תפקיד המחקר בהכשרת מורים: סקירת הקיים

Furlong, J., et al., (2014). The role of research in teacher education: Reviewing the evidence, Interim report of the BERA – RSA inquiry, BERA, 1-34.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מילות מפתח: הוראה איכותית, מחקר, הכשרת מורים

תקציר המסמך
אין עוררין על כך שהוראה איכותית היא הגורם הבית-ספרי בעל ההשפעה הרבה ביותר על הישגי תלמידים. מכך נגזרת החשיבות של הכשרת המורים וההתפתחות המקצועית הנמשכת שלהם. ב-20 השנים האחרונות הולך וניכר שינוי לכיוון של פרופסיונליזציה גדולה יותר בהכשרה, סטנדרטים ודרישות כניסה גבוהים יותר ובו בזמן - כיוון של מסלולי הכשרה חלופית גמישים, ממוקדי-בית ספר ואפשרויות של הכשרה מואצת (Musset, 2010). על בסיס החלטות המדיניות המגוונות ומתן תשומת לב רבה יותר לתוכניות הכשרת מורים התחבר המחקר המדווח כאן.

תרומת המחקר להכשרת המורים – ארבע דרכים:

(1) ניתן להעשיר / לבסס את תכני התוכניות על ידע מבוסס-מחקר והגות, הנובע מתחומי דעת אקדמיים שונים וממסורות אפיסטמולוגיות שונות; (2) ניתן להשתמש בממצאי מחקרים בתהליכי עיצוב ובנייה של תוכניות הכשרה; (3) מורים ומורי-מורים עשויים להתעשר ולהיות צרכנים מעורבים של עדויות מחקריות; (4) מורים ומורי-מורים יכולים להתבסס על כך כדי לנהל את מחקרים עצמיים או קבוצתיים כדי לחקור התערבויות אלה ואחרות או לברר השפעות חיוביות ו/או שליליות של פרקטיקות חינוכיות.

המחקרים שנסקרו – שש עבודות, שכל אחת מהווה סקירת מחקרים, בנושאים הבאים:

(1)מדיניות ופרקטיקה בבריטניה: תפקיד המחקר בהכשרת מורים - ניתוח הממצאים מפרספקטיבה בריטית מאיר את השונות ההולכת וגדלה במסלולי ההכשרה (Beauchamp, G., Clarke, L., Hulme, M., & Murray, J). הגיוון מתבטא, בין היתר, במסגרות השונות (הכשרה מבוססת אוניברסיטה או מבוססת -העסקה או מבוססת –בית ספר), בסטנדרטים ובכשירויות המשתנים ומתחדשים. בהתאמה למגמות אלה שיח המדיניות סביב הוראה ומעמד המחקר בהכשרת מורים מגוון אף הוא. למשל, הכרה ברורה בהוראה כמקצוע מורכב ודגש חזק על רפלקציה ביקורתית ומעורבות פעילה במחקר מורים, ובד בבד - ירידת מקומו של המחקר, ביקורת על רפורמות קיימות בהכשרה ודאגה מהחלשת מקומן של ההכשרה בתוכניות אוניברסיטאיות וצמצום תקציבי המחקר.

(2) מדיניות ופרקטיקה בעולם: תפקיד המחקר בהכשרת מורים מפרספקטיבה בינלאומית (Tatto, 2013) נסקר תפקיד המחקר בארבע מדינות: צ'ילה, ארה"ב סינגפור ופינלנד בארבע קטגוריות של תפקוד בתי ספר: סביר, טוב, טוב מאוד ומצוין (McKinsey, 2010). העבודה בוחנת את האופי והארגון של ההכשרה וסוקרת את דרישות הכניסה, האיכות ובקרת האיכות הקיימים במדינות אלה. מערכות חינוך כבסינגפור ובפינלנד שמגיעות למקומות גבוהים במבחנים בינלאומיים מפתחות יכולות "מלמטה למעלה" ונשענות בבירור על ידע מבוסס-מחקר כבסיס לפרקטיקה. במדינות אלה בולטת ביותר מעורבות המורים במחקר ובפרקטיקה מוכוונת-חקר הבאה לידי ביטוי בכל המערכת החינוכית. זאת בשונה ממדינות כארה"ב או צ'ילה שבהן ההכשרה פונה לכיוונים שונים, מקוטעת ומוכוונת-שוק. עם זאת, אין הוכחות ישירות לקשר סיבתי בין מאפיינים מסוימים של תוכניות הכשרה(כולל מרכיבי המחקר בהן) לבין הצלחת המערכת החינוכית, הדבר ניתן להסקה רק באופן עקיף.

(3) רפלקציה פילוסופית על אופי הלמידה המקצועית של מורים (Winch, Orchard & Oancea, (2013 - החוקרים האירו שלושה היבטים שיש ביניהם קשר והם משלימים זה את זה בהקשר של ידע מורים מקצועי: חכמת המעשה, ידע טכני ורפלקציה ביקורתית. ידע המורים נגזר מהתנסות אישית וממחקר, ניתוח ורפלקציה. הם טוענים נגד הישענות על שכל ישר או על "מה שעובד", ונגד ראייה פשטנית ומצמצמת של ההוראה כ"אומנות" (craft) וכטכניקה החסרים את הממד הרפלקטיבי, ומראים כיצד ובמה מחקר עשוי לתרום תרומה חיובית לכל היבט מהנ"ל.

(4)תוכניות חדשניות בהכשרת מורים המבוססות על דגם של התנסות קלינית מבוססת מחקר ((Burn, K., Mutton, T., 2013 – נבחנו מספר תוכניות חדשניות ובעלות השפעה המבוססות בחלקן על דגם של התנסות קלינית, השואפת ליצור אינטגרציה בין מעורבות מעשית בבתי הספר לבין ידע מחקרי בדרכים מתוכננות על רצף מתוכנן. התנסות קלינית חשובה למתכשרי ולמתחילים העובדים בקהיליית מעשה מבוססת שיש בה נגישות לחכמת המעשה של מומחים. היא מאפשרת להם להיות מעורבים בתהליך של חקר: פרשנות והבנת המשמעויות של צרכים ייחודיים של תלמידים, בנייה והפעלה של פעולות פדגוגיות ייחודיות והערכת תוצרים ותוצאות. חשיפת שיקולי הדעת וההנחות שבבסיסם ע"י מורים מנוסים מעודדת מתכשרים ומתחילים לפתח ולהרחיב את יכולות קבלת ההחלטות ואת השיפוט מקצועי שלהם.

(5) תפקיד המחקר בהתפתחות מקצועית מתמשכת אפקטיבית (Cordingley, 2013) – הניתוח מאיר סדרת ממצאים ברורה ועקבית המתייחסת למאפיינים של התפתחות מקצועית אפקטיבית ובהם: שימוש ביועצים מקצועיים ובמומחים חיצוניים כדי לסייע לזהות אסטרטגיות וטכניקות אפקטיביות, מעורבות בחקר שיתופי, תצפיות מובנות ותמיכת עמיתים, שימוש בדיאלוג מקצועי ובנטילת סיכונים הדדית הנותנים למורים הזדמנויות ללמוד כיצד ללמוד מצפייה ולחקור מדוע יש דברים "שעובדים" ויש – ש"אינם עובדים" בהקשרים שונים. התרומה הפוטנציאלית של המחקר להתפתחות מקצועית משמעותית ביותר: שימוש בידע מבוסס-מחקר, תובנות תיאורטיות ומעורבות בתהליכי מחקר - כולם עולים כעדויות להתפתחות מקצועית איכותית ולבחירה ושימוש מושכלים בכלים המסייעים ללמידת מורים. מנהיגות מוכוונת-חקר קריטית ליצירת תנאים להוראה מסוג זה.

(6) ההשפעה של הוראה מבוססת מחקר על שיפור בית -פר והישגי תלמידים (Mincu, M  ) - מתוך מחקרים על אפקטיביות מורים ושיפור בתי-ספר מועלות שלוש טענות מרכזיות: א) המורים משפיעים ובתי-ספר הם המשפיעים הגדולים ביותר עבור תלמידים תת-משיגים הבאים מרקעים של קיפוח; ב) מורים ומנהיגי בתי-ספר הם בליבו של שיפור מערכתי, במיוחד כשהם מלווים בתמיכת מומחים פנימיים וחיצוניים; ג)המחקר מהווה עמוד תומך לשיפור בית הספר. מעורבות מורים במחקרים נמצאה כתורמת לשיפורים מוצלחים בדרכים שונות: משיתוף במידע על דרכי הוראה אפקטיבית ועד מעורבות בניסוי של רעיונות חדשים, בתכנונם, בהפעלתם ובמעקב אחר השפעותיהם.

נושא שביעי מעורבות במחקר מזווית הראייה של המורה עדיין נמצא עדיין בעבודה.

לסיכום

יש עדויות חזקות לכך שמורים ומורי-מורים צריכים להיות קשורים למחקר במובן של התעדכנות בהתפתחויות החדשות ביותר בתחומי הדעת האקדמיים ובדרכי ההוראה כדי לשפר את ידע התוכן הפדגוגי שלהם. יש גם עדויות משכנעות לכך שעליהם להיות מצוידים ביכולות להפעיל פרקטיקה מוכוונת-חקר, שמשמעותה יכולת, הנעה והזדמנות להשתמש בכשירויות מבוססות מחקר כדי לבדוק מה מצליח ומה לא יעיל בעבודתם.

מבחינה של מערכות חינוכיות גבוהות-הישגים ותיפקוד עולה החשיבות של הכשרה קלינית במסגרות של תוכניות מוקפדות בתקופת ההכשרה. תוכניות כאלה מאפשרות למתכשרים לשלב ידע אקדמי עם התנסות מעשית בבית הספר ובכיתה. המיקוד בהתנסויות קליניות דורש שיפור מתמיד במהלך ההתפתחות המקצועית כך שחידושים וחקר משותף יהוו חלק מתרבות מקצועית מתמשכת.

ביבליוגרפיה

Beauchamp, G., Clarke, L., Hulme, M., & Murray, J. (2013 ). Policy and Practice within the United Kingdom, London, BERA.
Burn, K., Mutton, T., (2013). Review of 'research-informed clinical practice' in Initial Teacher Education, Lo
lndon, BERA.
Cordingley, P. (2013). The contribution of research to teachers' continuing professional learning and development, London: BERA.
McKinsey, (2010). How the world's most improved school systems keep getting better, McKinsey and Company. http:// mckinseyonsociety.com/how-the-world-improved-systems-keep-getting-better/.
Mincu, M. (2013). Teacher quality and school improvement: What is the role of research? London, BERA.
Musset, P. (2010). Initial teacher education and continuing training policies in comparative perspective: Current practices in OECD, countries and a literature review on potential effects, OECD working paper No. 48, OECD Publishing.
Tatto, M.T. (2013). The role of research in international policy and practice in teacher education, London: BERA.
Winch, C., Orchard, J., & Oancea, A. (2013). The contribution of educational research to teachers' professional learning – philosophical understandings, London: BERA.