אינטרסים של מורים והשאלות שהם מציבים לנוכח הפרקטיקה החינוכית שלהם

רקע - מחקר ומעשה בחינוך – הקשר בין המחקר חינוכי לבין הפרקטיקה מצוי בדיון מתמיד (Berliner, 2002). מצד אחד, העיסוק הוא בלגיטימציה של המחקר החינוכי: האם השיטה המדעית מתאימה למחקר חינוכי והאם היא מובילה להכללת ידע ולפתרונות לבעיות חינוכיות מעשיות? .

מצד אחר, דיון זה גם מאיר את העובדה שמורים אינם מבססים את מקצועיותם על מחקרים בחינוך (Hammersley, 2002, Hiebert et al., 2002). זאת חרף הצורך של ביסוס ההתמקצעות גם על שימוש ביקורתי במחקרים ועל נקיטת גישה אובייקטיבית להיבט המעשי בעבודתם (Foray & Hargreaves, 2003, Burton & Goodman, 2011).

 בהולנד, בה נערכו המחקרים המוצגים במאמר, לא מצופה ממורים לבסס את ההוראה על תוצרי מחקרים, למרות שקיימת המלצה על קיום קשר כזה. מטרת המחקרים הייתה לבחון את תחומי העניין של מורים בפועל ואת השאלות שלהם ביחס לנושאי הוראה ומחקר כדי להגיע לתובנות שימושיות להכשרת מורים ולחקר התחום.

הוצבו שתי שאלות מחקר אקספלורטיביות: (1) אילו נושאים חינוכיים מעניינם או מטרידים מורי תיכון ותיקים?; (2) אילו נושאי מחקר חינוכי חשובים לדעתם להוראה היומיומית שלהם?

אפשרויות למחקר חינוכי ולפרקטיקה חינוכית - המחקר החינוכי מביא עדויות על תופעות חינוכיות ע"י איסוף של נתונים אמפיריים ושימוש בשיטות אקספלורטיביות מדעיות. ניתן להציב את המחקרים על רצף שבקצהו האחד מחקר בסיסי ובשני – יישומי. ההיסטוריה של המחקר החינוכי מראה שתמיד קיימת חלוקה לפיה חוקרים יוצרים ידע להוראה ומורים בפועל מיישמים אותו(Lagemann, 2000). עם זאת שיתוף פעולה בין חוקרים ומורים יכול להוביל לנתונים חינוכיים ומשלימים למה שנמצא במחקרים (Bereiter, 2002, Bransford et al., 2000).

שאלת היישומיות של ממצאי המחקר החינוכי מעלה שתי נקודות נוספות: (א) צריך לעודד מורים ליישם בצורה מדעית יותר ידע חינוכי מבוסס ע"י הצגת הממצאים בדרך נגישה יותר למורים. המציאות היא שברוב בתי הספר המחקר החינוכי מתקבל בהסתייגות כתוצאה מחוסר אמון של המורים בתוצאות המחקרים ושל אי-הבנה של המאמרים המתפרסמים ( Burkhart & Schoenfeld, 2003). (ב) רצוי לבנות ולטפח בבתי הספר תרבות מדעיתFeuer et al.,2002) ) ולחזק תחושה של קהילייה בקרב מורים וחוקרים (Shulman, 2003).

אחת הדרכים ליצור בקרב מורים בשדה עניין במחקר היא שהמחקר יתקיים במוסדות הכשרת מורים שכן מורי-מורים חוקרים ממוצבים בגבול שבין האקדמי לפרקטי(Tanner & Davies, 2009). שיפור היכולות של מורי-מורים-חוקרים תלוי בכישורים ובתשתיות העומדים לרשותם ובכמות של אלה מביניהם שהם בעלי יכולות מחקר מוכחות (Mentor & Murray, 2009). בכל מקרה חשוב שמורי-מורים חוקרים ידעו יותר על השאלות שמורים שואלים את עצמם על מעשה ההוראה היומיומי שלהם.

המאמר מציג שני מחקרים: מחקר מס' 1 שבין ממצאיו שתי קטגוריות של שאלות מחקר, מטרות והמשגות שהעלו מורי התיכון הוותיקים שהשתתפו במחקר:

• שיפור למידת התלמידים – כיצד להביא את התלמידים ללמידה ולהישגים טובים יותר? דוגמאות לשאלות שהמורים העלו:*"האם הוראה כיצד להשתמש באסטרטגיות קריאה תשפר הבנה?", *"האם אימון בחישוב משפר הישגים לימודיים?" *באיזו תדירות סטודנטים נושים מראים חוסר בכישורי לשון/שפה?".

• שיפור ההוראה – כיצד להשיג שגרות הוראה יעילות? דוגמאות לשאלות שהמורים העלו:*"מה משתנה לאורך זמן בהוראה כשהתלמידים מתחילים ללמוד כלומדים בעלי הכוונה עצמית?", *האם שיעורים מובנים משפרים את ההנעה של התלמידים?", *"מה משתנה בהוראה לאורך זמן כשתלמידים בעלי צרכים מיוחדים לומדים בשיעורים?"

ב) הניתוח חשף שש תימות שונות: קוגניציה (ללמוד משגיאות), רגולציה (לתכנן, ליטול אחריות ), שיתופיות(למידה בקבוצות, כשירויות חברתיות), הנעה (העלאת עניין, מעורבות ומאמץ), חדשנות(למידה מסגלת), טכנולוגיה(מחשבים, וידיאו).

ג) שאלות המורים על הפרקטיקה היומיומית נאספו לצורך תיקוף. גם בהן נמצאו שתי הקטגוריות הנ"ל אם כי בצורה מובהקת פחות. התמות הבולטות היו: קוגניציה וחדשנות.

מחקר מס' 2 –מן הממצאים:

נמצאו שני נושאים:

• למידה כרכישת ידע – הנושא כלל תת-נושאים ובהם: מיקוד סלקטיבי למידע חשוב, תרגול הלומדים באופן סדיר, התייחסות לידע קודם של הלומדים, חלוקת הקורס לתת-נושאים ועוד.

• למידה כצמיחה קוגניטיבית– הנושא כלל תת-נושאים ובהם: הסבר מושגי דיסציפלינריים חיוניים, הסבר או דיגום של שימוש בפתרון בעיות, הוראת אסטרטגיות לפ"ב, הפחתת עומס קוגניטיבי, סיוע בשיקול ביקורתי של ידיעה וחשיבה ועוד.

המורים הדגישו פחות את הלמידה כרכישת ידע לעומת למידה כצמיחה קוגניטיבית. חלק מהנושאים, כמו מעורבות או פיתוח תובנות, נמצאו חשובים בעיני המורים בהקשר של שתי הקטגוריות הנ"ל. המורים גילו בראש וראשונה עניין ב"תרגול סדיר בהתאמה לתחום הדעת שהם מלמדים". ניתן גם לראות שהמורים היו מעוניינים ב"יעילות ובתועלתיות "של הוראת הנושאים הללו.

שני המחקרים מראים, תוך התייחסות למגבלות(גודל המדגם ורקע השכלתי), ש: (א) מורי- תיכון מנוסים מעוניינים בעיקר בדרכים לשיפור הלמידה בתחומים של צמיחה קוגניטיבית ושיפור למידה מושכלת ומערבת. (ב) שהמורים מעוניינים בדרך שבה ידע ותובנות העולים ממצאי מחקר ניתנים לתרגום להוראה יעילה. הם רוצים להיות בטוחים שיישום של תובנות חינוכיות לא יפריע להישגים.

מה משתמע מכך להכשרה ולמחקר על ידע מקצועי?

• יש צורך בחקר תחומי העניין/הדאגה של מורים ביחס להתנסויות ההוראה היומיומית שלהם. חקר וסקירה מקיפה של שאלות שמורים מציגים בדבר הפרקטיקה הוא בעל ערך בבניית תוכניות הכשרה והתפתחות המקצועית. מתכשרים ומורים ותיקים יכולים ללמוד כיצד ניתן לפתח את בסיס הידע המקצועי שלהם אם יבינו הבנה טובה יותר ממצאי מחקרים אמפיריים.

• ביחס להכשרה –מידע זה חשוב שמורי מורים יתוודעו לנושאים המעניינים או מטרידים מורים ותיקים כדי שישלבו אותם כבר בתוכניות ההכשרה.

• ניתן לקרב בין מחקר ומעשה במהלך של מתן ייעוץ למורים-חוקרים הלומדים ויכולים להקדיש זמן ליישום ממצאים בבתי הספר, כך שילמדו כיצד לזהות ולהצדיק שאלות מחקר בתחומי העניין המקצועיים שלהם.

• ניתן גם לעודד מחקר (design-research) שמטרותיו הם לעדן ולשפר תוצאת מחקרים חינוכיים הנגזרים ממחקרים קודמים וכך למלא את הפער בין מחקר בסיסי ויישומי מצד אחד לבין הערכה וחדשנות מצד שני. במחקר מסוג- design-research החוקרים חוקרים את ההשפעות ומאחזרים (retrieve) נתונים איכותיים משלימים. כך ניתן לחוקרים ולמורים להוסיף ידע בנושאים שונים של יישום מעשי (Collins et al., 2004, Sandoval & Bell, 2004).

• ההצעות הנ"ל קשורות לפיתוחים עתידיים ביחס להתפתחות מקצועית של מורים, שכן רוב בתי הספר כיום אינן מגלים עניין מקצועי בכך ואינם מעודדים את המורים להתעדכן בתוצאות מחקרים חינוכיים כחלק מהתפתחותם המקצועית.

• המיקוד בהכשרת מורים על למידה כיצד ללמד תחום דעת זה או אחר הגיוני וחיוני. אולם, העניין של המורים לאורך זמן בלמידת תלמידים דורש שהמתכשרים ילמדו כבר מראשית הדרך כיצד תוצאות מחקרים עשויים לסייע להם בכך. בהתאמה, התמקדות מורים בממצאי מחקרים עשויה להפכם לצרכנים ביקורתיים של חומרים אלה ולתורמים לשאלות חשובות. קשר מקצועי בין מחקר לבין פרקטיקה דורש שהחוקרים והמורים ידברו באותה שפה, שכן שני אלה הם שני צדדים של אותו מטבע.

ביבליוגרפיה

Bereiter, C. (2002). Education and mind in the knowledge age, Mahwah, NJ: LEA.
Berliner, D.C. (2002). Educational research: The hardest science of all, Educational Researcher, 31(8), 18-20.
Bransford, J.D., et al., (2000). How people learn: Brain, mind, experience and school, Washington, DC: National Academy Press.
Burkhart, H., & Schoenfeld, A.H. (2003). Improving educational research: Toward a more useful, more influential and better- funded enterprise, Educational Researcher, 32(9), 3-14.
Burton, D., & Goodman, R. (2011). The masters in teaching and learning: A revolution in teacher education or a bright light quickly extinguished? Journal of Education for Teaching: International Research and Pedagogy, 37(1), 51-61.
Collins, A., et al., (2004). Design research: Theoretical and methodological problems, Journal of the Learning Sciences, 13(1), 15-42.
Feuer, M. J., et al., (2002). Scientific culture and educational research, Educational Researcher, 31(8), 4-14.
Foray, D., & Hargreaves, D.H. (2003). The production of knowledge in different sectors: A model and some hypotheses, London Review of Education, 1, 7-19.
Hammersley, M. (2002). Educational research, policy making and practice, London: Paul Chapman.
Hiebert, J., et al., (2002). A knowledge base for the teaching profession: What would it look like and how can we get one? Educational Researcher, 31(5), 3-15.
Lagemann, E.C. (2000). An elusive science: The history of educational research, Chicago, IL: University of Chicago Press.
Mentor, I., & Murray, J. (2009). Introduction: Capacity building in teacher education research, Journal of Education for Teaching: International Research and Pedagogy, 35(4), 315-319.
Sandoval, W.A., & Bell, P. (2004). Design-based research methods for studying learning in context: Introduction, Educational Psychologist, 39(4), 199-201.
Shulman, (2003). ( 2003, November). Remarks presented at a national conversation about doctoral programs for future leaders in educational research. Retrieved September 12, 2010, from http://www.7.nationalacademies.org/core/
Tanner, H., & Davies, S.M.B. (2009). How engagement with research changes the professional practice of teacher-educators: A case-study from the Welsh Education Research Network, Journal of Education for Teaching: International Research and Pedagogy, 35(4), 373-389.