אנו מעצבים את הבניינים שלנו, לאחר מכן הם מעצבים אותנו: 7 כללים לעיצוב מרחב למידה חדשנית

רותי סלומון מציגה בבלוג שלה שבעה עקרונות לתכנון ולעיצוב מרחבי למידה שפותחו בפרויקט ה"מרחבים ליצירת ידע" (Spaces for Knowledge Generation – SKG): "האתגר שמציב לנו עיצוב מרחבי למידה המותאמים לתרבות ולאופי של הארגון החינוכי, אשר מעמידים את הלומד במרכז, והם מושתתים ומכוונים על ידי תפיסות פדגוגיות איתנות ורלוונטיות, הינו אתגר העומד מול כל מוסד חינוכי היום. כדי למנוע את הסכנה של השקעה רבה ובנייה של סביבות גנריות, לא מותאמות ולא באמת רלוונטיות לאוכלוסיות הלומדים יש להבין טוב טוב את צרכי הקהל שילמדו בסביבות הללו, ולבנות אותם על פי עקרונות פדגוגיות ועיצוב בדוקים. דוגמה טובה של מחקר שנעשה הינה המסמך שיצא לאור על ידי ה-SKG האוסטרלי".

שבעת העקרונות לעיצוב מרחב הלמידה הם:

1. נוחות (Comfort) – נוחות במובן הפיזי והנפשי של תחושת הרווחה האישית. עיקרון הנוחות מעודד את השימוש באור טבעי, אקוסטיקה טובה, בטמפרטורה מבוקרת, תאורה, צבע ורהיטים נוחים.
2. אֶסתֵטִיקָה (Aesthetics) – המושג "אסתטיקה" של SKG כולל סימטריה, הרמוניה, פשטות והתאמה למטרה. תכונות אלה הן חיוניות כי מחקרים מוכיחים שלומדים החווים מרחבי למידה נוחים, פונקציונליים ואסתטיים מייחסים את זה כאכפתיות של המוסד וכהבעת כבוד שלו כלפיהם וכלפי ההצלחה החינוכית שלהם.
3. זְרִימָה (Flow) – המושג "זרימה" מתייחס למצבו הנפשי של הלומד כשהוא מעורב ושקוע לחלוטין בחוויית הלמידה. הוא מתייחס גם לתנועה של הלומד בחלל הפיזי. נשתמש במטאפורה של מים זורמים שיוצרים מערבולות קטנות במקומות המתאימים לאורך מסלולו, ובאזורי המערבולות הקטנות האלה הלומדים יכולים לעצור, לשבת לבד או עם חברים ולשקוע בשיח או בלמידה. דרך אחת ליישם זאת היא על ידי בנייה של "eddy spaces" המאפשרים ללומדים לנוע דרך מסדרונות ולמצוא מקומות לעצור לרגע או לשעה, לקרוא, לבדוק את הדואר האלקטרוני שלהם, או לנהל שיחה עם חבר.
4. הון עצמי (Equity) – העיקרון של "הון עצמי" מתחשב בצרכים האישיים ובהבדלים התרבותיים והפיזיים של השוהים במרחב הלמידה. למשל: רמפת גישה לכיסא גלגלים, השקעה של מחשבה לגבהים המותאמים של המושבים, הספסלים והלוקרים, וזה בכדי לשרת מגוון של לומדים.
5. הִתמַזְגוּת (Blended) – עיקרון זה מתייחס למיזוג העדין של טכנולוגיות בסביבות שהן בעיקר פיזיות, פנים אל פנים: גישה לאינטרנט, שקעי חשמל, מוקדי הטענה למחשבים והתקנים ניידים. התפיסה היום בניגוד לעבר מתייחסת ל-BYOD: כל אחד והמכשיר שלו, ויש לוודא נוחות מירבית ללומדים להשתמש כל אחד באמצעי הקצה שלו.
6. יצירת אפשרות לפעולה (Affordances) – זה מתייחס לכל מה שנמצא במרחב שעצם המצאותו יוצרת הזדמנות חדשה לפעולה. למשל דברים כמו פינת קפה, אור טבעי, WiFi, לוחות מחיקים, חללים פרטיים, משטחי כתיבה, ספות, וכן הלאה.
7. רב תכליתיות (Repurposing) – העיקרון של "רב תכליתיות" מתייחס לפוטנציאל לשימוש מרובה של המרחב. הוא מכיר בזה שפעילויות למידה שונות מתרחשים במרחבי הלמידה במהלך היום, השבוע והסמסטר. המרחבים צריכים להיות מסוגלים להכיל כמה שיותר פעילויות למידה (למידה שיתופית, למידה עצמית, הצגה מול קהל, שיח, ועוד) ושיתאפשר על יד ריהוט נייד וגמיש לארגן מחדש את מרחב הלמידה בכל פעם כדי לתמוך בפעילות הלמידה הרצויה".

לסקירה המלאה של רותי סלומון

ראו גם:

INNOVATIVE FUTURE LEARNING SPACES – הרבה יותר פשוט ממה שנדמה