אחריותיות מקצועית ומוסרית
מקור: הד החינוך, בטאון הסתדרות המורים בישראל, כרך פ"א, גיליון 08, עמ' 108-109
בזירה חינוכית אידיאלית אחריותיות אמורה לבטא אוריינטציה תפקידית המשקפת יחס ישר בין הסמכות הנתונה בידיהם של אנשי החינוך לבין מידת נכונותם ומחויבותם העצמית לתת דין וחשבון על התרחשויות שונות הנובעות במישרין ובעקיפין ממכלול העשייה שלהם בתפקיד.
ההישגים המאכזבים של תלמידים בבתי ספר וגישה בירוקרטית ומשמעתית לחינוך הובילו מעצבי מדיניות במערכות חינוך שונות ברחבי העולם לנסות ולעודד אחריותיות של אנשי חינוך (Bovens, 1998*). במסגרת זו, האחריותיות אמורה להימצא ביחס ישר לסמכות שיש לממלא תפקיד, וציפיות התפקיד הן המגדירות באורח פורמלי את הקשר בין התנהגות מקצועית ותוצרים, ומכאן גם את הצורך של ממלאי התפקיד לתת דין וחשבון על התנהלותם המקצועית.
לכיוון זה כמה ביטויים מוחשיים שמערכות חינוך ציבוריות בארה"ב ובאנגליה למשל אימצו (Kirst, 2000**):
קביעת סטנדרטים שאמורים באופן פורמלי להניע ולעצב את התנהגותם של יחידים. באמצעות הגדרת אמות מידה להתנהלות מקצועית ולתוצרים שאמורים לצמוח ממנה. במקרה כזה אחריותיות בתפקיד נמדדת על פי התנהגותם של יחידים והמידה שהתנהגות זו עולה בקנה אחד עם אמות המידה שהסטנדרט קובע. עם זאת סטנדרטים עלולים לעודד התפתחות של אחריותיות מקצועית אינסטרומנטלית בעיקרה, ולהוציא אל מחוץ למסגרת האחריותיות את כל מה שאינו בקנה אחד אתה.
שימוש מוגבר במדידות חיצוניות. אלה מבססות מנגנון של בקרה ופיקוח המיועד לעצב אמות מידה להתנהגות אחריותית של יחידים, ולסמן עבורם את התחומים שחשוב לגלות בהם אחריותיות. לעומת זאת הקושי לבצע מדידות של איכויות מורכבות וחמקמקות, המאפיינות את השדה החינוכי, מוביל לא אחת למדידה של מה שמבחינה מתודולוגית נחשב כניתן למדידה. אילוץ זה מוביל לכך שנקודת ההתייחסות להערכת האחריותיות של יחידים הופכת להיות מדדים ומדידות המתמקדים במה שניתן למדידה, ולא דווקא במה שראוי וחושב מבחינה חינוכית.
המסקנה העולה מהדברים היא שאת עיקר האמצעים והמאמצים הבירוקרטים יש להשקיע בקידום אוריינטציה מקצועית-מוסרית במערכת החינוך. מטרה זו יכולה להיות מושגת אם יושם דגש על פיתוח מקצועי של אנשי חינוך ועל שיפור מעמדו של איש החינוך, הן מבחינת סמכותו המקצועית והן מבחינת תנאי העסקתו. בד בבד, פיתוח האחריותיות המקצועית- מורית צריך להשתקף גם בהגדלת מידת האמון שהמנגנון הבירוקרטי מעניק לחברי הצוותים הפועלים בבתי הספר ולבוא לידי ביטוי בתהליכים ארגוניים שמערכות ארגוניות מקיימות.
* Bovens, M. (1998). The Quest for Responsibility, Accountability and citizenship in complex organizations. UK: Cambridge University Press.
** Kirst, M. (2000). Accountability: Implications for state and local policymakers. In: D.L. Stufflebeam, G.F. Madaus, & T. Kallagham (eds.) Evaluation models, pp 97-112. Boston: Kluwer.
עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya