"אל תקרא לי מחונן": התמודדויות מתבגרים מחוננים בעיצוב זהותם
מן, ע' וגינדי, ש' (2021). "אל תקרא לי מחונן": התמודדויות מתבגרים מחוננים בעיצוב זהותם. במעגלי חינוך: מחקר, עיון ויצירה 10
לתלמידים המאותרים כמחוננים מאפיינים ייחודיים הן בתחום הקוגניטיבי הן בהיבט הרגשי-חברתי, אשר מתעצמים עוד יותר על רקע גיל ההתבגרות. למרות יכולותיהם הקוגניטיביות הגבוהות, תכונותיהם הייחודיות של המחוננים יוצרות קושי אקדמי בקרב המתבגרים הלומדים במסגרות הרגילות. תלמידים מחוננים רבים מדווחים על שעמום, ועל היעדר אתגרים בבית הספר. גם ההישגיות והתחרותיות המאפיינת מחוננים והקושי שהם חווים בהתמודדות עם כישלונות באים לידי ביטוי במידה רבה יותר בגיל ההתבגרות.
הפרפקציוניזם המאפיין תלמידים אלה מציב אותם בעמדת סיכון נוכח קשיים רגשיים. הציפיות שלהם מעצמם גבוהות, וכשאינם עומדים בסטנדרטיים הגבוהים שהציבו לעצמם, הם חווים תסכול והערכתם העצמית נפגעת. מצב רגשי זה משפיע גם על דימויים העצמי של המתבגרים. אם בגיל צעיר נשען הדימוי העצמי שלהם על יכולות קוגניטיביות, הרי שבגיל ההתבגרות נוסף גם הממד החברתי. מחוננים רבים סובלים מדימוי עצמי נמוך דווקא בגיל ההתבגרות וחשים כי האחרים רואים אותם כשונים. לעיתים הניכור שחשים המחוננים מצד קבוצת השווים נובע מהפער בין גילם הכרונולוגי, הדומה לבני כיתתם, לבין יכולתם הקוגניטיבית שבה הם מתקדמים בהשוואה לחבריהם.
מלבד הציפיות מהם במסגרות הלימודיות, מחוננים חווים ציפיות גבוהות ואף מוגזמות מצד הוריהם. ציפיות אלה אינן תואמות תמיד את המציאות. מחוננים עשויים אומנם להיות מוכשרים בתחומים מסוימים, אך יש תחומים שבהם ירגישו שהם מוכשרים פחות.
המחקר הנוכחי בחן כיצד מתבגרים מחוננים הלומדים בחטיבת הביניים מתארים את חווייתם בבית הספר, מתוך בחינת עולמם האישי ותפיסת זהותם. עשרה מתבגרים בגילאי 15-13 רואיינו בראיון עומק. כל המרואיינים השתתפו בתוכנית האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים במשרד החינוך, שבמסגרתה יצאו ליום העשרה אחד בשבוע במרכזי מחוננים.
ממצאים
המתבגרים המחוננים בחטיבת הביניים נמצאים בקונפליקט מתמיד בנוגע למחוננות שלהם ולתפיסת זהותם. הם מתריסים כנגד הסטיגמה של המחוננים המזוהים כ‘חנונים‘ וכנגד ההתייחסות אליהם כאל מחוננים, אגב התעלמות מהיותם ילדים. נוסף על כך, קיים קונפליקט בין הציפיות של המבוגרים סביבם (הורים, מורים) על רקע היותם מחוננים לבין רצונותיהם ושאיפותיהם שלהם.
בבית הספר הם חווים הסללה לתחומים ייעודיים למחוננים והתייחסות סטראוטיפית מצד המורים. הצורך שהם מביעים הוא להתייחסות הוליסטית שאינה מתייגת אותם בשל היותם מחוננים.
מבחינה חברתית, הם חווים בו בזמן תחושות של שייכות ומקובלות חברתית וחוויות קשות של דחייה חברתית ותחושת שונות, ומביעים רצון למעורבות הצוות החינוכי בתחום זה.
המלצות
- בשל יכולותיהם האקדמיות הגבוהות של תלמידים מחוננים, הם פעמים רבות נדחקים ממוקד העניין של הגורמים החינוכיים. יש חשיבות להעלאת המודעות לצורך במתן מענה בבתי הספר לאוכלוסיית המחוננים בכלל, ולמתבגרים המחוננים בפרט. תלמידים אלה זקוקים לתמיכה ולמענה של צוות בית והספר והמערך המסייע (יועצת ופסיכולוגית חינוכית).
- יש חשיבות בהעשרת הידע של מורים על מחוננים כדי להימנע מסטריאוטיפים ולמנוע הסללה וצמצום אפשרויות הבחירה של תלמידים אלה. לא די שהמורים יוכשרו בדרכי הוראה מותאמות לתלמידים מחוננים וילמדו את מאפייני המחוננים המתוארים בהרחבה בספרות, עליהם להיות מודעים גם לצרכים הרגשיים והחברתיים של תלמידים אלה.
- יש להיות קשובים למאפיינים, לצרכים ולרצונות של כל תלמיד. חשוב לראות את הילד המחונן כמכלול, מתוך התייחסות כוללת להיבטים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים. על המורים לאפשר לתלמידים לערוך אקספלורציה אישית בנוגע למשמעויות של החוויות שהם חווים בבית הספר ובכיתה.
- על המורים לשים דגש גם על התחום החברתי ולא רק על התחום האקדמי. כמו כן, חשוב שהמורים יאפשרו להם גם להיכשל, להיות ילדים, ולא יתייחסו אליהם כאל בוגרים טרם התבגרותם. במילים אחרות, ראוי שיהיו למורים ציפיות ריאליות מתלמידיהם המחוננים.