אנחנו פרצנו גדרות; קהילת החינוך תקים שערים ושבילים

הרפז, י' (פברואר, 2015). "אנחנו פרצנו גדרות; קהילת החינוך תקים שערים ושבילים", שיחה עם שי פירון. הד החינוך, פ"ט(3), 27-18.

פירון אכן השפיע על השיח החינוכי בישראל — הוא הפך אותו לשיח חינוכי. בכהונה הקצרה שלו התחילו אנשי חינוך לדבר על חינוך — על למידה משמעותית, על הוראה ותכנים מקדמי למידה משמעותית, אפילו על חיים משמעותיים. נדמה היה שהחינוך נפתח לשאלות היסוד ונערך להתחלה חדשה; וזה מה שפירון רצה — להחזיר את החינוך לעצמו, להתניע שיח חינוכי אמיתי שבעקבותיו בתי הספר ימציאו את עצמם מחדש.

אבל החזון ("למידה משמעותית היא רק השלב הראשון. מכאן רצינו להמשיך לשאלת משמעות החיים ומשם לישראל כחברה לומדת") היה גדול מדי, ודאי על קדנציה קצרה כל כך. אנשי החינוך תשושים משרי חינוך המתחלפים במהירות ומן האג'נדות השונות שלהם, וגם האקלים הכללי, הספקני, הציני, אינו מתאים לחזונות גדולים. הפעלתנות עתירת החזון של השר ("הלכתי לישון בכל לילה בין שתיים לשלוש וקמתי מלא מרץ בחמש וחצי") התקבלה לעיתים באי־אמון ובחשדנות. פירון בנוי לקדנציה של עשר שנים לפחות.

בוא ניגש לסיסמת הקדנציה שלך — "למידה משמעותית". לא מצאתי משנה סדורה בעניין זה. נראה לי שמה שעומד מאחורי "למידה משמעותית" הוא בעיקר "סנטימנט פדגוגי" חזק שלך המבוסס על חוויות למידה מעצבות שחווית בבתי המדרש שבהם למדת. את החוויות הללו אתה מנסה לשחזר בכל מערכת החינוך — כל תלמידי ישראל הם שי פירונים החווים למידה משמעותית, מרוממת נפש.

יש מידה של אמת בדבריך, אבל הם לא ממצים את המקרה. אכן, מקורות ההשראה שלי באים מלמידה משמעותית בבית המדרש. בית המדרש בנוי על דיאלוג ובמרכזו קושיה, מחלוקת, העמקה. למדתי גם בישיבת מרכז הרב. אנשים התמידו שם לילות כימים, שעות על גבי שעות. כן, חוויתי בנעוריי ימים רצופים שבהם לא עזבתי את בית המדרש. ישנתי על הסטנדר, קמתי והמשכתי. הגוף דרש את שלו — אכילה, שינה — ואני מתגבר ולומד. מה הקסם? הנה אני פרשן, מחדש, יוצר, אבל הכול כבר נאמר למשה מסיני. הנה אני יושב בבית המדרש עם הרמב"ם וריה"ל ומנהל אתם ויכוח. בלילות שנתי נודדת בשל קושיה לא פתורה. ואחר כך התוודעתי לספרות עברית וכללית ולפילוסופיה. נזכרתי בהוראה שהתנסיתי בה קודם לכן, בבית הספר, כיצד היא כיבתה את הסקרנות שלי, את הכמיהה לדעת... וכאן, תורה לשמה, להידבק בדעת.

כן, בוערת בי מצוינות — מצוינות אמיתית, לא כזאת שעומדת בסטנדרטים ומשיגה תעודות טובות. מצוינות שחודרת לעומק העניין, מתקנת נפש ועולם.

ולמידה משמעותית, מה זה בדיוק?

הרעיון של למידה משמעותית בא לחבר מצוינות כזאת עם ערכים ועם התאמה למאה העשרים ואחת. אני מוכרח לומר משהו: אני לא חושב שצריך להגדיר במדויק, באופן אקדמי ועל בסיס רשימה ביבליוגרפית ארוכה, מהי למידה משמעותית. למידה משמעותית היא הוויה צומחת ולא מוצנחת. צריך לתת לה תנאים לצמיחה. למידה משמעותית היא תכליתה של כל המערכת הזאת. מה תכליתה של כל המערכת הזאת? זו השאלה החשובה מכול, ואני מרגיש ששכחנו לשאול אותה.

לריאיון המלא עם שי פירון