אתגרים וההבטחות בשימוש בתיאוריית המורכבות למחקר בהכשרת מורים

Cochran-Smith, M., Ell, F., Ludlow, L., Grudnoff, L., & Aitken, G. (2014). The challenge and promise of complexity theory for teacher education, Teachers College Record, 116, 1-38.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

רקע: במדינות רבות קיימים מחקרים רבים שכוונו לשיפור הכשרת המורים. המוקד שלהם הוא בדרך כלל בפיסות של הכשרה ולא בהכשרה כמכלול, ולרוב משתמעת מהם הנחה לוגית ליניארית. הטענה היא שנדרשות שאלות מחקר ומסגרות תיאורטיות חדשות כדי להסביר את המכלול ולא רק חלקים, מזוויות ראייה מורכבות ולא מצמצמות.

מסגרת מושגית: תיאוריית המורכבות (Complexity theory) (יש במאמר התייחסות מפורטת לתיאוריה זו, לשורשיה ולהתפתחותה) – בשנים האחרונות ניתן למצוא שימוש בתיאורייה זו בתחומים שונים: אנתרופולוגיה, פסיכולוגיה, עסקים, פוליטיקה , סוציולוגיה, תיאוריות ארגוניות, מנהיגות וחינוך (Alhadeff-Jones, 2008, Davis & Sumara, 2006, Mason, 2008, Wheatley, 2006).

עבודות מחקריות על תיאוריית המורכבות העלו שאלות חשובות על מערכות ודרכי השתנותן והתפתחותן (Mason, 2008, Wheatley, 2006). אין כיום הסכמה גורפת על הגדרה פורמלית של מערכת מורכבת, אולם ההגדרה הנפוצה היא שזוהי מערכת המכילה מספר גדול של מרכיבים המשפיעים זה על זה. שני הגורמים המרכזיים המבדילים בין מערכות מורכבות למערכות פשוטות הם קיומם של מסלולים מעגליים בתוך המערכת המובילים להיווצרות משובים חיובים ושליליים, והעובדה שבמקרים רבים חלקי המערכת הם מערכות מורכבות בפני עצמן. גורמים אלה מובילים להתנהגות לא לינארית של המערכת, כך שהיא אינה סכום ההתנהגויות של כל חלקיה. לכן קשה לחזות התנהגות מערכתית בצורה מדויקת, ובמקרים מסוימים – מגיעים גם להתנהגות כאוטית.

מושג מרכזי בגישת המערכות המורכבות הוא "חוסר איזון" (disequilibrium) הנתפס כחלק אינהרנטי של מערכות מורכבות (Morrison, 2008). מערכת מורכבת מקיימת שיווי משקל דינאמי המאפשר לה להגיע לאיזון/לשיווי משקל לאחר הכנסת שינוי. מזווית הראייה של תיאוריית המורכבות יחסים רב-ממדיים ואינטראקציות דינמיות הם האחראים על דפוסים ותופעות, יותר מאשר השפעות ליניאריות צפויות. רעיונות כמו ארגון-עצמי, התהוות/הופעה (emergence) ושינויים הבאים מלמטה (bottom-up) הם קריטיים בה.

בדיונים על תיאוריית המורכבות בהקשר של חינוך, מורים, תלמידים, מנהלים ואחרים, כיתות, בתי ספר, מחוזות, הכשרת מורים, הקשרים (contexts) של התפתחות מקצועית, שותפויות אקדמיה-בית ספר, הדרכה פדגוגית וחונכות נתפסים כולם כמערכות מורכבות (Clarke & Collins, 2006, Davis et al., 2012, Opfer & Pedder, 2011).

הכשרת מורים ומערכות מורכבות – במאמר מתייחסים הכותבים להיבטים כלליים נוספים של מערכות מורכבות ובהם: אינטראקציות לא-ליניאריות מרובות שהן בעלות טווח מצומצם ומגוונות (Haggis, 2008); השתנות, צמיחה ולמידה באמצעות מעגלי משוב המובילים לשינויים קטנים בעלי השפעות משמעותיות; דינמיות והיעדר איזון/שיווי משקל; יכולת לייצר ולשמר/לתחזק את עצמם (Self-producing). הכותבים מחילים היבטים כלליים אלה על מערכות הכשרת מורים בליווי דוגמאות.

מטרת המחקר: כותבי המאמר בחנו את האתגרים וההבטחות של תיאוריית המורכבות כמסגרת התייחסות מושגית למחקר הכשרת מורים. מטרות הכותבים היו: (א) לפתח את הטענות הבסיסיות של התיאוריה, לסכם את השימושים הקודמים שנעשו בה ולזהות אתגרים מרכזיים; (ב) להציע מצע מחקרי חדש המשלב תיאוריה זו עם ריאליזם ביקורתי ומקדם מערכת חדשה של שאלות אמפיריות ושיטות מחקריות.

מערך המחקר: ההיגיון או המערך המחקרי הוא של מאמר אנאליטי: הסבר הטענות הבסיסיות של התיאוריה והחלתן על הכשרת מורים, הערכה של מחקרים קודמים באותו הקשר, תגובות לאתגרים אפיסטמולוגיים ומתודולוגיים עיקריים המעורבים בשימוש בתיאוריה זו כמסגרת למחקר והצעה של מערכת של שאלות ושיטות חדשות. בהתבסס על הצגת תיאוריית המורכבות והשתמעויותיה להכשרת מורים, הכותבים מציגים במאמר מחקרים קודמים על הכשרה שנעשו תוך שימוש בעדשות תיאורטיות אלה. זוהי סקירה קצרה (לא סקירת-על) המתמקדת בדרך שבה תיאוריה זו השפיעה על מחקרים קונצפטואליים ואמפיריים.

ממצאים: תיאוריית המורכבות מתאימה לחוקרי הכשרת מורים המבקשים להימנע מזוויות ראיה פשטניות ומצמצמות. עם זאת, רוב המחקר הקודם שעסק בכך לא התייחס להיבטים ביקורתיים לפיהם תיאוריית המורכבות מאופיינת: 1) בנטייה לתיאור רטרוספקטיבי, 2) בהנחה שלנוכח הדחייה של סיבתיות לינארית המצויה בה אין היא יכולה לספק הסברים סיבתיים בעלי השתמעויות למעשה ו-3) בטענה שמחקר המבוסס על תיאוריה זו אינו יכול לטפל בערכים ואי-שוויוניות האינהרנטיים לחינוך. שילוב תיאורית המורכבות עם ריאליזם ביקורתי מספק דרך לטפל באתגרים אלה. בהיסמכם על מצע חדש זה, כותבי המאמר מציעים מערכת חדשה של שאלות אמפיריות על הכשרת מורים ושיטות מחקר חדשניות לחקירתן.

מסקנות/המלצות: המאמר מסכם בכך ששילוב של תיאורית המורכבות עם ביקורתיות ריאליסטית יוצר מצע ייחודי לחוקרי הכשרת מורים, המאופיין בעקביות תיאורטית, ביושרה מתודולוגית ובמשמעות מעשית. כותבי המאמר רואים בשאלות ובשיטות המוצעות כלי המבליט את המוקדים שראוי לבחון במחקר על הכשרת מורים ואת התהליכים המאפשרים מעקב אחר למידת המתכשרים.

ביבליוגרפיה

Alhadeff-Jones, M. (2008). Three generations of complexity theory: Nuances and ambiguities, in: M. Mason (Ed.), Complexity theory and the philosophy of education, Chichester, UK: Wiley-Blackwell.
Clarke, A., & Collins, S. (2006). Complexity science and student teacher supervision, Teaching and Teacher Education, 23, 160-172.
Davis, B., Phelps R., & Wells, K. (2004). Complicity: An introduction and a welcome, An International Journal of Complexity and Education, 1(1), 1-7.
Davis B., & Sumara, D. (2006). Complexity and education: Inquiries in learning, teaching and research, New York, NY: Routledge.
Davis, B., Sumara, D. & D'Amour, L. (2012). Understanding school districts as learning systems: Some lessons from three cases of complex transformation, Journal of Educational Change, 13(3), 373-399.
Haggis, T. (2008). "Knowledge must be contextual": Some possible implications complexity and dynamic systems theories for educational research, in: M. Mason (Ed.), Complexity theory and the philosophy of education, Chichester, UK: Wiley-Blackwell.
Mason, M. (2008). (Ed.), Complexity theory and the philosophy of education, West Sussex, UK: Wiley-Blackwell.
Morrison, K. (2008). Educational philosophy and the challenges of complexity theory, in: M. Mason, Complexity theory and the philosophy of education, West Sussex, UK: Wiley-Blackwell.
Opfer, V.D., & Pedder, D. (2011). Conceptualizing teacher professional learning, Review of Educational Research, 81(3), 376-407.
Wheatley, M., (2006). Leadership and the new science, San Francisco, CA: Berret Koehler.