באיזו תרבות מחקרית מעוניינים מורי המורים וכיצד ניתן לבנות אותה?
מאת: T. Gemmell , M Griffiths , B. Kibble
מקור וקרדיט:
Gemmell, T., Griffiths, M., & Kibble, B. (2010). What kind of research culture do teacher educators want, and how can we get it? Studying Teacher Education, 6(2) 161-174.
באיזו תרבות מחקרית מעוניינים מורי המורים וכיצד ניתן לבנות אותה
המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת
מילות מפתח: מחקר בהכשרת מורים, מחקר עצמי, מורי מורים.
המאמר מתאר את השלבים הראשונים של מסע מחקר קולבורטיבי שנערך באוניברסיטת אדינבורו ע"י מורים מהמחלקה לפיתוח ומחקר של תוכניות לימודים בבית הספר לחינוך. למרות היותם מרצים באוניברסיטה שהמחקר בה הוא בעל שם, לא רצו החוקרים כקבוצה להתנתק מהעניין שלהם בסטודנטים ובהוראה. הם רצו למצוא דרך שתכלול עניין זה בצד העשייה המחקרית. הם ניצבו בפני הטענה
שקיימים מחסומים בפני מעורבות של מורי מורים במחקר (Larsen, 2007) והצפייה מהם היא שיעסקו בתוצאות מחקרים ולא בתרומה למחקר. בהיותם ממוקמים באוניברסיטה שפעילות המחקר בה ענפה ביותר חשו החוקרים שלהוראה בה יש תפקיד קטן יחסית בעבודת המרצים, ושעבודתם יוצאת נגד הזרם הקיים של תרבות המחקר האוניברסיטאית.
היציאה למסע:
א. בחירה במחקר-עצמי נעשתה כדרך המחקרית הנכונה למורי מורים לבחון את הפרקטיקה שלהם. נקבעו מטרות המחקר:1. פיתוח הבנה משותפת, מייצגת ודמוקרטית של הדרך שבה על כל אנשי הסגל כקבוצה לקיים את המחקר; 2. שילוב התנסות של מחקר מבוסס מעשה, מכוון פעולה ורפלקטיבי למחלקה באוניברסיטה ו-3. השגת מטרות אלה ע"י ביצוע מחקר קולבורטיבי שיביא לתשומות מחקריות, שייחשבו למסגרת של הצטיינות במחקר וישיגו מימון. שאלת המחקר הייתה: "איזה סוג של תרבות מחקר רוצים החוקרים וכיצד יוכלו להשיגה?".
ב. יציאה לדרך, שיחה תוך כדי מסע – החוקרות היוזמות צירפו למחקר ולתהליכי קבלת ההחלטות מן ההתחלה חברי סגל נוספים כדי המטרה שהציבו לקדם שיתופיות, ייצוגיות ודמוקרטיות בתהליך המחקרי. במהלך שלב זה הציגו החוקרים את הרפלקציות שלהם על התהליך בכנס שתרם אף הוא להתפתחותם כחוקרים ולחשיבה על עיסוק זה.
ג. "לקחת אויר" בדרך: סיכום של מה שהובן ובמה ניתן לחלוק ולשתף. בשלב זה החוקרים עצרו "לראות את הנוף", להבין את ההתנסויות שלהם. הם שקלו מחדש את הדרך מתוך הבנה טובה יותר של הרצונות, הצרכים, הכוחות והאילוצים שלהם. הממצאים הם רפלקציות נוספות על מה שנעשה בשלב השני. בשלב זה עלו ונוסחו חמישה נושאים למחשבה ולדיון נוסף. הארבעה הראשונים נוגעים לזהויות המקצועיות המורכבות של החוקרים כמורים, כחוקרים, כאקדמאים וכחברים בקהיליית לומדים. הנושא החמישי עוסק בהבנה המתפתחת של סוג המחקר שנכלל במסע המתואר: 1)שיתופיות ולא בידוד; 2) הערכה מחדש של אופי המחקר; 3) משאב הזמן; 4) תפקידים וציפיות חדשים; 5) תפיסת המחקר כמחקר-עצמי על הפרקטיקה המקצועית ותפישת המחקר העצמי כמחקר בכלל.
התהליך המפורט במאמר העלה נושאי מפתח על פני השטח בבהירות ואיפשר לחוקרים להכיר בנושאים אלה כמרכיבים משותפים לקבוצה החוקרת כולה. השיתוף, התיאור וההבהרה וההכרה סיפקו לכידות מקצועית למה שעד כה היה בבחינת מסעות שונים של אנשים שונים במרחבים מבודדים זה מזה.
מחשבות רפלקטיביות על התהליך(באמצע המסע):
1. המסע התגלה כפעילות שגרמה לכולם הנאה ורצון להמשיך בתהליך.
2. החוקרים מצאו כי המטרה שהציבו שהמחקר יעשיר את עבודתם היומיומית נמצאה נכונה. הדיונים הרחיבו את ההבנות של כולם לגבי משמעותו של המחקר והעמדת מעשה ההוראה היומיומי במרכזו. המחקר אינו חייב להיות נפרד ועוסק בנושאים שברומו של עולם כדי להיות בעל ערך, אך עליו להיות משמעותי להוראה ותומך בלומדים.
3. לשיתוף פעולה יש ערך גדול וראוי להמשיך בו. שיתוף הפעולה מאיר תחומי עניין משותפים, מאפשר למידת עמיתים, תורם לבהירות החשיבה ותורם להיווצרות ולהעשרה מתמידות של "חוכמת המעשה".
4. יש צורך לאמץ אסטרטגיות המסייעות לניהול יעיל של הזמן. התהליך האיר מתחים בין הזמן שנדרש להוראה לבין הזמן שנדרש למחקר.
5. המשמעות הרחבה יותר של המסע המתואר היא הפוטנציאל הטמון בו למתן עזרה לאחרים ללכת באותה דרך ולהתחיל לעסוק במחקר, בשיתוף פעולה או בכל דרך אחרת. אמנם אין חידוש במסקנה זו של השיתופיות כדרך לפיתוח סגל (Kitchen, Parker & Gallagher, 2008), או בראיית המחקר העצמי כדרך לעזור למורי מורים לבצע מחקרים רלוונטיים לזהותם כמורים וכמורי מורים (Craig,2006). עם זאת ההקשר שבו נערך המחקר לא נחקר עדין רבות. הוא נערך תחת לחצים חזקים לביצוע מחקרים ובקהילייה חוקרת בעלת ידע מועט על מחקר עצמי. כך שיש גורמים ייחודיים המבדילים מחקר זה ממחקרים אחרים.
ביבליוגרפיה
Kitchen, J., Parker D.C., & Gallagher, T. (2008). Authentic conversation as faculty development: establishing a self-study group in a faculty of education, Studying Teacher Education, 4(2), 151-171
Larsen, M.A. (2007). Self-study research in a new school of education: moving between vulnerability and community, Studying Teacher Education, 3(2), 173-187.
עדיין אין תגובות לפריט זה
ביבליוגרפיה
Kitchen, J., Parker D.C., & Gallagher, T. (2008). Authentic conversation as faculty development: establishing a self-study group in a faculty of education, Studying Teacher Education, 4(2), 151-171
Larsen, M.A. (2007). Self-study research in a new school of education: moving between vulnerability and community, Studying Teacher Education, 3(2), 173-187.
yyya