אי שיוויון מתהווה בגיל הרך: על הקשר בין עוני, גירויים חושיים, התפתחות הילד והישגים

שביט, י', פרידמן, י, גל, ג', ווקנין, ד' (2018). אי שיוויון מתהווה בגיל הרך: על הקשר בין עוני, גירויים חושיים, התפתחות הילד והישגים. ירושלים: מרכז טאוב. מאוחזר מתוך: http://taubcenter.org.il/wp-content/files_mf/emergingearlychildhoodinequalityheb.pdf

סיכום הדוח נעשה על-ידי ד"ר דניאל שפרלינג ממכון מופ"ת

סקירה חדשה זו של מרכז טאוב מראה כיצד חסך בחשיפה לחוויות ולהתנסויות סביבתיות כתוצאה ממצב חברתי-כלכלי נמוך והיווצרותו של מצב עקה (stress) מעכבים את ההתפתחות התקינה של יכולות קוגניטיביות, חברתיות ופיזיות. כתוצאה מכך, מתפתח תהליך של אי שיוויון קוגניטיבי המוביל לפערים בהישגים הלימודיים. טענת המחברים היא כי התערבות מוקדמת ואינטנסיבית בגיל הרך, שעניינה המרכזי צמצום מצבי עקה הנגרמים כתוצאה ממצב כלכלי-חברתי עשויה להיות יעילה ביותר במיוחד כשהמוח של הילדים גמיש ביותר.

בעוד שהספרות עומדת על הצורך לצמצם פערים בהישגים לימודיים וחברתיים באמצעות שינויים ארגוניים ופדגוגיים, למשל על-ידי הפחתת הצפיפות בכיתות שבהן לומדים תלמידים מאוכלוסיות מוחלשות, צמצום השימוש בהסללה, העדפה מתקנת וכיו"ב, דוח זה מדגיש את התרומה האפשרית של התמודדות עם מצבי עקה לפערים הלימודיים בקרב ילדים בחברה הישראלית - ככל שאלה נובעים ממצב חברתי-כלכלי ומעוני.

לקריאה נוספת ראו:

השוואה כלפי מטה בחינוך

נוירו-פדגוגיה: מתווה פילוסופי לשיח ממשי

הביולוגיה מאחורי הפדגוגיה : זיכרון ריגושי והשפעותיו על הוראה ולמידה

ממחסור לחוזקה: שינוי דפוס החשיבה אודות אי-שוויון בחינוך

בשנים האחרונות, מתקבלים נתונים המצביעים על אי שיוויון שהולך וגדל במדינת ישראל בקצב שהוא גדול יותר בהשוואה למדינות OECD אחרות (Kristal & Cohen, 2007; Cornfeld & Danieli, 2015). בנוסף, בישראל 460,800 משפחות עניות ובהן 764,200 ילדים. שיעור הילדים (בגילאי 0-17), שחיים במשפחות עניות עמד ב-2015 על 25 אחוזים (המוסד לביטוח לאומי, 2016).

גם בתוך מערכת החינוך ניכרים פערים בולטים. אי השיוויון בהישגים בין התלמידים בישראל הוא בין הגבוהים ביותר בקרב מדינות ה-OECD (בן דוד, 2011). הדבר נראה, למשל במבחני פיז"ה באוריינות מדעית, באוריינות קריאה ובהישגים במתמטיקה (ראמ"ה, 2016).    

בנוסף לממצאים אלה, המחקר מלמד שמצב סוציו-אקונומי של משפחות משפיע על הישגי הילדים במשפחות אלה במהלך שנות לימודיהם ושעם השנים הפערים בהישגים שבין בני השכבות החזקות לבין אלה של השכבות החלשות יותר הולכים וגדלים. הטענה היא, כי בעוד שמשפחות המעמד הבינוני מקדמות את טיפוח הידע, הכישורים והיכולות של הילדים במשפחות אלה ומעשירות אותם בחוגים ובפעילויות, המשפחות החלשות מספקות לילדים את הצרכים הבסיסיים כמו למשל מזון ומחסה, אך מותירות את ילדיהם להתפתח ללא כל השקעה ניכרת מצידן. כך, למשל ילדים במשפחות אלה מבלים בשעות הפנאי מול הטלוויזיה או במשחק מחוץ לבית (Lareau, 2011).

נטען, כי גם מערכת החינוך עצמה תורמת להגדלת הפערים הלימודיים של ילדים מהמשפחות השונות. המערכת מזהה תלמידים חזקים ומעודדת אותם לממש את הפוטנציאל שלהם באופן מיטבי, למשל בהצבה בכיתות לקידום מצוינות ובמסלולים סלקטיביים.

הסקירה מבוססת על מודל תיאורטי שמציג קשרים בין חמישה משתנים, אשר מאפיינים משפחות וילדים בגיל הרך ובגילים מאוחרים יותר. המודל מניח, שהמצב החברתי כלכלי משפיע על ההישגים הלימודיים של הילדים באמצעות שני מתווכים חשובים: רמת העקה והגירוי החושי שהילד חשוף להם בגיל הרך. כך, ילדים שגדלים במצוקה עלולים להיות חשופים לעקה ברמה גבוהה ומתמשכת, וככל שהוריהם מעוטי השכלה הם חשופים לגירויים חושיים דלים או מעטים. כתוצאה מכך נפגעת ההתפתחות האופטימלית של המוח והדבר משפיע על ההישגים הלימודיים העתידיים של ילדים אלה.

נקודת המוצא היא, שעקה עלולה לפגוע בתפקוד מערכות עצבים חיוניות, ובכללן מערכות עצביות בקליפת המוח הקדם-מצחית, שאחראיות, בין היתר על קשב וריכוז. עקה מביאה גם להפרשה מוגברת של הורמונים, היוצרים שינויים קוגניטיביים והתנהגותיים. בשלבי התפתחות של מוח צעיר מצב של עקה עלול לעכב באופן משמעותי את יכולת הלמידה וההשתלבות החברתית של ילדים. חשיפה כרונית לגורמי עקה, שמאפיינת משפחות עם מצב סוציו-אקונומי נמוך, היא בעלת השפעות שליליות ארוכות טווח. לפי המחברים, חשיפה לעקה כרונית ולמצוקה חברתית-כלכלית גורמים לשינויים נוירו-ביולוגיים, לרבות שינויים בהתפתחות המוח. שינויים אלה עלולים לגרום לפגיעה בזיכרון, בהשכלה וביכולת להתמודד עם מצבי לחץ בהמשך (Conroy, Sandel, & Zuckerman, 2010). 

בהינתן שהתפתחות המוח בילדות המוקדמת היא פלסטית והשפעת הסביבה עליה רבה מאוד, גירויים חושיים מוגבלים ומצומצמים בהיקפם יקשו על ניצול גמישות המוח וימנעו יצירה של חיבורים נוירונים, הנדרשים להתפתחות קוגניטיבית וחברתית. בהנחה שילדים ממשפחות במצב סוציו-אקונומי נמוך גדלים ללא גירויים המעודדים צמיחה אינטלקטואלית וללא תמיכה רגשית, לצד מתח רב ועומס פסיכולוגי, עוני ומצב סוציו-אקונומי נמוך במיוחד במהלך שני העשורים הראשונים לחיים עלול לדכא את התפתחות המוח אף שהיקף השפעה זו, עיתויה, סוגה וכיו"ב אינם ידועים דיו (Lipina, 2017). מחקרים מסוימים מצביעים על הבדלים ביכולות שפה ותפקודים ניהוליים (Noble, Norman, & Farah, 2005; Noble , Norman, & Farah, 2015), גמישות מחשבתית, חשיבה יצירתית ותפקודים מחשבתיים גבוהים (Lawson et al., 2013).

כך, ספרות עדכנית מראה שעוני קשור בהבדלים מבניים במספר אזורים במוח. אזורים אלה אחראים למיומנויות בית ספר. הישגי ילדים ממשקי בית שהכנסתם נמוכה נמצאו נמוכים ב-4-7 נקודות בממוצע (p< 0.05) מהישגיהם של ילדים, ממשקי בית שהכנסתם גבוהה יותר. להכנסת משק הבית קשר חזק לנפח של החומר האפור באונה הקדמית, באונה הטמפורלית ובהיפוקמפוס (Hair, Hanson, Wolfe, & Pollak, 2015).  

בסקירה הנוכחית נטען, כי ההשפעה השלילית של העוני על ההתפתחות המוחית הקוגניטיבית מתווכת על-ידי היצע הגירויים החושיים, שהילדים חשופים אליהם כמו היווצרות מצבי עקה.

יוצא איפוא שאי השיוויון בהישגי הילדים קשור באי השיוויון הכלכלי ובחיים בעוני. בחלק האחרון של הסקירה נדונים מספר מצבים שבהם נעשית התערבות כדי להתמודד עם ההשלכות של עוני ואי שיוויון על ההישגים ההשכלתיים. מצבים אלה נוגעים לשלושה מצבים: 1) הרחבת הנגישות של מעונות היום ומשפחתונים ושיפור רמת הטיפול בהם; 2) התערבויות כוללות בקהילה, שמתמקדות במשפחות עניות עם ילדים, לדוגמה התוכנית "נושמים לרווחה במרכז עוצמה מורחב" (סער-הימן, לביא-אג'אי וקרומר-נבו, 2017); 3)  טיפול מקיף ויעיל יותר בעוני בכלל ובעוני של משפחות עם ילדים בפרט, לדוגמה הגדלת קצבאות הבטחת הכנסה למשפחות עם ילדים, הגדלת קצבאות הילדים, הרחבת מענק עבודה ועוד.  

הסקירה מזמנת דיון רחב ועדכני בשאלות החברתיות בתופעת האי שיוויון והעוני בישראל, בחלופות המדיניות המוצעות להתמודדות עימה ובהשלכותיה על ההישגים הלימודיים של ילדים ממשפחות אלה בשים לב לפערים הקיימים בחברה. התמקדותה בעקה, בגירויים החושיים המוצעים לילדים בגיל הרך ובהשפעתם על מבנה המוח מוסיפה נקודת מבט מרעננת ומבוססת-מחקר להשקיף על תופעה זו.

ביבליוגרפיה

בן דוד, ד' (2011). הישגים בחינוך – השוואה בינלאומית עדכנית. בתוך בן דוד (עורך), דוח מצב המדינה – חברה, כלכלה, ומדיניות 2010 (עמ' 292-285). ירושלים: מרכז טאוב.

המוסד לביטוח לאומי. (2016). דוח שנתי 2016, ירושלים: המוסד לביטוח לאומי, מנהל המחקר והתכנון.

סער-הימן, י', לביא-אג'אי, מ' וקרומר-נבו, מ' (2017). פרקטיקה של עבודה סוציאלית מודעת-עוני: נקודת המבט של משתמשות השירותים. ביטחון סוציאלי, 101, 39-9.

ראמ"ה. (2016). פיזה 2015 – אוריינות בקרב תלמידים בני 15 במדעים, בקריאה ובמתמטיקה. ירושלים: משרד החינוך.

Conroy, K., Sandel, M., & Zuckerman, B.S. (2010). Poverty grows up: How childhood socioeconomic status impacts adult health. Journal of Developmental and Behavioral Pediatrics, 31(2), 154-160

Cornfeld, O., & Danieli, O. (2015). The origins of income inequality in Israel: Trends and policy. Israel Economic Review, 12(2), 51-95.

Hair, N.L., Hanson, J.L., Wolfe, B.L., & Pollak, S.D. (2015). Association of child poverty, brain development and academic achievement. JAMA Pediatrics, 169(9), 822-829

Kristal, T., & Cohen, Y. (2007). Decentralization of collective agreements and rising wage inequality in Israel. Industrial Relations: A journal of Economy and Society, 46(3), 613-635

Lareau, A. (2011). Unequal childhoods: Class, race, and family life. University of California Press

Lawson, G.M., Duda, J.T., Avants, B.R., Wu, J., & Farah, M.J. (2013). Associations between children's socioeconomic status and prefrontal cortical thickness. Developmental Science, 16(5), 641-652

Lipina, S.J. (2017). Critical considerations about the use of poverty measures in the study of cognitive development. International Journal of Psychology, 52(3), 241-250  

Noble, K.G., Norman, F., & Farah, M.J. (2005). Neurocognitive correlates of socioeconomic status in kindergarten children. Developmental Science, 8(1), 74-87

Noble, K.G., Norman, F., & Farah, M.J. (2015). Family income, parental education and brain structure in children and adolescents. Nature Reviews Neuroscience, 18(5), 773-778