בוא לכיתה, שיר עברי

שרף, ר' (נובמבר, 2015). בוא לכיתה, שיר עברי. שיעור חופשי, 116, 26.

הסיכום נכתב בידי מיכל זרזבסקי ממכון מופ"ת

אמה של ד"ר רבקה מרום (PhD) היתה ציונית וחלוצה, שעלתה לישראל בעליית הנוער ונשלחה למשק הפועלות בפתח תקוה. היא האמינה בכל לבה שהשירה העברית היא שיקוף של ההוויה החלוצית בארץ ישראל. לאחר שנפטרה האם, הבטיחה מרום הבת לעצמה שתמשיך ללמד את ילדי ישראל את אהבת הארץ ולחבר אותם לשירה העברית.

"לאחר מותה של אמי חקרתי לפרטים את פרטי עלייתה לישראל וכיצד ילדה בת 13 התחברה בכזו אהבה לארץ הזו ויושביה", מספרת מרום. במסגרת התואר הראשון בנתה מרום תכנית לימודים שמוקדשת לשיר העברי. היא חקרה את השירים באינטרנט ובספרים ובנתה על בסיס מחקר זה את התכנית. "נכנסתי למחסן והוצאתי קלסרים מהתקופה שבה הייתי גננת", נזכרת מרום.

לפני כמה שנים, כשהשתתפה בקורס "מורה יוזם", גיבשה מרום את התכנית הנקראת "שיר עברי", והחלה להפעילה בבית ספרה, "מצפה גולן" שברמת הגולן. "זו היתה הצלחה מיידית", היא מעידה. בתום שנת ניסיון הוחלט לשלב את התוכנית בפעילות הבוקר בבית הספר. הכיתות חולקו לשניים, ומרום לימדה את השירים באמצעות דפים וקלטות שמע שהקליטה בחנות תקליטים בטבריה. בשנים שלאחר מכן, כבר קיבל השיעור את מקומו הקבוע במסגרת מערכת השעות לכיתות א' ו-ב', ובהמשך עד לכיתה ה.

"בתקופה זו בחנתי את צעדיי", אומרת מרום. "בדקתי עד כמה הילדים מתחברים לשיר זה או אחר. חיפשתי רעיון חדש שרציתי לרוץ איתו קדימה, רעיון שגם יביא לשינוי בהתנהגות התלמידים. בדקתי איזה סיפור משלהב יותר ומדרבן שיחה. כל צעד תועד וכוון, במטרה להגיע אל מנהלת בית הספר ולהגיש לה סילבוס לשנה הבאה. נוכחתי בפליאה לראות ש'הלקוחות הפוטנציאליים' הטובים ביותר לתכנית היו דווקא אותם ילדים שאינם מתחברים ללמידה קונבנציונלית של קריאה, כתיבה ושינון החומר. כוונתי היתה להביא באמצעות התכנית לשינויים בתפקוד התלמידים האלה בבית הספר".

התוכנית שואבת את מהותה מתוך ההיסטוריה של עם ישראל ותרבותו. מרום מסבירה כי ההבדל בין הוראת לימודי ארץ ישראל דרך השיר העברי להוראת ההיסטוריה הוא שעל-פי גישתה, הלמידה היא בדגש על ארץ ישראל (העם והאדמה). התקופה נלמדת בהתאם למה שאירע במהלכה בארץ, תוך כדי ניסיון להחיות את המציאות בתקופה זו. מהבחינה החינוכית מדגישה התכנית את מרכזיותה של ארץ ישראל לעם היהודי ואת התהפוכות והשינויים שחלו במעמדה בכל תקופה.

שם התכנית – "שיר עברי" – מבטא את המהות והערכים של החברה הישראלית שעליהם היא מושתת. ערכי השיר מושתתים על כוחן של המלים המתחרזות והלחן המתנגן. "ערכי אהבת המולדת העברית מושתתים על ערכים חברתיים, סביבתיים, היסטוריים, מורשתיים ורגשיים, והם נבנים בהדרגה החל בגיל הצעיר ומתפתחים בהמשך השנים בבית הספר", אומרת מרום. "למילות השירים יש משמעות רבה המאפשרת לימוד חוויתי ומשמעותי של ההיסטוריה של העם ותרבותו".

שירי ארץ ישראל שנקראו בעבר שירים עבריים, מהווים כיום ז'אנר ייחודי בתוך מכלול המוזיקה הפופולרית המקומית. (...) "מילים כמו 'ישראליות', 'אחדות', ו'ציונות' ששגורות שוב בפינו, החזירו את השיר על ארץ ישראל אל מרכז ההוויה התרבותית". וזה גם ההסבר לכותרת היוזמה: "השיר העברי כסמל לרב-תרבותיות בחברה הישראלית".

כיום לומדות ארבע שכבות גיל את תחום הדעת "שיר עברי". מערכי השיעור בכיתות א'-ג' כוללים לימוד שיר חדש ואת הסיפור שמאחוריו בשילוב דיון כיתתי על החומר שנלמד. השעה השנייה המוקדשת לתוכנית מתחילה בשיר האחרון שנלמד ובחמישה שירים שאחד הילדים בוחר מתוך חוברת "שיר עברי" שהכינה מרום. לאחר מכן מתקיים חידון שבו הילדים נשאלים שאלות על השירים שנלמדו, ומי שיודע את התשובה זוכה בכוכבית. הכוכביות מצטברות והילדים זוכים בתעודות הצטיינות שמתלוות לתעודה.

בכיתה ד', משתנה מערך השיעור. לימוד השיר מתחיל באיתור היישוב במפת ארץ ישראל באטלס, העתקת ציון המקום למפת ארץ ישראל האילמת והמשך השיעור בשירה וחידונים. הילדים מצוידים בתיקייה חצי שקופה ובה דפי פוליו, לכתיבת נקודות שעולות בשיחה, וכן חוברת שיר עברי ואטלס. בסוף כל שנת לימודים מתקיים בבית הספר "חידון שיר עברי", שבו מתמודדים תלמידים מכיתה ג' מול תלמידים מכיתה ד'.

דבר קיומה של התוכנית משך רבים וטובים מיוצרי הזמר העברי, שיצרו קשר עם מרום ואף מכבדים את בית הספר בנוכחותם בפסטיבל הצדעה לזמר העברי שמתקיים מדי שנה. עד כה השתתפו באירועים אלה יורם טהרלב, אבי טולדנו ויוני רכטר.

"לתוכנית יש השפעה גדולה מאוד: הן על התלמידים, הן על ההורים ובאופן כללי גם על בית הספר", אומרת מרום. "תרבות השירה מורגשת מאוד בבית הספר. התלמידים שרים גם בשיעורים אחרים וממשיכים לשיר אחרי שעות הלימודים בבתים של חברים. המורות המלמדות היסטוריה בכיתות הגבוהות מספרות שהילדים זוכרים את השירים והסיפורים ומצליחים מאוד במקצוע 'היסטוריה של ארץ ישראל'. גם המורה להיסטוריה בתיכון הזכירה שהילדים מספרים את סיפור הקמת המדינה כאילו היו חלק מהסיפור".