תפיסת התפקיד ואסטרטגיות הוראה של מורים המשלבים טכנולוגיות מתקדמות בשיעוריהם

 נסים, יעל, מירי, ברק, דני, בן-צבי. "תפיסת התפקיד ואסטרטגיות הוראה של מורים המשלבים טכנולוגיות מתקדמות בשיעוריהם", דפים, כרך 54, 2012 (תשע"ב), 218-193.

המחקר המוצג במאמר זה נעזר בגישה התיאורית-פרשנית (descriptive-interpretive) כדי לבחון את פעולתם של שישה מורים למדעים, המלמדים בחטיבות ביניים ובבתי ספר תיכוניים, שהצהירו כי הם משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות ככלי הוראה. מטרת המחקר הייתה לבחון אם קיימת התאמה בין תפיסות המורים את תפקידם לבין אסטרטגיות ההוראה שהם נוקטים במסגרת השילוב של טכנולוגיות מידע ותקשורת (טמ"ת) בשיעוריהם.

מתוך עיון בספרות המחקר עולה כי אפשר להצביע על ארבעה תפקידים מרכזיים של המורים למדעים:  (1) הנחיית פעילות לימודית, (2) הנעת תהליכי חשיבה, (3) שותפות בלמידה ו-(4) גילוי חדשנות ביישום שיטות הוראה וטכנולוגיות מתקדמות.

(1) בראיונות ובתצפיות נמצא כי המורים רואים את עצמם כמנחים בשני היבטים: (א) הכוונה – המורים ציינו כי הם מסייעם טכנית לתלמידים ו"ממקדים אותם" בעת ביצוע המשימה; (ב) תמיכה – המורים מסייעים לתלמידים להתגבר על קשיים בביצוע המשימה באמצעות תמיכה בהם במגוון השלבים של ביצוע המשימה. המורים בודקים את הבנת התלמידים ומספקים להם "פיגומים קוגניטיביים" אשר יסייעו להם בהבנת החומר, וזאת תוך עידודם לחשוב ולשאול שאלות "באופן עצמאי".

(2) השימוש בטמ"ת יכול לסייע למורים לבחור או לפתח משימות אשר רלוונטיות לחיי היום-יום של התלמידים. משימות כאלו מעוררות עניין בקרב התלמידים ומגבירות את ההנעה שלהם ללמוד. נוסף על כך השימוש בטמ"ת מאפשר למורים ללוות את תהליך הלמידה של התלמידים בעת שאלה מבצעים את שלבי המשימה למיניהם ולגלות יחס אישי. המורים מעודדים את התלמידים להתקדם בביצוע המשימות הן כפרטים והן כקבוצה.

(3) מהראיונות ומהתצפיות עולה כי המורים רואים עצמם שותפים לתלמידיהם בתהליך הלמידה, ולעתים שותפים לעמיתיהם העוסקים בתחום דעת זהה. המורים ציינו כי הם לומדים יחד עם תלמידיהם בעיקר אם אינם בקיאים בנושא הנלמד, או אם הנושא הנלמד מופשט. לצורך הלימוד הם נעזרים במנועי חיפוש ובאנציקלופדיות אלקטרוניות, כיוון שאלה מספקים מידע רב.

(4) המורים שהשתתפו במחקר התנסו בהוראה המסתייעת בטכנולוגיות מתקדמות, כאלו שחלקן היו חדשות עבורם. לעיתים תוך כדי שימוש בטכנולוגיות החדשות התנסו המורים גם בהפעלת שיטות הוראה חדשות. חלק מהמורים ציינו שהם מחפשים טכנולוגיות חדשות ודרכי הוראה מתקדמות אשר יוכלו להשתלב בהוראתם; אחרים טענו כי הם דבקים בשיטות ההוראה אשר הורגלו בהן.

מניתוח הראיונות והתצפיות עולה כי בשיעורים הכוללים שילוב טמ"ת המורים השתמשו במגוון אסטרטגיות הוראה המעודדות למידה מעמיקה ומשמעותית: (1) למידה המבוססת על המחשה (visualization-based learning), (2) למידה המבוססת על פתרון בעיות (problem-based learning), (3) למידה מבוססת חקר (inquiry-based learning) ו-(4) למידה רפלקטיבית (reflective learning).

(1) המורים למדעים אשר השתתפו במחקר השתמשו בהמחשות (אנימציות או הדמיות ממוחשבות) כדי לתאר מושגים מופשטים ולסייע לתלמידים להבין תהליכים שאי-אפשר לחזות בהם בכיתה. ההמחשות מוצגות באתרי אינטרנט לימודיים, והפעילויות מתבצעות על ידי התלמידים באופן יחידני או שיתופי בהתאם לשיקולי המורים.

(2) המורים למדעים הציגו לתלמידיהם בעיה מורכבת, בעיה אשר בדרך כלל כללה כמה משתנים וכמה דרכים אפשריות לפתרון. התלמידים היו צריכים להיעזר במאמרים באינטרנט, במנועי חיפוש או ב"מעבדות ממוחשבות" כדי לבצע פעילות לימודית אשר תוביל לפתרון הבעיה. אסטרטגיה זו מומשה בדרך כלל בלמידה שיתופית, ולעתים בלמידה יחידנית – בהתאם להחלטת המורה ולאפשרויות הקיימות בטכנולוגיה המשולבת.

(3) המורים למדעים שהשתתפו במחקר השתמשו באסטרטגיה של למידה מבוססת חקר. לשם כך הם הסתייעו בטכנולוגיות מידע ותקשורת מגוונות: מנועי חיפוש, אתרי אינטרנט, "ויקי" ו"כליקיט". חלק מהמשימות היו רלוונטיות למציאות חייהם של התלמידים. למידת החקר התבצעה ברובה תוך כדי למידה שיתופית.

(4) מבין ששת המורים שהשתתפו במחקר, רק אחת הדגישה בהוראתה היבטים של למידה רפלקטיבית. היא דיווחה על הרפלקציה באמצעות מערכת "שיתופון", תוכנה המאפשרת לשתף בידע מורים ותלמידים. בנוסף היא הסתייעה במעבדי תמלילים ובתוכנות להכנת מצגות.

ממצאי המחקר מראים כי מרבית המורים תפסו את תפקידם כמנחים וכמניעים של תהליכי הלמידה, ולשם כך נקטו אסטרטגיות הוראה המעודדות למידה מבוססת המחשה, למידה המבוססת על פתרון בעיות ולמידה מבוססת חקר. קיימת אפוא התאמה גבוהה בין התפקידים 'מנחה ו'מניע' לבין אסטרטגיות ההוראה האלו. לעומת זאת נמצאה רמת התאמה נמוכה למדי בין תפקידי המורה 'שותף' ו'חדשן' לבין אסטרטגיות ההוראה למיניהן: רק מורים בודדים תפסו את תפקידם כשותפים ללמידה של התלמידים וכחדשנים בשילוב דרכי הוראה וטכנולוגיות חדשות.

ההתאמה בין תפקידי המורים לבין אסטרטגיות ההוראה אשר הם נוקטים אותרה באמצעות מטריצה אשר פותחה לצורך המחקר הנוכחי. ממצאי המחקר מלמדים כי אפשר לערוך הקבלה בין המטריצה לבין מודל ACOT-Apple Classrooms of Tomorrowלהטמעת טכנולוגיות חדשות. נמצא כי המורים שהשתתפו במחקר נמצאים בשלבים שונים של הטמעת טמ"ת וכי לא קיימת התאמה בין שלב ההטמעה לבין הוותק בהוראה. בעזרת המטריצה מורים יכולים לזהות את שלב ההטמעה שהם נמצאים בו, להבין את נקודות החוזק והחולשה שלהם ולסייע בכך לקידום הוראה ולמידה בגישה ההבנייתית.

המאמר סוכם ע"י ד"ר נתן ברבר , עורך תוכן בפורטל מס"ע ,מכון מופ"ת