תפיסת מורים את הפוטנציאל החינוכי של מחשבי כף יד

תקציר
תגובות

מילות מפתח: יישומי מחשב מחשב כף יד מחשבים ניהול למידה מרחוק סביבות למידה עתירות טכנולוגיה עמדות מורים

מקור: תפיסת מורים את הפוטנציאל החינוכי של מחשבי כף יד, המכללה לחינוך סמינר הקיבוצים, 71 עמ'

יישומי מחשבי כף יד בהוראה

בעוד שבמערכת החינוך הפוטנציאל של מחשבי כף היד טמון במימוש פוטנציאל הכלי ומימושו ללמידת חקר, למידה שיתופית וללמידה המתבצעת מחוץ לכתלי הבית והכתה, במערכת ההשכלה הגבוהה נעשה ניצול רחב יותר במחשבי כף היד בתחום ארגון וניהול הלמידה על ידי הלומד. תחום זה פותח חלון הזדמנויות לתלמידי חינוך מיוחד המתקשים בארגון ותכנון סדר היום ותהליך הלמידה. תלמידים אלו יכולים להסתייע במחשב כף היד לתאום מפגשים, קבלת תזכורות למטלות, אחסון רשימת טלפונים וכתובות. כמו כן מרצים יכולים לשדר לתלמידים מידע ישירות למחשבי כף היד שלהם, ולחסוך אגב כך את הצורך בכתיבה. בנוסף, תלמידי החינוך המיוחד הלומדים בכיתות הרגילות, יכולים להסתייע בטכנולוגיות מחשבי כף יד לשם הקלטת מידע קטלי ואחסון מידע שיוכל להיות להם זמין בכל עת כמו בעת עבודה קבוצתית בכיתה (Wittig, 2004)

הסיבות לשימוש במחשב כף יד ללמידה היא בהיותו כלי המסייע בארגון מידע, בלקיחת אחריות על תהליך הלמידה, בלמידה אישית וקבוצתית, בהיותו כלי המשמש לאחסון מידע, מאפשר מעקב אחר הישגי התלמידים וכלי המעורר מוטיבציה ללמידה בקרב התלמידים (Savill-Smith & Kent, 2003). למחשבי כף יד פוטנציאל להגברת מוטיבציה ונגישות למידע בפורמטים שונים. זהו כלי בעל ערך רב המאפשר נשיאת מגוון מאגרים הרלוונטים ללימודים ולעבודה. לתמידים יש אפשרות ליצור תקשורת באמצעות טקסטים וגרפיקה בסיסית, להשתמש ביומן אלקטרוני ובמשימות לביצוע במכשיר הנייד, אותם ניתן לסנכרן עם שרת מרכזי, מחשב אישי או מחשב נייד. ניתן גם לקבל מידע רלוונטי לקורס באמצעות המכשיר הנייד.

מטרות המחקר הנוכחי היו בחינת עמדות המורים לגבי:

התרומה האפשרית של מחשבי כף היד להוראה ולמידה לפני היכרותם את הטכנולוגיה ולאחר הכרות ברמות שונות של יכולת הכלי;

התרומה האפשרית של מחשבי כף יד לקידום ההוראה והלמידה;

התרומה האפשרית של מחשבי כף יד לקידום למידה חינוך המיוחד;

ובחינת מידת השימוש וסוגי השימוש הקיימים במחשבי כף יד.

כלי המחקר

לצורך המחקר, הועברו שני שאלונים: שאלון מקדים הועבר לפני ההתנסות במכשירי כף היד, לבחינת עמדות כלליות לגבי השימוש במחשב כף יד ושאלון מסכם לבחינת עמדות כלליות לגבי השימוש במחשב כף יד, הועבר בסיום בתהליך.

מהלך המחקר

המחקר התקיים במהלך שנת הלימודים תשס"ו – תשס"ז. במחקר לקחו חלק 77 מורים מדיסציפלינות שונות. הנבדקים מלאו את השאלון המקדים בתחילת הסמסטר. 23 מהנבדקים השתתפו בסדנא קצרה בתחום מחשבי כף יד על מנת להכיר את יכולות הכלי. 12 נבדקים השתתפו בהתנסות ממושכת של כשמונה שבועות עם מכשירי כף היד ול-12 נבדקים היה ניסיון נרחב קודם בשימוש במחשבי כף יד. קבוצה נוספת של 30 נבדקים שמש קבוצת ביקורת ולא התנסתה במחשבי כף יד ולא השתתפה בסדנא. בסוף הסמסטר, השיבו כל הנבדקים על השאלון המסכם לבחינת עמדותיהם כלפי התרומה האפשרית של מחשבי כף היד להוראה ולמידה.

עיבוד הנתונים נערך באופן כמותי ברובו. בשאלונים נכללו שאלות המחייבות ניתוח תוכן איכותני לבחינת תוצאות המחקר לעומק.

אוכלוסיה ומדגם

מבין 77 הנבדקים, 84.4% היו נשים.

27% מהנבדקים היו מעל גיל 41, כ-23% בני 31-40 וכ-5% מתחת לגיל 30. לנבדקים ממוצע של 22 שנות הוראה: 67% מרצים במכללות, 18% סטודנטים לתארים מתקדמים העוסקים בפיתוח, הדרכה או ניהול, כ-15% מורים בחטיבות הביינים. תחומי הדעת בהם עוסקים הנבדקים מגוונים.

רמת השכלה: 32.5% בעלי תואר שלישי, 13% לומדים לקראת תואר שלישי, 41.6% בעלי תואר שני או לומדים לקראת תואר שני ו-13% בעלי תואר ראשון. רמת השליטה של כל הנבדקים במחשבים היא גבוהה מאוד.

ממצאים וסיכום

רמת מילוי השאלונים במחקר העידה כי נבדקים רבים אינם מכירים את טכנולוגית מחשבי כף היד וקשה להם לחשוב על יישומים אפשריים מבלי להכיר את הטכנולוגיה באופן מעמיק. לעומתם, נבדקים שברשותם מחשב כף יד או נבדקים אחרים בעברו סדנא ממושכת יותר, מכירים טוב יותר את טכנולוגיית מחשבי כף היד ויכלו להתייחס לחלק גדול יותר של השאלון. מרצים אלה חשבו על יישומים אפשריים לשימוש במחשבי כף היד בהוראה ומציגים רעיונות ודוגמאות בתחום המומחיות שלהם. מרצים המכירים היטב את טכנולוגית מחשבי כף היד, העלו אפשרות למגוון יישומים בהתאם לתחום המומחיות שלהם ובהתאם לתחום ההוראה שלהם.

מממצאי המחקר עולה כי מרבית הנבדקים נהנו מהתנסות במחשבי כף היד (M=3.00). מרביתם דיווחו כי הם מעוניינים להתנסות בפעילות משולבת מחשב כף יד נוספת (M=2.80). מרביתם דיווחו שימליצו לחבריהם להתנסות בפעילות משולבת מחשב כף יד נוספת (M=3.10) ומרביתם סוברים שלמידה משולבת מחשב כף יד יכולה להגביר את איכות הלמידה (M=2.55).

מרבית הנבדקים סבורים שניתן לקדם תהליכי למידה עצמאית ושניתן גם לקדם ניהול הלמידה על ידי הלומד, תהליכי למידה שיתופית ולמידת חקר. פחות נבדקים סבורים שניתן לקדם את ניהול הלמידה על ידי המורה.

מרבית הנבדקים סבורים כי ניתן לנצל את היכולות התקשורתיות של מחשב כף היד לקידום תהליכי הלמידה. הנבדקים סבורים שהיכולת התקשורתית של מחשבי כף היד, תכונת הניידות ויכולת הניהול, הם אלו שתורמים במידה הרבה ביותר לתהליכי הלמידה.

לפי דיווחי הנבדקים, הפעולות השכיחות והקלות ביותר לביצוע עם מחשב כף יד הן שימוש ביומן אישי (M=4.0), סינכרון עם המחשב (M=3.61), ביצוע הקלטות (M=3.21) ודואר אלקטרוני וכתיבת הודעות (M=3.21).

מעט מאוד נבדקים דיווחו על ניצול היכולת התקשורתיות של מחשב כף היד ואת יכולת הגלישה באינטרנט. הסיבות לכך יכולות להיות טבועות בחוסר מודעות או צורך או בשל עלות שירות.

המלצות

המודל הפדגוגי המומלץ לעבודה עם מחשבי כף יד הוא המודל הקונסטרוקטיביסטי (Ahonen, 2003). לדעת Fryer (2003) השימוש במחשב כף יד לצורכי הוראה מזמן ומגביר את ההוראה הקונסטרוקטיביסטית לעומת הוראה מונחית מורה כיוון שהמכשיר כולל כלים שונים לעיבוד מידע התומכים בתהליכי חקר ובאפשרויות נוחות לשיתוף מהיר בידע התומכים בשיתוף פעולה. בכדי שיישום מחשבי כף היד יצליח במערכת החינוך, יש לדאוג יותר ללמידה באמצעות טכנולוגיה ניידת (m-learning). רק שימוש מושכל מבחינה דידקטית למאגר יישומים איכותיים, להכשרת מורים להכרת הטכנולוגיה, ליכולתם לבצע שימוש מושכל בה ולקבלת תמיכה טכנית בשלבי היישום. כמו כן יש להפיק את מירב הלקחים מהניסיון שנצבר בתחום הלמידה מרחוק (e-learning) וליישמו בדרך הטובה ביותר מבחינה פדגוגית.בעידן הטכנולוגי שבו "מחשב לכל ילד" הוא ערך שמנסים לממשו – עושי מחשב כף היד – שמחירו יורד בהדרגה והוא נמוך ממחירו של מחשב שולחני – לשמש תמיכה חשובה ללמידה מבוססת טכנולוגיה. בכדי שניתן יהיה להטמיע טכנולוגיה זו במערכת החינוך, יש צורך בבניית התשתית הנדרשת ליישום השימוש במחשבי כף יד וכן חשיבה על מודלים אפשריים המתאימים לשימוש במחשבי כף היד בתחומים השונים. מורים בתחומים שונים יכולים לראות כיצד הכלי יכול לתרום, לייעל את הלמידה ולתת מענה ללומדים בעלי סגנונות למידה שונים.

חשוב שחווית הלמידה באמצעות הטכנולוגיה הניידת תהיה רלוונטית, מהימנה ומעוררת עניין.

מקורות מצוטטים

Ahonen, M. (2003). Mobility, Accessibility and Learning. Keynote Speech in Mlearn 2003 Conference. London.

Fryer, W.A. (2003, January 1). The opportunities and challenges of wireless computing. Tech Learning. Retrieved July 1, 2003, from: http://www.techlearning.com/db_area/archives/WCE/archives/weswire.html

Savill-Smith, C., Kent, P. (2003). The use of palmtop computers for learning. London: Learning and Skills Development Agency., Retrived March 27, 2004 from the World Wide Web: http://www.lsda.org.uk/files/pdf/1477.pdf

Wittig, B. (2004). Using Handhelds to Improve the Performance ADHD/ADD Students. A Paper Presented to the Department of Instructionjal Design and Technology. Emporia State University. Retrived March 27, 2004 from the World Wide Web: http://idt.emporia.edu/graduateprojects/barrywittig/barrywittig.doc

עדיין אין תגובות לפריט זה

yyya