אקדמיה בינלאומית
מאת: ניצה שוובסקי
מקור: סוכם ועובד מכתבות של מגזין Newsweek עבור פורטל מס"ע
עם הכרת מערכת החינוך כשרות נסחר ובעקבות התגברות הגלובליזציה, הולכת ומתחזקת כיום התחרות הבינלאומית המתקיימת בין מוסדות להשכלה גבוהה בעולם, ועולים בחשיבותם ההתקדמות האקדמית, השפה האנגלית כמובילה, השפה הסינית כמרכזית וקיום קשרים עם מדינות אסיה. לצד התחרות הבינלאומית, והתפתחות מוסדות ההשכלה הגבוהה בארצות אסיה, מתחזקת גם המגמה לשיתופי פעולה בינלאומיים, לאיתור ומשיכה של סטודנטים זרים, ולהצעת קורסים "פנים אל פנים" ומקוונים לקהל סטודנטים, בעיקר בשפה האנגלית. שם המשחק הוא עסקים, שיווק וגיוס כספים וכן, עמידה בסטנדרטים אקדמיים-תחרותיים.
הסקירה להלן כוללת נקודות עיקריות העולות מכתבות שפורסמו בעיתון Newsweek בין ה- 20 – 27 באוגוסט 2007. בחרתי לכתוב סקירה זו על-מנת להציג תמונת מצב עכשווית המייצגת הלך-רוח גלובאלי כפי שמופיע בעיתונות האמריקאית. מובאים שמות הכותבים, כותרות הכתבות ומספר העמוד בהן הן מופיעות.
Emily Flynn Vencat, The race is on, pp. 40-44.
לדברי הכתבה הפותחת The Race is On מוסדות כגון ייל ואוקספורד אינם יכולים עוד לקבל את מצבת הסטודנטים שלהם כמובנת מאליה. בעידן הטכנולוגיה בו הסטודנטים הינם לקוחות ביקורתיים, הם בוררים ובוחרים מוסדות ללא הקשר גיאוגפי, ומוכנים באותה מידה ללמוד באוסטרליה, בניו זילנד או בארה"ב.
לעת עתה, מובילה ארה"ב מבחינה אקדמית עם אוניברסיטאות מן הרמה הראשונה "Ivy league", אך מאבדת את יתרונה בעיני סטודנטים זרים. הצמצום במספר הסטודנטים הזרים מתרחש כתוצאה מהתקפת ה- 11 בספטמבר, אשר בעקבותיה חלו מגבלות על כניסתם של זרים לארה"ב ע"י משרד ההגירה, וגברה והתחושה שסטודנטים זרים אינם כה רצויים, וכן, גדלה הפחתת התקציבים הציבוריים למוסדות להכשרה גבוהה.
האתגר העומד בפני מוסדות להשכלה גבוהה כיום הוא בניית תכניות עם שלוחות בינלאומיות ותכניות בינלאומיות של שיתופי פעולה, אשר ביניהן יכולים סטודנטים לנוע בחופשיות. לדוגמא, בחודש מאי, דווח ע"י ה- American Council of Education כי 131 מכללות בהודו יצרו קשר עם אוניברסיטאות זרות, וכי כמחצית המוסדות האקדמיים באנגליה כבר מציעות תכניות בארצות אחרות. על מנת להישאר תחרותיים, על המוסדות האקדמיים ומערכות החינוך לפתח מדיניות בינלאומית.
מדיניות בינלאומית והימצאות פיסית בארצות אחרות חשובה כיום יותר מתמיד, ומעידה על גידול בשווקים אקדמיים. בעוד בעבר נהגה סין'ליצא' כספים רבים אל מחוץ למדינה, כיום, משקיעה סין את המשאבים בחינוך המקומי, ומתעתדת להגדיל את ההשקעה בחינוך מחצי אחוז כיום ל- 4%, תקציב שיהיה גדול יותר מזה של מדינות אירופה.
גם במאלייזיה מוצעות תכניות בינלאומיות. אוניברסיטאות המציעות תכניות אלה מושכות את הפרופסורים הטובים ביותר מארצות המערב, מציעות משכורות ענק ומכפילות את מספר הסטודנטים הזרים שלהן. רבות מהתכניות באסיה מציעות כיום תכניות לימוד באנגלית על מנת למשוך סטודנטים מקומיים וזרים. התוצאה: עלייה עצומה במספר הסטודנטים באסיה.
מנגד, פותחים מוסדות אקדמיים בארצות המערב בקמפיינים לגיוס סטודנטים ממדינות אסיה. כך למשל, – הכריזה ארה"ב בפברואר האחרון על השקעה של מליון דולר לקמפיין ווידאו-מוסיקלי המיועד לצעירי סין, ומתעתדת אף להרחיב את השיווק להודו בשנה הבאה. גם באנגליה, מרחיבות האוניברסיטאות את השיווק שלהן ב- 80%, ובצרפת, הוכרז בפברואר 2007, על רפורמה באקדמיה, על-פיה יוקדשו 5 מיליארד אירו לצורך זה עד 2012.
אומנם המוסדות האקדמיים המוכרים כמספר 1 בארה"ב ובאנגליה עדיין מובילים [לפחות עשרת המובילים], אולם גם עליהם גובר הלחץ להשקיע בשיווק ובתמריצים למשיכת סטודנטים ראויים.
Melinda Liu and Sudip Mazumdar, The mythical million, pp. 46-47
עם התרחבות ההשכלה הגבוהה בארצות אסיה, עולה בעיה של מציאת מורים—בהיעדר מספיק מורים להשכלה הגבוהה. הכתבה קובעת שלחשש שמהנדסים סינים והודים יגברו על השוק האמריקאי אין שחר בשל היעדר מורים, ומשום שהמורים הקיימים אינם תמיד מוכשרים לתפקידם ואינם עומדים ברמה הנדרשת על-פי סטנדרטים של העולם המערבי.
עוד עולה מן הכתבה, שרבים מן הסטודנטים המסיימים את לימודיהם אינם יכולים למצוא עבודה, היות וההכשרה שעברו אינה ברמה גבוהה ומשום שלעתים הציונים שקיבלו אינם משקפים את הישגיהם ואת יכולותיהם האמיתיות.
Michael M. Crow, Innovation is not enough, pp. 49
הכתבה עוסקת בחשיבות ההכשרה האוניברסיטאית להכשרת עובדים ובהוראה בין-תחומית, ועל האיום על העולם המערבי העולה ממוסדות סיניים ואסייתיים.
עפ"י המדווח, אוניברסיטאות אמריקאיות הפסיקו להתפתח ולא הסתגלו לאמץ את השינויים הדמוגרפיים שנתגלו בעקבות ההגירה אליה. בנוסף, אין ארה"ב מוכנה לתחרות איתנה בין המוסדות להשכלה גבוהה לבין מוסדות מארצות אחרות המושכות את הטובים והמוכשרים ביותר.
Silvia Spring, U of Europe, pp. 50-52
הכתבה מתמקדת בתהליך המתרחש באירופה בעקבות השוק המשותף, תהליך של יצירת סטנרדטים משותפים לחינוך, שמטרתו להביא לאחידות אקדמית- ""A common university system. מדווח כי 75% מהמוסדות האקדמיים באירופה כבר מציעים מערכת משותפת, אשר אמורה להפחית את העלויות להשכלה הגבוהה עד 2010. מצופה כי מערכת ההשכלה הגבוהה באירופה תהיה בעלת סטנדרטים אחידים. – כלומר, תעבוד על פי מערכת ציונים אחת ותאפשר מעבר מתכנית לתכנית (התכנית נקראת "תהליך בולוניה" "The Bologna Process").
החלטה זו של סטנדרטיזציה של המוסדות האקדמיים באירופה מעמידה את האוניברסיטאות בפני הדילמה: אוטונומיה מול שקיפות. תהליך הסטנדרטיזציה מושך גם מוסדות מארצות אחרות, לדומגא, אוניברסיטאות באוסטרליה וברוסיה כבר ביקשו להצטרף לתכנית בולוניה. לעומתן, אנגליה מתמהמהת בהצטרפותה לתהליך ועדיין אינה מוכנה לנפק תעודות סטנדרטיות, דבר המרגיז את באי תהליך בולוניה. הדיון עולה בעיקר בהקשר להבדלים ברמת התארים, בשל היעדר אחידות בין התכניות, הדרישות, והציונים.
William Underhill, It is not easy being English, p. 53
תכניות באנגלית נלמדות לא רק באנגליה, אלא מתרחבות בעולם כולו. בסינגפור המוסדות להכשרה גבוהה כוללים 46% זרים ושפת הלימוד – אנגלית. כנ"ל לגבי מאלייזיה, ניו-זילנד ואוסטרליה. ובסינגפור מקבלים 80% הנחה, והתכניות מסובסדות.
שוק העבודה הוא הקובע: באוסטרליה מקבלים הלומדים מהלך מואץ לאזרחות, ובבריטניה?הבטחה לשנת עבודה עם סיום הלימודים. לסטודנט הסיני אין כבר תמריץ לנסוע דווקא לארה"ב או לאנגליה. כיום מספקת סין את מספר הסטודנטים הזרים הגדול ביותר- אך עד מתי?? - וזאת בהתחשב בהתרחבות המוסדות להשכלה גבוהה בקירבה.
Marc Margolis, Free Marketeers, p. 57
אוניברסיטאות פרטיות אינן דבר חדש בעולם המערבי. עם נפילת הסוציאליזם והסובבסידיות, כוחות שוק פרטיים נכנסים למשחק וקוראות לרגולציה חדשה של הממשלות. גבולות אקדמיים נופלים. ברזיל פורחת, בהודו – 30% מהסטודנטים פונים לאוניברסיטאות פרטיות, בסין- הוכפל המספר, וגם ברוסיה, שלשה מכל ארבעה סטודנטים לומדים במוסדות פרטיים. הסיבה: שינויים בכלכלה הגלובאלית. בשל התפתחות והתפשטות הידע, ועליית חשיבותם של התארים האקדמיים. בברזיל למשל, השכר לבעלי תואר גבוה ביותר, והמוסדות הציבוריים אינם עומדים בדרישה הרבה ללימודים. בו בעת, הרמה במוסדות הציבוריים יורדת- ויש מהם המתקיימים על יוקרת העבר בלבד. אם המוסדות הציבוריים אינם מכשירים כראוי, קשה לסטודנטים למצוא עבודה. יש להכשירם לעולם בחוץ.
עם זאת, יש הטוענים שהמוסדות הפרטיים מפלים נגד העניים, אולם רבים מסכימים שללא המוסדות הפרטיים, אשר אחדים מהם מציעים מלגות, רבים לא היו יכולים ללמוד והדרישה לתארים גבוהה ביותר.
Jonathan Adams and Max Hirsch, English for everyone, pp. 58-60.
התפתחותה של סין הביאה להבנה שיש ללמוד את שפת ה"מנדרין" אלא שבדרום קוראה עדיין לא שמעו על כך- ושם המדינה ב'קדחת האנגלית'. בדרום קוראה כיום הקימו לפחות 10 כפרים אנגליים בהם מחקים לחלוטין את החיים באנגלית- כולל מתן שרותים כגון, דואר, וכו'. בנייתה של עיר שלמה אוטנטית כזו תסתיים עד ל- 2010 ובה תהיה גם רשת אינטרנט שלטת והולמת.
גם בסין מתגבר הביקוש לאנגלית. כבר היום, לומדים כ- 175 מיליון איש אנגלית במערכת החינוך הפורמאלית וכ 2 ביליון ילמדו עד 2010.חשיבות האנגלית עולה לאור הכרתה כשפה המדוברת בחברות בינלאומיות. במחקר שנערך במדינות אמריקה הלטינית נמצא ש- 91% מהעובדים ראו באנגלית את השפה המכריעה והחשובה ביותר לתפקידם.
הוראת האנגלית מתחילה כבר מגיל צעיר ביותר במספר מדינות, במטרה שהתלמידים יגיעו לשליטה בשפה האנגלית עד לסיום בית הספר היסודי. המגמה היא שההוראה בבית הספר התיכון תתקיים באנגלית..התגברות הוראת האנגלית מתרחשת במדינות דרום אמריקה כמו, קולומביה וצ'ילה וכן, באסיה. בפיליפינים, למשל, הוחלט בשנת 2003 ששפת ההוראה תהיה אנגלית. אולם ההאצה הגדולה ביותר מתרחשת בסין, שם לומדים אנגלית מכיתה ג', ושוק ההוראה באנגלית נאמד כיום בכ 2.6 מליארדדולר לשנה. ההכרה היא שאנשי עסקים מאסיה בעלי אנגלית, סדוקה' עלולים להיתקל ב"תקרת זכוכית" שפתית, שתפגע בהתקדמותם ובעסקיהם.
בדרום קוראה, אנגלית טובה הינה תנאי להעסקה כיום, גם במקצועות בהם אין דרישה ישירה לאנגלית.
שפת המנדרין חשובה בארצות השכנות לסין, אם כי האנגלית גם היא נחשבת חשובה בדרגה גבוהה ביותר. השפה האנגלית נתפסת כיום ב"לינגואה פראנקה" של אירופה. כמובן, אין ערובה שהאנגלית תישאר מובילה לעולם, יתכן ששפת המנדרין תחליף אותה בעתיד.
כתבות נוספות על התפשטות שפת המנדרין ועל למידת אנגלית, וכן על התעצמות ההשכלה הגבוהה בארצות ערב בנושאי יזמות ועסקים מופיעות בעיתון.
ואסיים בנימה אישית: מן העולה בכתבות שנסקרו ניכר כי השפעת הגלובליזציה גוברת ו"קדחת האנגלית" מתפשטת בארצות העולם ובעיקר בארצות אסיה, מגמה גלובלית זו עשויה להשפיע גם על מערכת החינוך בארץ ועל ההכשרה להוראה למגמות התפתחות, שיתופי פעולה וחיזוק השפה האנגלית. במספר בתי ספר בארץ מתחילים את הוראת האנגלית כבר בכיתה א', ולחילופין, אוניברסיטאות מובילות בארץ כבר מציעות תכניות למנהל עסקים בשפה האנגלית, וזאת, על מנת להכשיר בוגרים שיוכלו לעמוד בתחרות הבינלאומית. עם זאת, עלינו לזכור כי לצד חיזוק האנגלית, אל לנו לאבד את השפה העברית, שימורה וחיזוקה כי בנפשנו היא.
עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya