בו-זמניות: בלגן, בלבול או ברכה – מולטיטסקינג בלמידה

 הרצאתו המרתקת של פרופסור שיזף רפאלי על מולטיטסקינג בלמידה.  ההרצאה הועברה במסגרת יום העיון של האוניברסיטה הפתוחה:  העתיד הוא לא מה שהיה פעם: חדשנות בטכנולוגיות למידה :
האם תובנות המאה הראשונה ואמצע המאה השמונה עשרה נכונות גם היום?
האם ריבוי המשימות וחלוקת קשב היא רק תוצאה שלילית של עודף גרייה והיצף מידע,
או שאולי היא לפעמים דווקא בחירה אנושית, שיש לה גם הצדקת יעילות וגם תוחלת?
אולי יש בחלוקת זמנים משום מענה חלקי לאתגרים של זמננו?
האם היצף המידע הוא אשמת ריבוי המשימות והעיסוק בהן במקביל,
או שאלה יכולים להיות גם חלק מן הפתרון?
 כמה אמת יש בהנחה שאנו מוגבלים ביולוגית ביכולת לטפל בכמה דברים בו זמנית,
ולעומת זאת מה הסיכוי שאנחנו נשתנה ונלמד לעשות את מה שלא יכולנו לעשות בעבר?
השלכות מעשיות, תובנות
להפסיק לילל, ולהתחיל לפעול.
לא ריבוי המשימות הוא הגורם לעומס. יש למצוא אשמים אחרים.
זה שלא נחתור לריבוי משימות לא יקטין את עומס המידע.
לבחון מחירים בצורה זהירה וביקורתית?
להכיר יותר טוב את המשימות שאפשר לעשות במקביל.
ללמד ולאמן חלוקת קשב במקומות שמתאים לעשות כן.
 
אנו ממליצים להוריד את המצגת של פרופסור שיזף רפאלי מאתר יום העיון באוניברסיטה הפתוחה.
 
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya