אי־שוויון וחינוך: קשרים בין גידול באי־שוויון חברתי־כלכלי לבין שוויון בהזדמנויות ובהישגים בחינוך, דוח מפעילות לימודית
בושריאן, ע׳ (עורך). (תשע״ו, 2016). אי־שוויון וחינוך: קשרים בין גידול באי־שוויון חברתי־כלכלי לבין שוויון בהזדמנויות ובהישגים בחינוך, דוח מפעילות לימודית. היזמה למחקר יישומי בחינוך, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
אי־שוויון חברתי־כלכלי הוא מצב נתון שהיקפו משתנה ממדינה למדינה ומעת לעת. במדינות דמוקרטיות הגדלת הסיכויים לניעּות של מי שנולדו במיצב חברתי־כלכלי נמוך נתפשת כמטרה ראויה. מערכת החינוך נחשבת לכלי מדיניות עיקרי לצמצום פערים בהזדמנויות. בשנים האחרונות ניכרת במדינות מפותחות עלייה בפערי הכנסה, ובמקביל מסתמנת עלייה בפערי הזדמנויות בחינוך. הבנה של מנגנונים להשפעה הדדית ביניהן חשובה לקביעת מדיניות מועילה.
ביזמת קרנות Spencer ו־Russell Sage – נלמדו בארצות הברית מגוון סוגיות בהקשר של אי־שוויון וחינוך. הממצאים העשירים כונסו בספר Whither Opportunity: Rising Inequality, Schools and Children's Life Chances שראה אור בשנת 2011 ואשר מציע סיבות אפשריות להשפעה הולכת וגוברת של פערים כלכליים על הפער בהישגים לימודיים בין עניים לעשירים בארצות הברית. בהשראת עבודה זו ובעצה אחת עם עמיתים מחו״ל ביקשה היזמה ללמוד על המצב בהקשר הישראלי על מנת לשרטט בעבור קובעי מדיניות מסגרת מבוססת־ראיות להבנת הקשרים בין אי־שוויון חברתי־כלכלי לבין הזדמנויות והישגים בחינוך ואופן התפלגותם.* מטרה נוספת היא לעורר דיון ציבורי ומקצועי על מדיניות שתתמודד עם אי־שוויון בחינוך ולספק מידע לדיון כזה. צוות מומחים המורכב מחוקרים מתחומי הרווחה, החינוך, הסוציולוגיה והכלכלה הוביל את הפעילות.
בפעילות היו שני שלבים:
שלב א׳: התקיים סמינר לימודי לאנשי מקצוע (דצמבר, 2013) להיכרות עם הממצאים מארצות הברית ולדיון מבוסס־נתונים על המצב בישראל. בסמינר השתתפו גם מומחים מחו״ל, ובהם פרופ׳ מורניין (Richard J. Murnane), עורך־שותף של Whither Opportunity ותורם מרכזי לו, ופרופ׳ מק׳פירסון (Michael S. McPherson), נשיא קרן ספנסר שתמכה בכתיבתו.
שלב ב׳: בשנת 2015 בדקו חוקרים מישראל סוגיות נבחרות בַּתחום. הפעילות בעיקרה נשאה אופי של מהלך לימודי: צוות המומחים, בהתייעצות עם חוקרים מחו״ל ובעלי עניין בישראל, פרסם קולות קוראים לסקירות מדעיות, ובחר כותבים לסקירות בארבעה נושאים:
- קשרים בין היבטים חברתיים־כלכליים ואי־שוויון לבין אקלים הכיתה ובית הספר וזיקתם להישגים לימודיים: רון אסטור, רות ברקוביץ והדס מור
- מגמות של בידול או שילוב בסביבת המגורים על בסיס מיצב חברתי־כלכלי של התלמידים בבית הספר: אודרי אדי־רקח, יעל גרינשטיין וחנה בהק
- חינוך בגיל הרך כאמצעי לצמצום אי־שוויון ופערים חברתיים: מחקר, מדיניות ופרקטיקה: סמדר מושל
- מגמות בהשקעת משאבים בחינוך לפי מעמד חברתי־כלכלי: השקעה ציבורית, השקעה של המגזר השלישי והשקעה של משקי בית: נחום בלס
באביב–קיץ תשע״ה (2015) הנחה צוות המומחים שני סמינרים לימודיים בישראל בהשתתפות מחברי הסקירות ואנשי מקצוע מוזמנים נוספים. בסתיו אירחה אוניברסיטת ג׳ורג׳ וושינגטון בארצות הברית סמינר שבו נפגשו חברי צוות המומחים וכותבי הסקירות עם עמיתים מומחים מארצות הברית לשיחה על שיטות המחקר וממצאי הסקירות. בדצמבר 2015 קיים צוות המומחים יום עיון שבו הוצגו הסקירות המלאות. ביום העיון התקיים גם מושב רב־שיח בהשתתפות חברי כנסת ובהנחיית מנהלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ד״ר שירלי אברמי.
תומכים בפעילות הלימודית: קרנות ספנסר ויד הנדיב תמכו, עודדו והשפיעו עצות טובות על המעורבים בפעילות ׳אי־שוויון וחינוך׳. שלב ב׳ של הפעילות התקיים בתמיכת הכנסת ובשיתוף מרכז המחקר והמידע של הכנסת.
חברי צוות המומחים:
פרופ׳ נח לוין־אפשטיין (יו״ר) – אוניברסיטת תל אביב
פרופ׳ רמי בנבנישתי – אוניברסיטת בר אילן
ד״ר אסתר עדי־יפה – אוניברסיטת בר אילן
פרופ׳ יוסי שביט – אוניברסיטת תל אביב
ד״ר אנליה שלוסר – אוניברסיטת תל אביב
מרכֵּז אקדמי: עודד בושריאן
פרופ׳ פאדיה נאסר אבו־אל היג׳א מאוניברסיטת תל אביב ופרופ׳ משה יוסטמן מאוניברסיטת בן גוריון בנגב היו חברים בצוות המומחים בשלב א׳ של הפעילות.
* מדידת ההישגים ההשכלתיים כ״משתנה הבלתי תלוי״ של פעילות זו נובעת מזמינות המחקר הנוגע להם, ואינה באה להפחית מחשיבותם של משתנים רגשיים וחברתיים ושל איכות חייהם של תלמידים (בהווה ובעתיד) כמטרות חינוכיות בפני עצמן.
חומרי רקע, מצגות וצילומי ההרצאות מיום העיון 'אי-שוויון וחינוך'