "אנשים יוצרים דברים כדי שייקראו, ינוסו ויעברו ביקורת", שבה "חניכות" קוגניטיבית מובילה לרשתות של פרקטיקה. יש עידוד של "התעסקות עמוקה", המאיצה את הבנייה של אינסטינקט החיוני ליצירת "ממד שאינו נאמר" של היכרות עם נושא מורכב. זהו "משחק במובנו העמוק ביותר", אומר בראון, והדרך ליצור סטודנטים גמישים "הלומדים להיות", וש"אינם פוחדים משינוי" בעולם מלא בהשתנות מתמדת.

דווה ניומן מחפשת דרכים כדי לשמור שהסטודנטים להנדסה ב-MIT יהיו בעלי מוטיבציה והנאה. היא עובדת על עיצוב ובונה קורסים לסטודנטים להנדסה המדגישים קהילתיות ויצירתיות. מתכנני בית הספר להנדסה שוקלים גם אפשרות של תואר חדש המיועד להכין סטודנטים "להתמודדות עם אתגרים סוציו-טכנולוגיים מורכבים" באנרגיה, הסביבה, רעב, "הואיל וסטודנטים אומרים שהם באים ל-MIT כדי ללמוד כיצד לטפל בבעיות עולמיות אמיתיות ומורכבות כאלו".

ג'והן בלקר מתאר מעבדות וירטואליות עם אוואטרים המסייעות לסטודנטים לחזות במושגי מפתח בפיזיקה, כגון חוק פאראדיי ("היכן שכולם מתים באלקטרומגנטיות"). סטודנטים עוסקים בשקיקה במעבדות וירטואליות אלו, המלוות בניסויים ממשיים, ויוצרים קהילות מקוונות יעילות כדי להביא את החוויה לשיאה.

הסיכום נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממכון מופ"ת

Blended Learning Revisited

ראה גם מאמרים נוספים על John Seely Brown, בפורטל מס"ע
למידה כפעולת התנסות והשבחה בקהילת עמיתים

סביבות למידה חדשניות המתפתחות באוניברסיטאות ובמכללות בארה"ב לצורך למידה תוך כדי התנסות

ראה גם :
John Seely Brown: Chief of Confusion