איום הסטראוטיפ, אסטרטגיות של נכות עצמית והישגים במבחני יכולת מילולית של יוצאי אתיופיה בישראל

לוי, ע' (2016). איום הסטראוטיפ, אסטרטגיות של נכות עצמית והישגים במבחני יכולת מילולית של יוצאי אתיופיה בישראל. מגמות, נ(3), 23-9.

הסיכום נכתב בידי ד"ר דניאל שפרלינג ממכון מופ"ת

על אף שחלפו למעלה משני עשורים מאז עליית יהדות אתיופיה לארץ, בני הקהילה ניצבים בפני קשיים רבים, ובכללם במישור התעסוקה, המצב הכלכלי, החינוך וההשכלה (וולדה-צדיק, 2008; וייסבלאי, 2010). בתוך כך, העדה האתיופית עדיין חווה אירועים של גזענות ואפליה (Ben-Eliezer, 2004) וקשיים של הסתגלות תרבותית, בעיקר בשל הפער שבין התרבות הכפרית המסורתית אליה השתייכו לבין התרבות הישראלית. ההתייחסות אל קהילה זו הינה עדיין במונחים סטראוטיפים, הקשורים לצבע עורם והמתפרסים ליכולתם ההשכלתית. בתחום החינוך, תלמידים ממוצא אתיופים מדווחים על גילויי גזענות בשיעור של פי שלושה-ארבעה בהשוואה לתלמידים אחרים במערכת החינוך (ראמ"ה, 2011). גם הישגי התלמידים ממוצא אתיופי בבחינות המיצ"ב ובבחינות הכניסה לאוניברסיטאות (בעיקר, בחינה פסיכומטרית) מוסיפים להיות נמוכים בהשוואה לחבריהם, ילידי הארץ. בנוסף, נמצא שיעור נמוך של יוצאי אתיופיה שמסיימים תואר אקדמי ראשון.

המחקר המוצג במאמר מבקש להבין את הפערים בין ילידי הארץ ליוצאי הקהילה האתיופית ובאופן ספציפי בוחן את חלקו של איום הסטראוטיפ לפער זה. איום הסטראוטיפ קשור לידיעה של חבר בקבוצה, שנתפסת כנחותה, שיש סטראוטיפ המשויך לקבוצתו (Steele & Aronson, 1995). לפי הספרות, איום הסטראוטיפ יוצר אצל החבר בקבוצה חשש לאשש בביצועו את הסטראוטיפ של קבוצתו. כתוצאה מכך, עולה רמת החרדה שהוא חש – תהליך המביא לעומס קוגניטיבי, פגיעה בזיכרון לטווח הקצר ומכאן לפגיעה ברמת הביצוע שלהם (Schmader, Johns, & Forbes, 2008). הפגיעה באיכות הביצוע של היחיד נעשית באמצעות אסטרטגיית התמודדות של שימוש בנכות עצמית (Gadbois & Sturgeon, 2011). זהו מנגנון, שבו משתמשים אנשים החוששים מכישלון מתקרב, שעניינו איתור סיבות, אשר מגינות על הדימוי העצמי מפני כישלון עתידי. במצב זה, הפרט ממיר את חששו מדימוי עצמי שלילי מרכזי וקבוע לדימוי עצמי של בעל נכות לא חשובה ובת-שינוי.

המחקר מניח, שקשייהם של התלמידים ממוצא אתיופי קשור לחשש שיכולת הביצוע שלהם תאשש את הסטראוטיפ הנוגע לשיוכם העדתי במיוחד בתחום האינטלקטואלי, שאותו הם חווים. במילים אחרות, חששם של יוצאי אתיופיה הוא, שמידת הצלחתם במבחנים שבודקים יכולת אינטלקטואלית יאשש את הסטראוטיפ המשוייך להם. כתוצאה מכך, הם חשים חרדה, משתמשים באסטרטגיות של שימוש בנכות עצמית ונפגעים ביצועיהם במבחנים אלה.

אוכלוסיית המחקר כללה 43 צעירים ממוצא אתיופי, שרובם היגר לישראל בשנת 1991 ו-103 ילידי הארץ. המשתתפים היו עובדי עירייה במחלקות רווחה שונות במרכז הארץ מתוך מטרה לכלול במחקר משתתפים עם רקע אקדמי ותעסוקתי דומה. דגימת המחלקות נעשתה בשיטת "כדור שלג". המשתתפים נבחנו בחדר שקט במקום העבודה בבחינה ליכולת מילולית בקבוצה של חמישה משתתפים לכל היותר. לקבוצת הניסוי הוגדר תנאי כניסה של איום הסטראוטיפ. לחברי הקבוצה נאמר שהמחקר בודק אינטליגנציה מילולית. לקבוצת ההשוואה הוגדר תנאי להשוואה ונאמר לחברים בקבוצה כי הבחינה בודקת תהליכים פסיכולוגים כלליים. הקבוצות היו מעורבות.

שיטת המחקר שנבחרה נעשתה בהמשך לממצאי מחקרם של סטיל ואהרונסון (Steele and Aronson, 1995) לפיהם ביצועיהם של סטודנטים שחורים היו נמוכים במידה ניכרת מאלה של סטודנטים לבנים כשנאמר להם שהמבחן שבו נבחנו בודק אינטליגנציה בהשוואה לבדיקה של תהליכים מנטליים כלליים. ההנחה הייתה, שדי להזכיר את משתנה הסטראוטיפ (יכולת אינטלקטואלית) (להלן: "תנאי דיאגנוסטי") כדי לעורר את איום הסטראוטיפ.

בטרם מילאו המשתתפים את שאלון היכולת המילולית המשתתפים מילאו שאלון שבחן את רמת החרדה שלהם ואת מידת השימוש שעשו בנכות העצמית בעקבות המניפולציה שהופעלה עליהם. לבחינת היכולת המילולית נתלוו שאלות על רמת הביטחון בנכונות התשובה. שאלון היכולת המילולית כלל 17 שאלות רבות-ברירה, שנלקחו מפרק ההבנה המילולית בבחינה הפסיכומטרית של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה. בתום הניסוי, משתתפיו יודעו בדבר מטרת המחקר.

המחקר הצביע על רמות חרדה גבוהות יותר בתנאי הדיאגנוסטיקה אצל משתתפים ממוצא אתיופי בהשוואה למשתתפים אחרים וגם בהשוואה למשתתפים ממוצא אתיופי בתנאי הלא דיאגנוסטי. זאת ועוד, משתתפים ממוצא אתיופי בתנאי הדיאגנוסטי הפגינו שימוש בנכות עצמית ברמה גבוהה יותר ממשתתפים כאלה בתנאי הלא-דיאגנוסטי וממשתתפים ילידי הארץ בתנאי הדיאגנוסטי.

בכל הקשור לביצוע ביכולת המילולית, משתתפים ילידי הארץ קיבלו ציונים גבוהים יותר ממשתתפים ממוצא אתיופי. הציונים בתנאי הדיאגנוסטי היו נמוכים מאלה שבתנאי הלא דיאגנוסטי כשהצלחתם של המשתתפים האתיופיים בתנאי הדיאגנוסטיקה הייתה נמוכה במידה ניכרת מההצלחה של משתתפים אתיופיים בתנאי הלא דיאגנוסטי, ממשתתפים ילידי הארץ בתנאי הדיאגנוסטי וממשתתפים ילידי הארץ בתנאי הלא דיאגנוסטי.

באשר למידת הביטחון של משתתפי המחקר בתשובות לשאלון המבחן המילולי, המחקר מצא כי רמת הביטחון בתשובות המשתתפים ממוצא אתיופי הייתה נמוכה יותר מרמת הביטחון בתשובותיהם של ילידי הארץ. רמת הביטחון בתשובות הנמוכה ביותר ונמוכה במידה ניכרת משלוש הקבוצות האחרות נראתה אצל משתתפים ממוצא אתיופי בתנאי הדיאגנוסטי.

תוצאות המחקר אוששו את השערת המחקר. כשנאמר למשתתפים במחקר שהמבחן בודק יכולות אינטלקטואליות ביצועיהם היו נמוכים יותר לעומת משתתפים ילידי הארץ וגם לעומת משתתפים ממוצא אתיופי בתנאי הלא דיאגנוסטי. דפוס דומה נראה גם ביחס לרמת הביטחון שהמשתתפים הפגינו באשר לתשובותיהם. בנוסף, רמת החרדה של משתתפים ממוצא אתיופי בתנאי הדיאגנוסטי הייתה גבוהה יותר מרמת החרדה של המשתתפים בקבוצות ההשוואה. כך, גם נצפתה רמה גבוהה של שימוש באסטרטגיה של נכות עצמית בתנאי הדיאגנוסטי לעומת יתר הקבוצות.

המחקר חושף את ההשלכות של איום הסטראוטיפ על הצלחתם של צעירים ממוצא אתיופי, אף שברור שהפער בהישגיהם הלימודיים בהשוואה לילידי הארץ עשויים להיות מיוחסים גם לגורמים נוספים. איום הסטראוטיפ מהווה גורם סיכון נוסף, שעלול לפגוע בתכניות קידום, בהישגים ובהצלחה מיטבית של צעירים ממוצא אתיופי והוא ניתן לטיפול במסגרת תהליכי טיפוח והעשרה של קבוצה זו. ברור גם, שמשתנים נוספים לחרדה ולשימוש בנכות עצמית יכולים לשמש כמתווכים של איום הסטראוטיפ, כמו למשל עומס קוגניטיבי ומידת המאמץ. המחקר גם מתמקד באוכלוסייה בגיל מסוים, ועל כן נדרש לערוך מחקרים נוספים כדי להסיק על העוצמה של איום הסטראוטיפ בקרב יוצאי אתיופיה בהינתן רמות קושי שונות של לימודים וצרכים קוגניטיביים. ללא קשר למגבלות אלה, המחקר קורא לתכנון דרכים לטיפול ולקריאת תיגר על איום הסטראוטיפ ועל הנטייה להשתמש באסטרטגיה של נכות עצמית. חשוב לבחון בעתיד גם דרכים לחיזוק תפיסות עצמיות ותפיסות לעידוד תקווה ואופטימיות ואת השלכותיהן על שימוש בנכות עצמית.

ביבליוגרפיה

וולדה-צדיק, א' (2008). שילוב יוצאי אתיופיה בחינוך ובתעסוקה: תמצית ממצאים חדשים. ירושלים: מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל.

וייסבלאי, א' (2010). השתלבותם של יוצאי אתיופיה במערכת החינוך. ירושלים: הכנסת, מרכז המחקר והמידע.

ראמ"ה (2011). תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך בישראל בראי נתוני המיצ"ב, תשס"ז-תש"ע. אוחזר מתוך http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Rama/HaarachatProjectim/Ethiopia.htm

Ben-Eliezer, U. (2004). Becoming a black Jew: Cultural racism and anti-racism in contemporary Isral. Social Identities, 10, 245-266.

Gadbois, S.A., & Sturgeon, R.D. (2011). Academic self-handicapping: Relationships with learning specific and general self-perceptions and academic performance over time. British Journal of Educational Psychology, 81(2), 207-222.

Schmader, T., Johns, M., & Forbes, C. (2008). An integrated process model of stereotype threat effects on performance. Psychological Review, 115, 336-356.

Steele, C.M., & Aronson, J. (1995). Stereotype threat and the intellectual test performance of African Americans. Journal of Personality and Social Psychology, 69, 797-811.