תפיסות של מתכשרים להוראה את ההתנסויות המעשיות במסגרות של בתי ספר מכילים (inclusive): השתמעויות להכשרת סגל

Hanline, F. (2010). Preservice teachers' perceptions of field experiences in inclusive preschool settings: implications for personnel preparation, Teacher Education and Special Education, 33(4), 335-351.

מילות מפתח: חינוך מיוחד בגיל הרך, התנסות מעשית, הכשרת סגל

המאמר תורגם מאנגלית ועובד לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

התנסויות מעשיות הן מרכיב חיוני בהכשרת מורים (O'Brian et al., 2007, Sears et al., 2004). המחקר הנוכחי, מתייחס במיוחד למתכשרים בתוכנית ההכשרה בחינוך מיוחד בגיל הרך ((ECSE, בהיבט של הדרך בה תופשים 15 מתכשרים את ההשפעה של התנסויות מעשיות על החשיבה המקצועית שלהם, אילו הזדמנויות למידה ההתנסויות מספקות להם ונושאים אחרים המעניינים או מטרידים אותם.

המחלקה לגיל הרך והרשות לחינוך מיוחד מדגישות שיש לכלול התנסויות מעשיות מודרכות בתוכנית זו (2003 Stayton et al.). עם זאת נראה שקשה להסיק מהמחקר מהי ההשפעה של התנסות מעשית כזו או אחרת על המתכשרים, ואף שההשפעה עשויה להיות שונה ממה שמורי המורים התכוונו ללמד במסגרתה (Clift & Brady, 2005). מתכשרים עשויים לראות בהתנסות המעשית פעילות מחוץ לקמפוס ולא פעילות שהיא חלק מהנלמד בו, לא להיות מוכנים קוגניטיבית ללמוד מההתנסויות ולמצוא את ההתנסויות כמטעות, שכן הן אינן מזמנות התנסות בכל ההיבטים שבהוראה((Aiken & Day, 1999.הם גם מתמקדים יותר במטלות פרוצדורליות ולאו דווקא בקבלת החלטות, הערכה-עצמית וחשיבה רפלקטיבית (Moore, 2003). דרכי ההוראה המומלצות לחינוך בגיל הרך (DEC) שימשו כמערכת הקטגוריות לניתוח הנתונים.

הדרכים (strands) הישירות המפורטות הן: 1) דרכי הוראה ממוקדות-לומד: האסטרטגיות בהן נעשה שימוש כדי לספק לילדים הזדמנויות למידה, פעולות המכוונות ע"י מבוגרים כדי ליצור אינטראקציות עם הילדים; 2) הערכה: התהליך של איסוף מידע, רצוי ממקורות ובאמצעים שונים, כדי לקבל החלטות מושכלות לגבי פרטים, משפחות ותכניות;3) דרכי הוראה ממוקדות-משפחה: מתן או תיווך במתן מקורות ותמיכה הנחוצים למשפחות כדי שיהי להן זמן, כוח ידע וכשיוריות לתת לילדים הזדמנויות למידה שתקדמנה את יכולותיהם והתפתחותם;4) דגמים אינטרדיסציפלינריים: גישה שבה כל אחד מחברי הקבוצה מביא את זוויות הראייה שלו והחלטות מתקבלות בשיתוף;5) יישומים טכנולוגיים: שימוש בטכנולוגיות מסייעות, הוראתיות/חינוכיות ומיידעות כדי להשפיע על חיי הילדים ומשפחותיהם.

יש גם שתי דרכים עקיפות שהן: 1) מדיניות, נהלים ושינוי שיטה: תשתיות ברמה ארצית ומקומית המקדמות שימוש בדרכי ההוראה המומלצות לילדים בעלי צרכים מיוחדים ולמשפחותיהם; 2) הכשרת סגל: תהליך של הכשרת אנשי סגל טרום ובמהלך העבודה כדי שיוכלו לתת לאוכלוסייה המדוברת שירות איכותי.
(יש במאמר פירוט של ממצאי ניתוח הנתונים).

סיכום והשתמעויות- מטרת המחקר הייתה לאתר אירועי התנסות מעשית שנתפסו כמשפיעים ע"י המתכשרים להוראה בחינוך המיוחד לגיל הרך. עיקר הדיווחים של המתכשרים היו בקטגוריה של הוראה ממוקדת-לומד, שכן במוקד ההתנסויות עמדו התערבויות בלמידה של ילדים בודדים. בעבודה משמעותית עם ילדים ומשפחות בהתנסות ובהתמחות(סטאז') מתכשרים להוראה ראו והתנסו בדרכי העבודה הטובות ביותר, שהובילו לתחושת ביטחון ואמון וגם למחויבות לשימוש מתמשך בדרכי הוראה אלה בעתיד (Miller et al., 2003).

המתכשרים גם נתנו ביטוי לחשיבות של הערכה מתמדת של ילדים. הם העריכו את המורים החונכים על האיסוף הקבוע של הערכות לאורך זמן כדרך עבודה נכונה.

המיקוד בהתייחסות למשפחה צוין אף הוא אך במידה פחותה ,שכן הקשר של המתכשרים עם המשפחות בתקופת ההתנסות מוגבל ביותר.

החוקרת מציינת שלוש השתמעויות מן המחקר: א) מתכשרים להוראה צריכים ללמוד אסטרטגיות התערבות יעילות שניתן לעשות בהן שימוש כבר בתקופת ההכשרה; ב) מתכשרים מושפעים ביותר ע"י התנסויות מעשיות, לכן יש להבנותן כך שיספקו את הלמידה הרצויה והכוללת את כל ההיבטים של התפקיד המקצועי של מורה בחינוך המיוחד בגיל הרך; ג) היכולת להתנסות ולהפעיל פרקטיקות ממוקדות-משפחה היא כשירות חשובה הנדרשת בהכשרת מורים ובעלי מקצוע אחרים בתחום הנדון (Bruder & Dunst, 2005, Brotherson et al., 2008)).

ביבליוגרפיה

Aiken, I.P., & Day, B.D. (1999). Early field experiences in Preservice teacher education: research and student perspectives, Action in Teacher Education, 21, 7-12.
Brotherson, M.J., et al., (2008). Family-centered practices: working in partnership with families, in: P.J. Winton, J.A. McCollum& C. Catlett (Eds.), Practical approaches to early childhood professional development: Evidence, strategies and resources, Washington, DC: Zero to Three, 53-80.
Bruder, M.B., & Dunst, C. (2005). Personnel preparation in recommended early intervention practices: Degree of emphasis across disciplines, Topics in Early Childhood Special Education, 25, 25-33.
Clift, R.T., & Brady, (2005). Research on methods courses and field experiences, in: M. Cochran-Smith & K. Zeichner (Eds), Studying teacher education: The report of the AERA panel on research and teacher education, Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum, 309-424.
Miller, p., et al., (2003). Family participation in personnel preparation, in: V.D. Stayton, P.S. Miller & L.A. Dinnebeil (Eds.) DEC personnel preparation in early childhood special education: implementing the DEC recommended practices, Longmont, CO: Sopris West; Missoula, MT: Division for Early Childhood, 11-36.
Moore, R. (2003). Reexamining the field experiences of preservice teachers, Journal of Teacher Education, 54, 31-42.
O'Brian, M., et al., (2007). The first field experience: perspectives of preservice and cooperating teachers, Teacher Education and Special Education, 30, 264-275.
Sears, S., et al., (2004). Quality early field experience for undergraduates, Teacher Education and Special Education, 27, 75-79.
Stayton, V.D., et al.,(Eds.) (2003). DEC personnel preparation in early childhood special education: implementing the DEC recommended practices, Longmont, CO: Sopris West