איים של חדשנות : הזדמנויות ואיומים העומדים בפני יישום יעיל של חידושים טכנולוגיים במערכת החינוך

Avidov-Unger, O. & Eshet-Alkalay,Y. (2011). The islands of innovation model: opportunities and threats for effective implementation of technological innovation in the education system, Issues in informing Science and Information Technology, 8, 363-376.

 מילות מפתח: דגמים של הכנסת חידוש, חדשנות טכנולוגית, שילוב טכנולוגיה בארגונים

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

טכנולוגיות דיגיטאליות מודרניות מאופיינו במעבר ממערכות סגורות, סטאטיות ומוניסטיות למערכות פתוחות, דינאמיות ופלורליסטיות, המאפשרות גישה רחבה למידע ולידע ומזמינות אינטראקציות שהן מעבר למקום ולזמן. טכנולוגיות אלה מציעות פרשנות חדשה של מושגים כלמידה, בית ספר, סמכות ויחסי מורה-תלמיד (Alexander, 2006). חדירת הטכנולוגיות לחינוך ולהכשרה בשנים האחרונות מכתיבה שינויים משמעותיים בתהליכים של הוראה-למידה-הכשרה (Kozma, 2002). עם זאת נראה שמערכות חינוך מתנגדות לשינויים ארגוניים ופדגוגיים הנגרמים ע"י החידושים הללו, דבר המציב מכשולים רציניים בתהליך היישום ולאכזבות מההשפעות המוגבלות של טכנולוגיות על תרבות בתי הספר(Cuban, 1986, Levin & Fullan, 2008). המאמר הנוכחי דן באחד הדגמים להפעלה של תהליכי הכנסת חידוש טכנולוגי ובהשפעותיו האפשריות.

בשנים האחרונות ניתן למצוא מיזמים רבים שעניינם אינטגרציה של טכנולוגיה במערכות החינוך (למשל, הכנסת מחשב נייד להוראה או שימוש בסרטוני וידאו בכיתה). שני הדגמים המרכזיים להכנסת שינויים אלה הם: הדגם של "הכנסת חידוש באופן כולל/מקיף" (comprehensive innovation) או- הדגם של "הכנסת איים של חידוש" (islands of innovation). המאמר מתמקד בדגם השני.
הטכנולוגיה החדשנית מקיף את הארגון כולו בו זמנית ואינו נעשה בהדרגה. הוא מבוסס על קבוצות הטרוגניות ומערב את רוב המרכיבים והחברים בארגון.ה נחת היסוד היא שיישום מוצלח דורש שינוי רדיקלי בהנחות היסוד של הארגון ויצירה של פרדיגמות וזוויות ראייה ארגוניות חדשות (Halverson & Smith, 2010).

 ב"דגם האיים" החידוש מיושם רק בחלק קטן מן הארגון, בקבוצה הומוגנית. לרוב הדבר נעשה כמיזם גישוש או ע"י קבוצה בעלת ייחוד (לפי קבוצת גיל, לפי נושא קוריקולרי וכדו'). דרך זו נובעת לרוב מגישה לפיה תהליך הכנסת שינוי צריך להיות מדורג כדי שלא יזעזע את תרבות הארגון (Gomez et al., 2008). הנחת היסוד היא שהצלחה של הכנסת החידוש בהיקף קטן תגרום להפצת החידוש בארגון כולו ולהובלה של שינוי מקיף בו  (Kozma et al., 2002).

המאמר מביא השוואות מפורטות בין שני הדגמים בהיבט של פרמטרים של שינוי ארגוני (Sarason,1995) ובהיבט של דילמות משותפות ביישום חידוש (Ogawa et al., 1999).

יצירת איים של חידוש – איים של חידוש נוצרים בשתי דרכים מרכזיות:

• החלטות הבאות כיוזמות של הנהלת הארגון (top-down), בתהליך של ביצוע מדיניות המונחית ע"י מקבלי החלטות במערכת(Morgan, 1992),
• החלטות מקומיות((bottom-up), העולות באורח ספונטאני מתוך הארגון, המובלות ע"י מורים נלהבים ואחרים בארגון המובילים יוזמות חדשניות (Mioduser et al., 2003).

לאור העלות והמורכבות הגבוהות של שילוב טכנולוגיות הדגם של "איים של חידוש" הופך להיות הדגם המועדף ע"י קובעי מדיניות במערכת החינוך וגם בארגונים תעשייתיים (6Mioduser et al., 200).
המאמר כולל פירוט וניתוח של שתי דרכים אלה.

מסקנות –הדגם של "איים של חידוש " יכול להוביל שינוים ארגוניים וטכנולוגיים במערכות חינוך Carter, 2008,Day & Smethem, 2009)). במאמר זה נותחו הגורמים המרכזיים המעורבים בתהליכי הפצה של חידושים טכנולוגיים בדרך זו. בין המסקנות העיקריות ניתן לציין כי: א) למרות התקווה שדגם זה יהווה מנוף לשינויים מערכתיים, הוא גם עלול לעכב הפצת חידושים במיוחד בארגונים המאופיינים בקשרים פנימיים חלשים ובמקומות בהם קיימים פערים גדולים בציפיות ובעניין בין השותפים ליישום החידוש; ב) בטרם פעולה יש להגדיר בבהירות את אופי השינוי, יהא מקומי או מערכתי ,לתרבות הארגון; ג) כאשר מתקבלת החלטה בדבר הדגם המועדף חשוב לבחון את התאמתו לתרבות הארגונית הקיימת; ד) כדי לשפר את פוטנציאל ההפצה של החידוש בארגון כולו על הקבוצות מכניסות החידוש לנהל שיח מתמיד עם הסביבה, בתוך הארגון ומחוצה לו.

ראה גם : ההרצאה של המחברים בעברית באוניברסיטה הפתוחה

ביבליוגרפיה

Alexander, B. (2006)/ Web 2.0: a new wave of innovation for teaching and learning? EDUCAUSE Review, 41(2), 32-44.
Carter, E. (2008). Successful change requires more than change management, The Journal for Quality & Participation, 3(1), 20-23.
Cuban, L. (1986). Teachers and machines: the classroom of technology since 1920, NY: Teachers College Press.
Day, C., & Smethem, L. (2009). The effects of reform: have teachers really lost their sense of professionalism? Journal of Educational Change, 10(2-3), 141-157.
Gomez, L.M., et al., (2008). Creating social relationships: the role of technology in pre-service teacher preparation, Journal of Teacher Education, 59(2), 117-131.
Halverson, R., & Smith, A. (2010). How new technologies have(and have not) changed teaching and learning in school, Journal of computing in Teacher Education, 26(2)., 69-74
Kozma, R., et al., (2002). Technology, innovation and educational change: a global perspective – a report of the 2nd information technology in education study: Module 2, A project of the IEA.URL.
Levin, B., & Fullan, M. (2008). Learning about system renewal, Educational Management Administration & Leadership, 36(2), 289-303.
Mioduser, D., et al., (2003). Educational innovation in online schools in Israel, (research report), Tel Aviv University (in Hebrew).
Mioduser, D., et al., (2006). Pedagogical innovation involving information technologies and communications, The Center for Science and Technology Education, School of Education, Tel Aviv University (in Hebrew).
Morgan, R.M. (1992). Educational reform: Top-down or bottom-up? Educational Technology, 32(11), 47-51.
Ogawa, R., Crowson R., & Goldring, E. (1999). Enduring dilemmas of school organization, in: J. Murphy & K. Seashore Louis (Eds.), Handbook of Research on Educational Administration (2nd edition), San Francisco: Jossey Bass, 277-295.
Sarason, S.B. (1995). The school culture and processes of change, in: S.B. Sarason (Ed.), School change – the development of a point of view, NY & London: Teacher College, Columbia University.