איך ללמד שיעורי חברה וחיבור בעידן הרשתות החברתיות

http://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/00377996.2017.1324393?journalCode=vtss20

"הפוליטיקה מתחילה בבית הספר, עם חבריך" (דנה בויד)

רקע:
גבולותיה של העיתונות התרחבו אל עבר הרשתות החברתיות: פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם. כל אדם, כל תלמיד, יכול לפתוח בלוג ולהשתתף בשיח הציבורי והפוליטי. הדמוקרטיזציה הזאת מחזקת את ריבונות העם, אבל יש בה גם סכנות של השטחה, התלהמות, וולגריזציה ופייק ניוז.

על המורים בשיעורי החברה והחיבור בבית הספר להתחשב בשינוי הזה, ולהקנות לתלמידים כלים שיאפשרו להם להשתתף בשיח בצורה מושכלת. זהו עניין חיוני, משום שהדמוקרטיה תלויה ביכולת האזרחים לדון באירועים וברעיונות בצורה מושכלת וביקורתית.
המאמר הנסקר מציע שורה של המלצות מעשיות למורים:

פתחו את השיעור בשאלה מתניעה:
שאלה מתניעה היא שאלה שיש לה רלוונטיות לחייהם של התלמידים מחוץ לגבולות הכיתה. זוהי שאלה שמעודדת חשיבה אנליטית, מגוון נקודות מבט ומודעות למורכבות של סוגיות בעולם האמתי. דוגמה לשאלה כזו היא "מדוע הגירה היא נושא שנוי במחלוקת בארה"ב?" שאלה מתניעה טובה מכריחה את התלמידים לחשוב בצורה ביקורתית.

השתמשו ביצירות אמנות:
יצירות אמנות פלסטית מציעות תובנות על החוויות, הערכים והדילמות של תקופה נתונה. בדומה לשאלה מתניעה, יצירת אמנות המתאימה לשיעור חברה או חיבור היא יצירה הנוגעת לסוגיה פוליטית אשר ניתן לפרשה בדרכים שונות. בתחילת השיעור, הציגו לתלמידים ציור או פסל ושאלו אותם את שלוש השאלות הבאות:
1. מה אתם רואים ביצירה?
2. מהם המניעים, האינטרסים, המחשבות והרגשות של הדמויות ביצירה?
3. מהו המסר הכללי של היצירה?

עודדו את התלמידים להשתמש באמצעים ויזואליים:
הרשתות החברתיות מאפשרות להוסיף לטקסט מרכיבים שונים כמו תצלומים וציורים. שימוש באמצעים ויזואליים מסייע לתלמידים המתקשים להתבטא במילים, ויכול להגדיל את מידת החשיפה של המסר ולהעצים את האפקטיביות הרגשית והרטורית שלו.

הסבירו לתלמידים כיצד לקשר ראיות לטענה:
על פי ניסיונו של כותב המאמר, התלמידים מתקשים להסביר כיצד הראיות והדוגמאות שהם מביאים מחזקות את הטענה שלהם. תפקיד המורה הוא להסביר לתלמידים כי אין להציג נתונים בגולמיותם, וכי חובה עליהם להסביר לקורא מהי משמעותם של נתונים אלה, מדוע הם הובאו וכיצד תומכים הנתונים בטענה שהמאמר מבקש להוכיח.

אפשרו לתלמידים לקיים דיונים בקבוצות קטנות:
דיונים כאלה מהווים תרגול הדרגתי ובלתי מאיים בסביבה פמיליארית ואינטימית, בדרך לקראת דיבור בפורומים נרחבים ומלחיצים יותר.

הקנו לתלמידים את הכלים הבאים:
1. מיומנות באיתור מקורות.
2. יכולת להעריך את אמינות המקורות.
3. חשיבה ביקורתית: הצגת שאלות; הטלת ספק בגרסאות רשמיות ובידיעות עיתונאיות; הבחנה בין עובדות לדעות; שיפוט והערכה של פעולות שלטוניות והחלטות של נבחרי ציבור.

בקשו מהתלמידים לערוך רפלקציה על פעולתם:
אל תסתפקו בדרישה להגיש חיבור: בקשו מהתלמידים להסביר לכיתה כיצד הגו והציגו את הרעיון המובע בו. רפלקציה כזו תגדיל את מודעותם של התלמידים לתהליכי עבודה ולכלים רטוריים שונים שהם עצמם או חבריהם השתמשו בהם.

עודדו את התלמידים לגלות מעורבות אזרחית-חברתית:
נקיטת פעולה פוליטית מיודעת היא המשך טבעי של חקירת נושא מסוים וכתיבה עליו. בה במידה, לימוד של נושא והצגת טיעון מנומק עליו הם תנאי חשוב בדרך לגיבוש פעולה מיודעת. יחסי גומלין אלה בין כתיבה לבין פעולה פוליטית הם מקור הקשר בין שיעור החיבור לשיעור החברה. בשיעורים אלה יכולים התלמידים ללמוד כיצד לייצר טיעון אפקטיבי בפייסבוק או באינסטגרם; לתייג אנשים (למשל, פוליטיקאים מקומיים); ולהוסיף מלות מפתח שיגדילו את חשיפת המסר שלהם לקהלים מתאימים באופן שיעצים את התהודה וההשפעה שלהם. כך יכול המורה בשיעורים אלה לסייע לתלמידיו להפוך לאזרחים פעילים וביקורתיים: תנאי הכרחי לקיומה של דמוקרטיה מתפקדת.

ביבליוגרפיה

Barton, K. C., & Levstik, L. S. (2004). Teaching history for the common good. Mahwah
N.J: Lawrence Erlbaum Associates.

Esparza, E. (2013, January 7). An excerpt of Sergio Hernandez’ interview with 
Latinowood. Latin Heat Entertainment. Retrieved from www.latinheat.com.

Gee, J. P. (1998) What is Literacy? In negotiating academic literacies: Teaching
and learning across languages and cultures . Ed. Vivian Zamel and Ruth
Spack, 51-59. Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum.

 
Gee, J.P. (2004). Situated language and learning: A critique of traditional schooling.
New York: Routledge.

Groarke, L. (2009). Five theses on Toulmin and visual argument. In Pondering on
problems of argumentation, ed. F.H. van Eemeren, and B. Garssen, 229-239.
Amersterdam: Springer.

Groarke, L., Palczewski, C. H., & Godden, D. (2016). Navigating the visual turn in
argument. Argumentation and Advocacy, 52(4), 217-235.

Harvard Project Zero (2016). Visible Thinking. Retrieved from
www.visiblethinkingpz.org.

Ingram, D. & Seashore, K. (2003). Arts for academic achievement: summative evaluation
report. Center for Applied Research and Education Improvement, College of
Education and Human Development. University of Minnesota

Kress, G. (2004). Gains and losses: new forms of text, knowledge and learning. 
Computers and Composition, 22, 5-22.

Kress, G. (2010). Multimodality: a social semiotic approach to contemporary
communication. London: Routledge.

National Council for the Social Studies. (2013). College, career and civic life (C3
Framework) for social studies state standards. Silver Spring, Maryland:
National Council for the Social Studies.

The New London Group. (1996). A pedagogy of multiliteracies: Designing social
futures. Harvard Educational Review, 66(1), 60-92.
National Association for Media Literacy Education. NAMLE. (2007). About NAMLE. 
Retrieved from www.namle.net.

Nussbaum, E. M. (2002). Scaffolding argumentation in the social studies classroom. 
The Social Studies, 93(2), 79-83.

Rabkin, N., & Redmond, R. (2004). Putting the arts in the picture: Reframing
education in the 21st Century. Chicago: Columbia College Chicago.

Rabkin, N., & Redmond, R. (2006). The arts make a difference. Educational
Leadership, 63(5), 60-64.

Rury, J. L. (2015). Education and social change: Contours in the history of american
schooling (5). Florence, US: Routledge.

Serafini, F. & Gee, J. P. (2014). Reading the visual: An introduction to teaching
multimodal literacy. New York, New York. Teachers College Press.

 
Silverstein, L.B. & Layne, S. (2010). Defining Arts Integration. The John F. Kennedy
Center for the Performing Arts.

Toulmin, S.E. (2003). The uses of argument (Updated ed.). Cambridge: Cambridge
University Press.

 
Wenger, E. (1998). Communities of Practice: Learning, Meaning and Identity. Cambridge, New York and Melbourne: Cambridge University Press