אינטליגנציה והצלחה סוציואקונומית: סקירה מטא-אנליטית של מחקרי אורך

Strenze, T. (2006). Intelligence and socioeconomic success: A meta-analytic review of longitudinal research. Intelligence 35, 5, 401-426

עיקרי הדברים:

• ההשפעה של ממוצע הציונים בבית הספר על רמת השכר העתידית זניחה
• ההשפעה של מנת המשכל על רמת השכר העתידית נמוכה, אך קיימת
• למנת המשכל יש כוח מנבא גדול יותר על הצלחה בקריירה, רמת החינוך ורמת השכר מאשר לרמה הסוציואקונומית של ההורים ולממוצע הציונים בבית הספר

מחקרים שנערכו לאורך עשורים מראים כי אנשים שהשיגו תוצאות גבוהות יותר במבחני מנת משכל מגיעים לרמה גבוהה יותר של חינוך, אוחזים במשרות יוקרתיות יותר ומרוויחים יותר – בממוצע – מאנשים אחרים (Gottfredson, 1997, 2003; Jensen, 1980, 1998; Schmidt & Hunter, 2004).

עם זאת, ישנן שאלות חשובות שעדיין לא נענו בצורה מספקת:

1. מהי מידת המתאם בין אינטליגנציה והצלחה? האם היא גדולה דיה כדי שתהא בעלת חשיבות מעשית?
2. לאיזה משתנה יש כוח ניבוי גדול יותר להצלחה: אינטליגנציה, ממוצע ציונים בבית הספר או מעמד סוציו-אקונומי של ההורים?
3. האם התרחשו לאורך השנים שינויים בקשר בין אינטליגנציה להצלחה?
4. האם יש שינויים במידת הניבוי להצלחה של מבחני אינטליגנציה שנערכו בגיל צעיר לבין מידת הניבוי להצלחה של מבחנים כאלה שנערכו בגיל מבוגר יותר?

למחקר המלא

לקריאה נוספת

רקע וסקירת ספרות

שלושה סוגים של הצלחה: במחקר זה נמדדים שלושה סוגים של הצלחה:

1. רמת החינוך – מספר שנות לימוד ותארים אקדמיים.
2. יוקרת המשרה – נקבעת כאן על פי דירוגים סוציולוגיים מוסכמים כמו Duncan Socioeconomic Index ו-NORC prestige scale (Ganzeboom & Treiman 1996a).
3. רמת השכר או ההכנסה המוניטרית הכוללת של היחיד (ולא של משק ביתו).

מתאם גבוה, מתאם נמוך: מחקר זה מתבסס על הדירוג שערך כהן (Cohen 1988) לפיו מתאם של עד 0.3 נחשב נמוך, מתאם של 0.3 עד 0.5 נחשב בינוני ואילו מתאם של מעל 0.5 נחשב גבוה (כזכור, 1 מציין מתאם מלא, ו-0 מציין היעדר מתאם).

המצב הסוציואקונומי של ההורים: במחקר זה מוגדר המצב הסוציואקונומי של ההורים כשילוב בין השכלת האב, השכלת האם, מקצוע האב והכנסת ההורים בשנות ילדותו ונעוריו של הנבדק.

אינטליגנציה לעומת המצב הסוציואקונומי של ההורים: מידת הניבוי של אינטליגנציה להצלחה בהשוואה למידת הניבוי של המעמד הסוציואקונומי להצלחה היא שאלה על החברה בה אנו חיים: האם זו חברה מריטוקרטית המתגמלת אנשים על כישרון או שמא יש חשיבות גדולה יותר דווקא לרקע חברתי? (Saunders 1997; Turner 1960).

אינטליגנציה לעומת ממוצע הציונים בבית הספר: גם זו שאלה לגבי מה באמת חשוב להצלחה בקריירה: האם זו יכולתו הכללית של האדם (כפי שהיא נמדדת במבחני IQ) או שמא הדברים שהאדם למד בבית הספר והמוטיבציה שלו ללמוד (כפי שהם נמדדים בציונים בבית הספר)?

גיל בזמן המבחן: אם אינטליגנציה מנבאת הצלחה בלי קשר לגיל שבו היא נמדדת, הרי שיש סיבה להאמין שההבדלים במידת ההצלחה בקריירות של אנשים שונים הם תוצאה של הבדלים יציבים ברמת האינטליגנציה שנמדדת במבחני IQ (Jencks and Phillips 1999). מצד שני, אם הכוח הנבואי של מבחני מנת משכל משתנה עם הגיל, אזי ניתן לחשוב על פרשנויות מנוגדות התלויות בשאלה האם התוצאות במבחנים אלה מושפעות מגנים או מהסביבה.

גיל בזמן מדידת ההצלחה: לפי היפותזה אחת, המתאם בין אינטליגנציה להצלחה אמור לגדול ככל שהאנשים מתבגרים משום שהאנשים מתקרבים לעמדות שתואמות את יכולותיהם ככל שהם מתקדמים במסלולי הקריירה שלהם. הבדלים אינטלקטואליים מצטברים לאורך מסלול החיים וחשיבותם עולה (Gottfredson 2003).

חוקרים אחרים סברו כי ההפך הוא הנכון: התוקף הנבואי של מבחני מנת משכל אמור לרדת ככל שהזמן חולף משום שאנשים מוכשרים פחות נהנו מזמן רב יותר כדי לרכוש מיומנויות המפצות על החוסר ההתחלתי שלהם ביכולת (Keil & Cortina, 200 ).

ניתן לפשר בין עמדות מנוגדות אלה באמצעות האמירה כי הרעיון של ירידת חשיבות מנת המשכל לאורך השנים תקף לביצוען של משימות ספציפיות שנהפכות לאוטומטיות לאחר תרגול מסוים ואילו הרעיון של העלייה בחשיבות מנת המשכל תקף לפעילויות מורכבות שנמשכות על פני זמן רב, כמו השגה ושימור של סטטוס חברתי, שהם תמיד תובעניים מבחינה קוגניטיבית.

תחומה הגיאוגרפי של המטא-אנליזה: מטא אנליזה זאת בוצעה רק על מחקרים שנערכו במדינות מערביות: ארצות הברית, קנדה, אירופה, אוסטרליה וניו זילנד.

מחקרים שלא נכללו במטא-אנליזה: כדי להימנע מהטיות, לא נכללו מחקרים שדגמו רק תלמידי קולג', רק מועסקים בארגון מסוים אחד או רק עובדים במקצוע מסוים אחד. כמו כן, לא נכללו מחקרים רוחביים, אלא רק מחקרי אורך, משום שרק הם מאפשרים להסיק מסקנות על ההשפעה הסיבתית האפשרית של אינטליגנציה על הצלחה.

חישובים מטא-אנליטיים: השונות בין גודל המדגמים במחקרים השונים שנסקרו היתה גבוהה מאוד (בין 60 ל-339,951). כדי שהמחקרים מרובי-המשתתפים לא יקבלו משקל רב מדי, כל המחקרים שדגמו מעל 7,000 נבדקים (כ-5% מכלל המחקרים שנכללו במטא-אנליזה זו) קיבלו משקל כאילו שדגמו 7,000 נבדקים בלבד.

ממצאים בולטים

לגבי כל שלושת המנבאים (אינטליגנציה, ממוצע ציונים, מצב סוציואקונומי) – המתאם עם רמת החינוך הוא הגבוה ביותר והמתאם עם רמת ההכנסה הוא החלש ביותר.

המתאמים בין אינטליגנציה לרמת חינוך, יוקרת מקצוע ורמת שכר בגיל הבגרות:

מבין שלושת המנבאים, האינטליגנציה נמצאה כבעלת כוח הניבוי החזק ביותר.

המתאם המתוקן והמשוקלל (p) בין אינטליגנציה לרמת החינוך הוא 0.56 (מעט גבוה).

מתאם זה בין אינטליגנציה ליוקרת המקצוע הוא 0.45 (בינוני).

מתאם זה בין אינטליגנציה לרמת השכר הוא 0.23 (נמוך). ממצא זה עומד בטווח של המתאמים שנמצאו באנליזות קודמות: 0.15 (Bowels et al. 2001) ו-0.27 (Ng et al. 2005).

המתאמים בין ממוצע ציונים בבית הספר לרמת חינוך, יוקרת מקצוע ורמת השכר בבגרות:

המתאם המתוקן והמשוקלל (p) בין ממוצע ציונים בבית הספר לרמת החינוך הוא 0.53 (מעט גבוה).

מתאם זה בין ממוצע ציונים ליוקרת המקצוע הוא הוא 0.37 (בינוני).

מתאם זה בין ממוצע ציונים לרמת השכר הוא 0.09 (זניח).

המתאמים בין רמה סוציואקונומית של הורים לרמת חינוך, יוקרת מקצוע ורמת השכר בבגרות:

המתאם המתוקן והמשוקלל (p) בין רמה סוציואקונומית לרמת החינוך הוא 0.55 (מעט גבוה).

מתאם זה בין רמה סוציואקונומית ליוקרת המקצוע הוא 0.38 (בינוני).

מתאם זה בין רמה סוציואקונומית לרמת השכר הוא 0.18 (נמוך).

כוחם המנבא של מבחני אינטליגנציה בהתאם לגיל הנבדקים:

כוחם המנבא של המבחנים לגבי רמת החינוך ויוקרת המקצוע עולה עם גיל הנבדקים.

כוחם המנבא של המבחנים לגבי רמת השכר אינו משתנה עם גיל הנבדקים.

כוחם המנבא של מבחני האינטליגנציה בהתאם לשנה בה הם נערכו:

לא נמצאו שינויים משמעותיים במידת הניבוי של מבחני מנת משכל את רמת החינוך ויוקרת המקצוע בהתאם לשנה שבה הם נערכו.

לגבי רמת השכר נמצאו אמנם שינויים כאלה, אך מדובר בשינויים תנודתיים ולא ניתן להצביע על מגמה של ירידה או של עלייה ברמת הניבוי לאורך השנים.

המתאם בין המנבאים לבין מידת ההצלחה כפונקציה של גיל

המתאם בין המנבאים לרמת שכר ומקצוע עולה עם הגיל, בהתאם להיפותזה שקובעת כי עם חלוף הזמן, אנשים מתקרבים יותר ויותר למשכורות ולמקצועות המתאימים להם ומשקפים את יכולותיהם.

בניגוד לכך, המתאם בין המנבאים לרמת החינוך דווקא ירד מעט עם הגיל, כנראה משום שקל יותר לטפס במעלה הסולם החינוכי (ברגע שרכשת רמה חינוכית מסוימת, לעולם לא תוכל להפסידה שוב, בניגוד לרמת השכר או סוג המקצוע שעליהם יש להיאבק כל הזמן).

דיון

יש חשיבות לממצאים אלה משום שהם מפריכים טענה הנשמעת פעמים רבות מפי מבקרי "תנועת המבחנים", לפיה הקשר החיובי בין אינטליגנציה להצלחה הוא אך ורק אפקט של מצבם הסוציואקונומי של ההורים או של ההישגים הלימודיים המשפיעים על שני המשתנים (Fischer et al. 1996).

אילו המתאם בין מנת משכל להצלחה הוא רק תופעת לוואי של ההשפעה הסיבתית של המצב הסוציואקונומי או של ההישגים הלימודיים, הרי שלמשתנים אלה היה אמור להיות כוח ניבויי גדול יותר מאשר לאינטליגנציה – ואולם מטא-אנליזה זו מצאה כי ההפך הוא הנכון.

ממצאים אלה קובעים לפיכך כי מנת משכל היא כוח סיבתי עצמאי מבין הכוחות שקובעים הצלחה. במלים אחרות, העובדה כי אנשים אינטליגנטים מצליחים יותר מאחרים אינה מוסברת במלואה באמצעות העובדה כי אנשים אלה נוטים לבוא ממשפחות אמידות ולהצליח יותר מאחרים בבית הספר.

מגבלות אפשריות של המחקר

המחקר אינו כולל את כל הנתונים האפשריים, מסיבות של היעדר נגישות או ידע על קיומם.

המחקר הנוכחי כלל רק שלושה מדדים של רקע חברתי ולא מדדים אחרים כמו מקום מגורים, מספר אחאים או גירושי הורים.

במחקר הנוכחי לא שוקללה רמתם השונה של בתי הספר כאשר נבחן ממוצע הציונים.

השאלה בדבר השפעה גנטית לעומת השפעה סביבתית על מנת משכל לא נדונה ישירות במחקר.

ביבליוגרפיה

Ackerman, P. L. (1987). Individual differences in skill learning: An

integration of psychometric and information processing perspectives.

Psychological Bulletin, 102, 3−27.

Amato, P. R., & Keith, B. (1991). Parental divorce and adult well-being:

A meta-analysis. Journal of Marriage and the Family, 53, 43−58.

Anastasi, A., & Urbina, S. (1997). Psychological testing (7th edition)

Upper Saddle River, NJ: Prentice Hall.

*Ashenfelter, O., & Krueger, A. (1994). Estimates of economic return

to schooling from a new sample of twins. American Economic

Review, 84, 1157−1173.

*Atkinson, A. B. (1981). On intergenerational mobility in Britain.

Journal of Post Keynesian Economics, 111, 194−218.

*Bachman, J. G., & O'Malley, P. M. (1986). Self-concepts, selfesteem, and educational experiences: The frog pond revisited

(again). Journal of Personality and Social Psychology, 50, 35−46.

*Bain, G. H., Lemmon, H., Teunisse, S., Stark, J., Cox, H. C., Deary, I. J.,

et al. (2003). Quality of life in healthy old age: Relationships with

childhood IQ, minor psychological symptoms, and optimism. Social

Psychiatry and Psychiatric Epidemiology, 38, 632−636.

*Bajema, C. J. (1968). A note on the interrelationship among

intellectual ability, educational attainment, and occupational

achievement: A follow up of male Kalamazoo public school

population. Sociology of Education, 41, 317−319.

*Ball, R. S. (1938). The predictability of occupational level from

intelligence. Journal of Consulting Psychology, 2, 184−186.

Barrett, G. V., & Depinet, R. L. (1991). A reconsideration of testing for

competence rather than for intelligence. American Psychologist,

46, 1012−1024.

Bassiri, D., & Schulz, E. M. (2003). Constructing a universal scale of

high school difficulty. Journal of Educational Measurement, 40,

147−161.

Bell, T. H., Senese, D. J., & Elliott, E. J. (1984). Quality of responses

of high school students to questionnaire items (Technical report).

Washington, DC: U.S. Department of Education, National Center

for Education Statistics.

*Benson, V. E. (1942). The intelligence and later scholastic success of

sixth-grade pupils. School & Society, 55, 163−167.

Blake, J. (1989). Number of siblings and educational attainment.

Science, 245, 32−37.

Bond, R., & Saunders, P. (1999). Routes of success: Influences on the

occupational attainment of young British males. British Journal of

Sociology, 50, 217−252.

Boudreau, J. W., Boswell, W. R., Judge, T. A., & Bretz, R. D., Jr.

(2001). Personality and cognitive ability as predictors of job search

among employed managers. Personnel Psychology, 54, 25−50.

Bowles, S. (1972). Schooling and inequality from generation to

generation. Journal of Political Economy, 80(Part 2), S219−S251.

Bowles, S., & Gintis, H. (1976). Schooling in capitalist America.

Educational reform and the contradictions of economic life.

London: Routledge and Paul Kegan.

Bowles, S., & Gintis, H. (2002). The inheritance of inequality. Journal

of Economic Perspectives, 16, 3−30.

Bowles, S., & Nelson, V. I. (1974). The “inheritance of IQ” and the

intergenerational reproduction of economic inequality. Review of

Economics and Statistics, 54, 39−51.

Bowles, S., Gintis, H., & Osborne, M. (2001). The determinants of

earnings: A behavioral approach. Journal of Economic Literature,

39, 1137−1176.

Breen, R., & Goldthorpe, J. H. (1999). Class inequality and

meritocracy: A critique of Saunders and an alternative analysis.

British Journal of Sociology, 50, 1−27.

Breen, R., & Goldthorpe, J. H. (2001). Class, mobility and merit. The

experience of two British birth cohorts. European Sociological Review,

17, 81−101.

Brody, N. (1997). Intelligence, schooling, and society. American

Psychologist, 52, 1046−1050.

*Brown, W. W., & Reynolds, M. O. (1975). A model of IQ,

occupation, and earnings. American Economic Review, 65,

1002−1007.

Burchinal, M. R., Campbell, F. A., Bryant, D. M., Wasik, B. H.,

& Ramey, C. T. (1997). Early intervention and mediating

processes in cognitive performance of children of low-income

African American families. Child Development, 68, 935−954.

*Bynner, J. M. (1970). British Cohort Study: Twenty Six-Year FollowUp, 1996 [Data file]. 2nd ed. Colchester, Essex: UK Data Archive

[distributor], 22 January 2003. SN: 3833.

*Cassidy, T., & Lynn, R. (1991). Achievement motivation, educational

attainment, cycles of disadvantage and social competence: Some

longitudinal data. British Journal of Educational Psychology, 61,

1−12.

*Chand, I. P., Crider, D. M., & Willits, F. K. (1983). Ascribed and

achieved antecedents of occupational attainment: A panel study.

The Personnel and Guidance Journal, 61, 547−553.

*City University. Social Statistics Research Unit, National Child

Development Study Composite File Including Selected Perinatal

Data and Sweeps One to Five, 1958–1991 [Data file]. 2nd Edition.

National Birthday Trust Fund, National Children's Bureau, City

University. Social Statistics Research Unit, [original data producer(s)].

Colchester, Essex: UK Data Archive [distributor], July 2000.

SN: 3148.

*Clausen, J. S. (1991). Adolescent competence and the shaping of the

life course. American Journal of Sociology, 96, 805−842.

Cohen, J. (1988). Statistical power analysis for the behavioral

sciences (2nd edition) Hillsdale, NJ: Erlbaum.

*Corak, M., & Heisz, A. (1999). The intergenerational earnings

and income mobility of Canadian men: Evidence from

longitudinal income tax data. Journal of Human Resources,

34, 504−533.

*Couch, K. A., & Dunn, T. A. (1997). Intergenerational correlations in

labor market status: A comparison of the United States and

Germany. Journal of Human Resources, 32, 210−232.

*De Graaf, N. D., & Flap, H. D. (1988). With a little help from my

friends: Social resources as an explanation of occupational status

and income in West Germany, the Netherlands and the United

States. Social Forces, 67, 452−472.

*Deary, I. J., Taylor, M. D., Hart, C. L., Wilson, V., Smith, G.

D., Blane, D., et al. (2005). Intergenerational social mobility and

mid-life status attainment: Influences of childhood intelligence,

childhood social status, and education. Intelligence, 33,

455−472.

Devlin, B., Daniels, M., & Roeder, K. (1997). The heritability of IQ.

Nature, 388, 468−471.

Dreher, G. F., & Bretz, R. D., Jr. (1991). Cognitive ability and career

attainment: Moderating effects of early career success. Journal of

Applied Psychology, 76, 392−397.

Duncan, O. D. (1968). Ability and achievement. Eugenics Quarterly,

15, 1−11.

*Duncan, O. D., & Hodge, R. W. (1963). Educational and occupational

mobility: A regression analysis. American Journal of Sociology, 68,

*Designate the studies and data files used in the meta-analysis. 629−644.

1. Strenze / Intelligence 35 (2007) 401–426 423

Dye, D. A., & Reck, M. (1988). A literature review and meta-analysis

of education as a predictor of job performance (OPRD-88-9).

Washington, DC: Office of Personnel Management.

*Dyk, P. H., & Wilson, S. M. (1999). Family-based social capital

considerations as predictors of attainments among Appalachian

youth. Sociological Inquiry, 69, 477−503.

Eckland, B. K. (1965). Academic ability, higher education, and

occupational mobility. American Sociological Review, 30,

735−746.

*Elder, G. H., Jr. (1974). Children of great depression: Social change

in life experience. Chicago: The University of Chicago Press.

*Englund, M. M., Luckner, A. E., Whaley, G., (2003, April). The

importance of early parenting for children's long-term educational

attainment. Poster presented at the 2003 biennial meeting of the

Society for Research in Child Development.

Farkas, G. (2003). Cognitive skills and noncognitive traits and

behaviors in stratification processes. Annual Review of Sociology,

29, 541−568.

*Fergusson, D. M., Horwood, L. J., & Ridder, E. M. (2005). Show me

the child at seven II: Childhood intelligence and later outcomes in

adolescence and young adulthood. Journal of Child Psychology

and Psychiatry, 46, 850−858.

Firkowska-Mankiewicz, A. (2002). Intelligence (IQ) as a predictor of

life success. International Journal of Sociology, 32, 25−43.

Fischer, C. S., Hout, M., Jankowski, M. S., Lucas, S. R., Swidler, A., &

Voss, K. (1996). Inequality by design. Cracking the Bell Curve

myth. Princeton, NJ: Princenton University Press.

Flynn, J. R. (1987). Massive IQ gains in 14 nations: What IQ tests

really measure. Psychological Bulletin, 101, 171−191.

Flynn, J. R. (2004). IQ trends over time: Intelligence, race, and

meritocracy. In K. Arrow, S. Bowles, & S. Durlauf (Eds.), Meritocracy and economic inequality (pp. 35−60). Princeton, NJ:

Princeton University Press.

Ganzeboom, H. B. G., & Treiman, D. J. (1996). Internationally

comparable measures of occupational status for the 1988

International Standard Classification of Occupations. Social

Science Research, 25, 201−239.

Ganzeboom, H. B. G., & Treiman, D. J. (1996, Summer). International stratification and mobility file: Conversion tools. Utrecht:

Department of Sociology, http://home.fsw.vu.nl/hbg.ganzeboom/

ISMF/index.htm

Ganzeboom, H. B. G., Luijkx, R., & Treiman, D. J. (1989). Intergenerational class mobility in comparative perspective. Research

in Social Stratification and Mobility, 8, 3−84.

Gordon, R. A. (1997). Everyday life as an intelligence test: Effects

of intelligence and intelligence context. Intelligence, 24,

203−320.

Gottfredson, L. S. (1997). Why g matters: The complexity of everyday

life. Intelligence, 24, 79−132.

Gottfredson, L. S. (2003). G, jobs and life. In H. Nyborg (Ed.), The

scientific study of general intelligence: Tribute to Arthur R. Jensen

(pp. 293−342). Amsterdam: Pergamon.

*Gustaffson, B. (1994). The degree and pattern of income immobility

in Sweden. Review of Income and Wealth, 40, 67−86.

*Hagan, J., MacMillan, R., & Wheaton, B. (1996). New kid in town:

Social capital and the life course effects of family migration on

children. American Sociological Review, 61, 368−385.

*Hanson, S. L. (1983). A family life-cycle approach to the

socioeconomic attainment of working women. Journal of

Marriage and the Family, 45, 323−338.

*Hause, J. C. (1972). Earnings profile: Ability and schooling. Journal

of Political Economy, 80(Part 2), S108−S138.

Hauser, R. M., & Huang, M. -H. (1997). Verbal ability and socioeconomic success: A trend analysis. Social Science Research, 26,

331−376.

*Hauser, R. M., Warren, J. R., Huang, M. -H., & Carter, W. (1996).

Occupational status, education, and social mobility in the

meritocracy. CDE Working Paper, Vol. 96-18. Wisconsin, WI:

University of Wisconsin.

*Hauser, R. M., Warren, J. R., Huang, M. -H., & Carter, W. (2000).

Occupational status, education, and social mobility in the meritocracy. In K. Arrow, S. Bowles, & S. Durlauf (Eds.), Meritocracy

and economic inequality (pp. 179−229). Princeton, NJ: Princeton

University Press.

Haveman, R., & Wolf, B. (1995). The determinants of children's

attainments: A review of methods and findings. Journal of

Economic Literature, 33, 1829−1878.

*Heath, A. (1981). Social mobility. Glasgow, Scotland: Fontana.

*Heath, A. C., Berg, K., Eaves, L. J., Solaas, M. H., Corey, L. A.,

Sundet, J., et al. (1985). Education policy and the heritability of

educational attainment. Nature, 314, 734−736.

Hemphill, J. F. (2003). Interpreting the magnitudes of correlation

coefficients. American Psychologist, 58, 78−79.

Herrnstein, R. J., & Murray, C. (1994). The bell curve. Intelligence

and class structure in American life. New York: Free Press.

*Hope, K. (1983). Are high schools really heteronomous? Sociology

of Education, 56, 111−125.

Hulin, C. L., Henry, R. A., & Noon, S. L. (1990). Adding a dimension:

Time as a factor in the generalizability predictive relationships.

Psychological Bulletin, 107, 328−340.

Hunter, J. E., & Schmidt, F. L. (2004). Methods of meta-analysis:

Correcting error and bias in research findings (second edition)

Thousand Oaks, CA: Sage.

Jæger, M. M., & Holm, A. (2003). Which background factors matter

more in intergenerational educational attainment: Social class,

cultural capital, or cognitive ability? A random effects approach.

(Working paper). University of Copenhagen, Denmark: Centre for

Applied Microeconometrics.

*Jaffee, S. R. (2002). Pathways to adversity in young adulthood among

early childbearers. Journal of Family Psychology, 16, 38−49.

*Jencks, C., Bartlett, S., Corcoran, M., Crouse, J., Eaglesfield, D.,

Jackson, G., et al. (1979). Who gets ahead? The determinants of

economic success in America. New York: Basic Books.

*Jencks, C., Crouse, J., & Mueser, P. (1983). The Wisconsin model of

status attainment: A national replication with improved measures

of ability and aspiration. Sociology of Education, 56, 3−19.

*Jencks, C., & Phillips, M. (1999). Aptitude and achievement: Why do

test scores predict educational attainment and earnings. In S.

Mayer & P.E. Peterson (Eds.), Earning and learning: How

schools matter (pp. 15−47). Washington, DC: Brookings Institution Press.

Jencks, C., Smith, M., Acland, H., Bane, M. J., Cohen, D., Gintis, H.,

et al. (1972). Inequality. A reassessment of the effect of family

background and schooling in America. New York: Harper

Colophon Books.

Jensen, A. R. (1980). Bias in mental testing. New York: The Free Press.

Jensen, A. R. (1981). Sraight talk about mental tests. New York: The

Free Press.

Jensen, A. R. (1998). The g factor: The science of mental ability.

Westport, CT: Praeger.

*Jones, F. L., & McMillan, J. (2001). Scoring occupational categories

for social research. Work, Employment and Society, 15, 539−563.

*Jowell, R. and the Central Co-ordinating Team, European Social

Survey 2004/2005 [Data file]. London: Centre for Comparative

424 T. Strenze / Intelligence 35 (2007) 401–426

Social Surveys, City University. Norwegian Social Science Data

Services [distributor].

Judge, T. A., Colbert, A. E., & Ilies, R. (2004). Intelligence and

leadership: A quantitative review and test of theoretical propositions. Journal of Applied Psychology, 89, 542−552.

*Judge, T. A., Higgins, C. A., Thorensen, C. J., & Barrick, M. R.

(1999). The Big Five personality traits, general mental ability, and

career success across the life span. Personnel Psychology, 52,

621−652.

*Kandel, D., Chen, K., & Gill, A. (1995). The impact of drug use on

earnings: A life-span perspective. Social Forces, 74, 243−270.

Keil, C. T., & Cortina, J. M. (2001). Degradation of validity over time:

A test and extension of Ackerman's model. Psychological Bulletin,

127, 673−697.

*Kerckhoff, A. C. (1974). Stratification processes and outcomes in

England and U.S. American Sociological Review, 39, 789−801.

*Kerckhoff, A. C., & Campbell, R. T. (1977). Black–white differences

in the educational attainment process. Sociology of Education, 50,

15−27.

*Kokko, K., Bergman, L. R., & Pulkkinen, L. (2003). Child

personality characteristics and selection into long-term unemployment in Finnish and Swedish longitudinal samples. International

Journal of Behavioral Development, 27, 134−144.

Koslowsky, M., & Sagie, A. (1993). On the efficacy of credibility

intervals as indicators of moderator effects in meta-analytic

research. Journal of Organizational Behavior, 14, 695−699.

*Kuh, D., & Wadsworth, M. (1991). Childhood influences on adult

male earnings in a longitudinal study. British Journal of Sociology,

42, 537−555.

Kuncel, N. R., Credé, M., & Thomas, L. L. (2005). The validity of selfreported grade point averages, class ranks, and test scores: A metaanalysis and review of the literature. Review of Educational

Research, 75, 63−82.

Kuncel, N. R., Hezlett, S. A., & Ones, D. S. (2004). Academic

performance, career potential, creativity, and job performance: Can

one construct predict them all? Journal of Personality and Social

Psychology, 86, 148−161.

*Lai, G., Lin, N., & Leung, S. -Y. (1998). Network resources,

contact resources, and status attainment. Social Networks, 20,

159−178.

*Lancaster Jones, F. (1971). Occupational achievement in Australia

and the United States: A comparative path analysis. American

Journal of Sociology, 77, 527−539.

Leventhal, T., & Brooks-Gunn, J. (2000). The neighborhoods they live

in: The effects of neighborhood residence on child and adolescent

outcomes. Psychological Bulletin, 126, 309−337.

*Long, J. V. F., & Vaillant, G. E. (1984). Natural history of male

psychological health, XI: Escape from the underclass. American

Journal of Psychiatry, 141, 341−346.

Looker, D. E. (1989). Accuracy of proxy reports of parental status

characteristics. Sociology of Education, 62, 257−276.

*Looker, E. D., & Pineo, P. C. (1983). Social psychological variables

and their relevance to the status attainment of teenagers. American

Journal of Sociology, 88, 1195−1219.

*Lorge, I. (1945). Schooling makes a difference. Teacher's College

Record, 46, 483−492.

*Luster, T., & McAdoo, H. (1996). Family and child influences on

educational attainment: A secondary analysis of the High/Scope

Perry Preschool data. Developmental Psychology, 32, 26−39.

Lytton, H., & Romeny, D. M. (1991). Parent's differential socialization

of boys and girls: A meta-analysis. Psychological Bulletin, 109,

267−296.

*Marini, M. M. (1984). Women's educational attainment and the

timing of entry into parenthood. American Sociological Review,

49, 491−511.

*Marjoribanks, K. (1989). Ethnicity, ability, aspirations and social

status attainment. International Journal of Psychology, 24, 35−42.

*Marks, G. N., & Fleming, N. (1998). Youth earnings in Australia

1980–1994: A comparison of three youth cohorts (Research Report

LSAY-8). Victoria, Australia: Australian Council for Educational

Research.

Massagli, M. P., & Hauser, R. M. (1983). Response variability in selfand proxy reports of paternal and filial socioeconomic characteristics. American Journal of Sociology, 89, 420−431.

*Mazumder, B. (2005). Fortunate sons: New estimates of intergenerational mobility in the United States using Social Security earnings

data. Review of Economics and Statistics, 87, 235−255.

*McCall, R. B. (1977). Childhood IQ's as predictors of adult

educational and occupational status. Science, 197, 482−483.

McCartney, K., Harris, M. J., & Bernieri, F. (1990). Growing up and

growing apart: A developmental meta-analysis of twin studies.

Psychological Bulletin, 107, 226−237.

McClelland, D. C. (1973). Testing for competence rather than for

intelligence. American Psychologist, 28, 1−14.

Meghir, C., & Palme, M. (2005). Educational reform, ability, and

family background. American Economic Review, 95, 414−424.

Meng, X. -L., Rosenthal, R., & Rubin, D. B. (1992). Comparing correlated

correlation coefficients. Psychological Bulletin, 111, 172−175.

Mulligan, C. B. (1999). Galton versus the human capital approach to

inheritance. Journal of Political Economy, 107(Part 2), S184−S224.

Murnane, R. J., Willett, J. B., & Levy, F. (1995). The growing

importance of cognitive skills in wage determination. Review of

Economics and Statistics, 77, 251−266.

Murray, C. (1998). Income inequality and IQ. Washington, DC: The

AEI Press.

*Nagoshi, C. T., Johnson, R. C., & Honbo, K. A. M. (1993). Family

background, cognitive abilities, and personality as predictors of

education and occupational attainment across two generations.

Journal of Biosocial Science, 25, 259−276.

Ng, T. W. H., Eby, L. T., Sorensen, K. L., & Feldman, D. C. (2005).

Predictors of objective and subjective career success: A metaanalysis. Personnel Psychology, 58, 367−408.

Nyborg, H. (2003). The sociology of psychometric and bio-behavioral

sciences: A case study of destructive social reductionism and

collective fraud in 20th century America. In H. Nyborg (Ed.), The

scientific study of general intelligence: Tribute to Arthur R. Jensen

(pp. 441−502). Amsterdam: Pergamon.

Nyborg, H., & Jensen, A. R. (2001). Occupation and income related to

psychometric g. Intelligence, 29, 45−55.

*Otto, L. B., & Haller, A. O. (1979). Evidence for a social

psychological view of the status attainment process: Four studies

compared. Social Forces, 57, 887−914.

Parker, K. C. H., Hanson, R. K., & Hunsley, J. (1988). MMPI,

Rorschach, and WAIS: A meta-analytic comparison of reliability,

stability, and validity. Psychological Bulletin, 103, 367−373.

Peterson, R. A., & Brown, S. P. (2005). On the use of beta coefficients

in meta-analysis. Journal of Applied Psychology, 90, 175−181.

*Plassman, B. L., Welsh, K. A., Helms, M., Brandt, J., Page, W. F., &

Breitner, J. C. S. (1995). Intelligence and education as predictors of

cognitive state in late life: A 50-year follow-up. Neurology, 45,

1446−1450.

*Porter, J. N. (1974). Race, socialization, and mobility in educational

and early occupational attainment. American Sociological Review,

39, 303−316.

1. Strenze / Intelligence 35 (2007) 401–426 425

*Psacharopoulis, G. (1977). Family background, education and

achievement: A path model of earnings determinants in the U.K.

and some alternatives. British Journal of Sociology, 28, 321−335.

*Richards, M., & Sacker, A. (2003). Lifetime antecedents of cognitive

reserve. Journal of Clinical and Experimental Neuropsychology,

25, 614−624.

Robbins, S. B., Lauver, K., Le, H., Davis, D., Langley, R., &

Carlstrom, A. (2004). Do psychological and study skill factors

predict college outcomes? A meta-analysis. Psychological Bulletin, 130, 261−288.

*Rogers, D. (1969). Private rates of return to education in the United

States: A case study. Yale Economic Essays, 9, 89−134.

Roth, P. L., BeVier, C. A., Switzer, F. S., III, & Schippmann, J. S.

(1996). Meta-analyzing the relationship between grades and job

performance. Journal of Applied Psychology, 81, 548−556.

Roth, P. L., & Clarke, R. L. (1998). Meta-analyzing the relation between

grades and salary. Journal of Vocational Behavior, 53, 386−400.

Rowe, D. C., Vesterdal, W. J., & Rodgers, J. L. (1999). Herrnstein's

syllogism: Genetic and shared environmental influences on IQ,

education, and income. Intelligence, 26, 405−423.

Sackett, P. R., Gruys, M. L., & Ellingson, J. E. (1998). Ability–

personality interactions when predicting job performance. Journal

of Applied Psychology, 83, 545−556.

Salgado, J. F., Anderson, N., Moscoso, S., Bertua, C., & De Fruyt, F.

(2003). International validity generalization of GMA and cognitive

abilities: A European Community meta-analysis. Personnel

Psychology, 56, 573−605.

Saunders, P. (1997). Social mobility in Britain: An empirical evaluation

of two competing explanations. Sociology, 31, 261−288.

Saunders, P. (2002). Reflections on the meritocracy debate in Britain:

A response to Richard Breen and John Goldthorpe. British Journal

of Sociology, 53, 559−574.

*Scanzoni, J. (1979). Sex-role influences on married women's status

attainment. Journal of Marriage and the Family, 41, 793−800.

Scarr, S., & Weinberg, R. A. (1994). Educational and occupational

achievements of brothers and sisters in adoptive and biologically

related families. Behavior Genetics, 24, 301−325.

Schmidt, F. L., & Hunter, J. E. (1998). The validity and utility of

selection methods in personnel psychology: Practical and

theoretical findings of 85 years of research findings. Psychological

Bulletin, 124, 262−274.

Schmidt, F. L., & Hunter, J. E. (1999). Theory testing and

measurement error. Intelligence, 27, 183−198.

Schmidt, F. L., & Hunter, J. (2004). General mental ability in the world

of work: Occupational attainment and job performance. Journal of

Personality and Social Psychology, 86, 162−173.

*Schuster, C., O'Malley, P. M., Bachman, J. G., Johnston, L. D., &

Schulenberg, J. (2001). Adolescent marijuana use and adult

occupational attainment: A longitudinal study from age 18 to 28.

Substance Use and Misuse, 36, 997−1014.

*Sewell,W. H., Haller, A. O., & Ohlendorf, G. W. (1970). The educational

and early occupational status attainment process: Replication and

revision. American Sociological Review, 35, 1014−1027.

*Sewell, W. H., Hauser, R. M., & Wolf, W. C. (1980). Sex, schooling

and occupational status. American Journal of Sociology, 86,

551−583.

Smokowski, P. R., Mann, E. A., Reynolds, A. J., & Fraser, M. W.

(2004). Childhood risk and protective factors and late adolescent

adjustment in inner city minority youth. Children and Youth

Services Review, 26, 63−91.

*Solon, G. (1992). Intergenerational income mobility in the United

States. American Economic Review, 82, 393−408.

*Spady, W. G. (1970). Lament for the letterman: Effect of peer status

and extracurricular activities on goals and achievement. American

Journal of Sociology, 75, 680−702.

Steel, P. D., & Kammeyer-Mueller, J. D. (2002). Comparing metaanalytic moderator estimation techniques under realistic conditions. Journal of Applied Psychology, 87, 96−111.

Sternberg, R. J. (Ed.). (2004). International handbook of intelligence

Cambridge, U.K: Cambridge University Press.

*Tambs, K., Sundet, J. M., Magnus, P., & Berg, K. (1989). Genetic and

environmental contributions to the covariance between occupational status, educational attainment, and IQ: A study of twins.

Behavior Genetics, 19, 209−222.

*Taubman, P., & Wales, T. (1974). Higher education and earnings:

College as an investment and a screening device. New York:

McGraw-Hill.

Terman, L. M., & Oden, M. H. (1947). The gifted child grows up:

Twenty-five years follow-up of a superior group. Stanford, CA:

Stanford University Press.

*Thornberry, T. P., & Farnworth, M. (1982). Social correlates of

criminal involvement: Further evidence on the relationship between social status and criminal behavior. American Sociological

Review, 47, 505−518.

*Thorndike, E. L., Bregman, E. O., Lorge, I., Metcalfe, Z. F.,

Robinson, E. E., & Woodyard, E. (1934). Prediction of vocational

success. New York: The Commonwealth Fund.

Thorndike, R. L., & Hagen, E. P. (1959). Ten thousand careers. New

York: Wiley.

*Treiman, D. J., & Terell, K. (1975a). The process of status attainment

in the United States and Great Britain. American Journal of

Sociology, 81, 563−583.

*Treiman, D. J., & Terell, K. (1975b). Sex and the process of status

attainment: A comparison of working women and men. American

Sociological Review, 40, 174−200.

Turner, R. J. (1960). Sponsored and contest mobility and the school

system. American Sociological Review, 25, 855−867.

*Vaillant, G. E., & Vaillant, C. O. (1981). Natural history of male

psychological health, X: Work as a predictor of positive mental

health. American Journal of Psychiatry, 138, 1433−1440.

*Waller, J. H. (1971). Achievement and social mobility: Relationships

among IQ score, education, and occupation in two generations.

Social Biology, 18, 252−259.

Warren, J. R., Sheridan, J. T., & Hauser, R. M. (2002). Occupational

stratification across life course: Evidence from the Wisconsin

Longitudinal Study. American Sociological Review, 67, 432−455.

Weinert, F. E., & Schneider, W. (Eds.). (1999). Individual

development from 3 to 12: Findings from the Munich longitudinal

study. New York: Cambridge University Press.

White, K. R. (1982). The relation between socioeconomic status and

academic achievement. Psychological Bulletin, 91, 461−481.

Whitener, E. M. (1990). Confusion of confidence intervals and

credibility intervals in meta-analysis. Journal of Applied Psychology, 75, 315−321.

Wilk, S. L., & Sackett, P. R. (1996). Longitudinal analysis of ability —

Job complexity fit and job change. Personnel Psychology, 49,

937−967.

*Wilson, S. M., & Peterson, G. W. (1993). The process of educational

and occupational attainment of adolescent females from low income, rural families. Journal of Marriage and the Family, 55,

158−175.

*Vroon, P. A., de Leeuw, J., & Meester, A. C. (1986). Distributions of

intelligence and educational level in fathers and sons. British

Journal of Psychology, 77, 137−142.