איליץ' (1926 – 2002) ביטול בית הספר – בית הספר כ'כנסייה החדשה'
למרות כותרת ספרו המרכזי"ביטול בית הספר" ("Deschooling Society"), איוואן איליץ' (Ivan Illich) אינו יוצא נגד בית הספר כשלעצמו אלא קורא להפרדתו מהמדינה בדומה להפרדת הכנסייה מהמדינה בארה"ב. הוא טוען שבתי הספר אינם מבחינים בין הוראה ולמידה, שהם מנותקים ומובילים לקוצר יד פסיכולוגי.
תפקידם של בתי הספר בחברה כה מושרש עד כי מוסדות אחרים נמנעים מלעסוק במטרות חינוכיות. הדבר נעוץ לדעתו בתפיסה המוטעית שרוב הלמידה היא תוצאה של הוראה בעוד שבפועל מרבית הלמידה מתרחשת באופן אקראי מחוץ לכותלי בית הספר, כתוצר נלווה בהקשר של עבודה או פעילות פנאי.
איליץ' מתנגד לקיבוץ תלמידים בהתאם לגיל הנהוג בבתי הספר, לפרדיגמה של מורה תלמיד, לדרישת הנוכחות המלאה ולזיהוי שבין הנחיה והסמכה. הוא מבקש לבטל את המיסוד הקיים ואת החינוך הכפוי.
כנגד התפיסה המסורתית של בית הספר מציע איליץ' חלופות שונות כגון מרכזי-מיומנות, אשראי חינוכי ושימוש בטכנולוגיה ליצירת רשתות לימודיות. חלופות אלו אמורות לאפשר לכל אחת ואחד ללמוד וללמד. במקום לתעל את החינוך אך ורק דרך המורה הוא מציע לספק ללומד קשרים חדשים לעולם וממליץ על משאבי לימוד כגון שירותים נגישים לאמצעים חינוכיים, החלפת מיומנויות, מערכות התאמת חברים ושירותים נגישים למחנכים כלליים.
איליץ' יוצא גם נגד האוניברסיטה אשר בגדה בעיניו בערכיה המקוריים. הוא מאשים את האוניברסיטאות במניפולציה, בלגיטימציה של בזבוז, בעלויות הולכות וגדלות, וביצירת מחסור במיומנויות. כדאי לציין שעל אף הביקורות הקשות שהועלו נגדו, נותרה לאיליץ' השפעה עמוקה על החשיבה החינוכית.
Deschooling Society
First published by Harper & Row, USA, 1971
הסיכום נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממכון מופ"ת
איוון איליץ' הקדים את זמנו, במידת מה, ויחד עם זאת נשאר איש חזון חינוכי מהפכן מעניין שראויי לדון בו שו"ש