תפיסת המדריך הפדגוגי את תפקידו בזיקה לסגנונות קיום

מקור וקרדיט :
 
יפה בר-זיו. " תפיסת המדריך הפדגוגי את תפקידו בזיקה לסגנונות קיום", בתוך: יעקב רנד, דינה שקולניק (עורכים). סגנונות קיום: היבטים עיוניים, מדעיים ויישומיים, הוצאת כליל, מכון מופ"ת, 2009. ע"ע 224-279.
 
בעבודה זו נעשה ניסיון לזהות גורמים הקשורים להבדלים ולשונות בתפיסת תפקיד ההדרכה בקרב אוכלוסיות מדריכים פדגוגיים באמצעות המודל הטריאדי של סגנונות הקיום "להיות", " שיהיה לי", "לעשות" שפיתח רנד (Rand, 1993) על בסיס משנתו הפילוסופית של פרום (Fromm , 1976 ).
 
מטרת המחקר הייתה לבדוק ולזהות את מהות הזיקה הקיימת בין כל מרכיבי ההדרכה לבין סגנונות הקיום במטרה לאתר את סגנון הקיום התורם ביותר לתפיסת תפקיד ההדרכה הפדגוגית. הנחת היסוד היא כי שלושת הסגנונות משולבים יחדיו במבנה אישיותו של היחיד, אך סגנון אחד דומיננטי יותר מאחרים, והוא שמתווה את הדפוס הסגנוני של היחיד ואת התנהגותו (Fromm, 1976 , Rand 1993).
 
  המחקר
 
המחקר בדק את מהות הזיקה המתקיימת בין ארבעה מרכיבי ההדרכה הפדגוגית: א. סיוע והעצמה ב. הוראה וקישור קוגניטיבי ג. פיקוח והערכה ד. תיווך ארגוני, לבין שלושת סגנונות הקיום: "להיות", " שיהיה לי" "לעשות" (המודל הטריאדי), כדי לאתר את סגנון הקיום התורם ביותר לתפיסת תפקיד ההדרכה הפדגוגית.
 
כמו כן בדק המחקר את דרגת החשיבות שמייחסים המדריכים למרכיבי ההדרכה ולסגנונות הקיום, ובאיזו מידה הם קשורים למשתני הרקע של המדריכים: L וותק בהדרכה, שנתון ומסלול הדרכה.
 
כלי המחקר
 
כלי המחקר כללו שלושה פריטים:
 
  1. שאלון פרטים אישיים – איסוף מידע לגבי נתוני הרקע של הנבדקים שהתבססו על שלושה משתנים, הקשורים ישירות לחייהם המקצועיים: ותק, שהתון ההדרכה, מסלול ההדרכה.
  2.  שאלון שבדק את תפיסת התפקיד של המדריך הפדגוגי – כלי חדש שנבנה לצורך מחקר זה. בניית הכלי התבססה על דיווחי מדריכים באמצעות שאלונים לדיווח עצמי, על ספרות מקצועית –תיאורטית ומחקרית, הנוגעת לתפקיד ההדרכה הפדגוגית, ועל מחקרי חלוץ שנערכו בקרב קבוצות שונות של מדריכים, מורים ומדריכים.
  3. שאלון להערכת סגנונות קיום- שאלון שפיתחה רייכנברג (1995) על פי המודל הטריאדי של סגנונות הקיום שפיתח רנד (Rand ,1993) באמצעותו ניתן לקבוע באיזה מידה סגנונות הקיום " לעשות", "שיהיה לי", " להיות" משתתפים בהשקפת המדריך.
 
הנבדקים:
 
המחקר הקיף 128 מדריכות פדגוגיות (כולן נשים) מארבע מכללות אקדמיות להכשרת מורים מאזורים שונים בארץ.
 
 
ממצאים
 
 הממצאים תומכים בהנחה שלצורך קיום הדרכה פדגוגית יעילה יש צורך בשלושת סגנונות הקיום. סגנון הקיום " להיות נמצא מנבא בעל תרומה ייחודית בה בהשוואה ליתר הסגנונות בהסבר מרכיב הסיוע וההעצמה, מרכיב ההוראה ומרכיב התיווך. סגנון הקיום "לעשות" תורם אף הוא להבנת הסיוע וההעצמה ולמרכיב הפיקוח וההערכה, ואילו סגנון הקיום "שיהיה לי" תורם תרומה למרכיב הפיקוח וההערכה ולמרכיב התיווך הארגוני. נתונים אלו תומכים בהנחת היסוד שלפיה שלושת סגנונות הקיום קיימים בעת ובעונה אחת באישיותו של כל אדם, אך הסגנון הדומיננטי ודירוגם של הסגנונות יקבעו את התנהגותו של הפרט.
 
בדיקת הקשרים שבין מרכיבי תפקיד ההדרכה הפדגוגית ובין סגנונות הקיום מצביעה על תרומתו החיובית של סגנון הקיום "להיות" להתפתחותם של כלל מרכיבי התפקיד בקרב המדריכים הפדגוגיים. קשרים אלה מפנים את תשומת הלב לאפשרות של הכשרה מכוונת, שמטרתה לחזק את סגנון הקיום "להיות" בקרב המדריכים ולהביא למודעותם את תרומתו החיובית לביצוע כל מרכיבי התפקיד.
 
לאור העובדה שסגנון קיום זה נמצא כגורם חיובי בהתפתחותם של מרכיבי הרפלקסיה אצל פרחי ההוראה (ריייכנברג, 1995) וכן נמצא כגורם חיובי בתחושת קוהרנטיות וכגורם שלילי לתחושת לחץ סובייקטיבית (שגיא, 1999), מן הראוי שמדריכים פדגוגיים יפתחו הם עצמם סגנון קיום "להיות" וכן אצל מודרכיהם.
 
דווקא משום הקונפליקטים האינהרנטיים המלווים את מעשה ההדרכה הפדגוגית של לומדים בוגרים, חשוב שלמדריך עצמו תהיה תחושת קוהרנטיות גבוהה ותחושת לחץ סובייקטיבי פחותה. במקביל, אחת ממטרות ההדרכה הפדגוגית היא לפתח מורה רפלקטיבי בעל תחושת קוהרנטיות שלמה יותר ובעל תחושת לחץ סובייקטיבי פחותה. נתון זה חשוב לאור העובדה כי 50% בערך מן הסטודנטים המתחילים להורות עם תום הכשרתם נושרים מעבודת ההוראה עקב תחושות של לחץ.
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya