תמיכה במורה המתחיל בעל היכולות הדיגיטאליות
מאת: Louise Starkey
לחצו כדי להאזין לפריט
מקור וקרדיט :
Starkey, L. (2010). Supporting the digitally able beginning teacher, Teaching and Teacher Education, 26, 1429-1438.
המאמר תורגם , ועובד לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת
מילות מפתח: מורים מתחילים, טכנולוגיה בחינוך
המחקר המתואר במאמר חקר התנסויות של ששה מורים מתחילים בעלי יכולות דיגיטאליות במהלך שנת העבודה הראשונה בבית ספר תיכון. נבדקו הגורמים המקדמים והמעכבים שילוב של טכנולוגיות דיגיטאליות בהוראה. הממצאים מצביעים על כך שההקשר משפיע על יכולת המורים המתחילים ליישם את הידע והניסיון שלהם בתחום זה בהוראה. הגורמים המשפיעים הם: מדיניות בית הספר ומבנים המעודדים ומאפשרים נגישות לטכנולוגיות דיגיטאליות, עידוד מורים מתחילים לפתח את תחושתם כסוכני שינוי ותמיכה של מורים חונכים בעלי מומחיות פדגוגית וידע רלוונטיים.
תיאורית המורכבות (Complexity theory) – לפי תיאוריה זו מערכות מורכבות מתפתחות כשהן על סף של כאוס בעומדן בפני שינויים שאין מהם חזרה, תוך התבססות על ההיסטוריה שלהם, ותוך הסתגלות ושמירה על יושרה מערכתית (Buchanan, 2000, Morrison, 2002). תיאוריה זו מכירה בכך שידע חדש מושפע מהידע, האמונות וההתנסויות של המעורבים ומההקשר והקשרים שבהם הם פועלים (Davis & Sumara, 2006).
מורים מתחילים בעל ידע דיגיטאלי – מורים צעירים שגדלו עם מחשבים בבתיהם מצטרפים כיום למערכת החינוך. טכנולוגיות דיגיטאליות, כולל אפליקציות מחשב ותוכנה, טכנולוגיות סלולאריות, אמצעי תיעוד ותקשורת ועוד נפוצים כיום בחברה (Friedman, 2006). הציפייה היא שייעשה שימוש בטכנולוגיות אלה בבית הספר (Cuban, 2001).
המחקר הבודק את השימוש בטכנולוגיות דיגיטאליות הנעשה בידי מורים מתחילים מוגבל בהיקפו. לפיו השימוש בטכנולוגיות בהוראה מושפע מהאמונות ומהערכים של המורים (Ertmer, 2005) ומההשפעה ההדדית שביניהם. בחינה של התנסויות של מורים מתחילים(Slaouti & Barton, 2007 ) ובדיקה של האמונות המנחות את החלטותיהם(Glassett, 2008) היו חשובות לחקר שאלות השימוש בטכנולוגיות דיגיטליות והרפלקציה במהלך ההתכשרות. מאפייני ההקשר, תמיכה המאפשרת למורים המבקשים להשתמש בטכנולוגיה בהוראה והתפתחות מקצועית הם היבטים מרכזיים בהצלחת בית ספר להטמיע זאת (Cowie et al., 2008, Tearle, 2003).
מבנה המחקר – ננקטה גישה של חקר מקרים מרובה המכירה בהקשר המורכב הקיים בבתי ספר תיכון בניו-זילנד. במחקר השתתפו שישה מורים מתחילים בעלי יכולות טכנולוגיות במהלך שנת עבודתם הראשונה.
ממצאים – ניתוח הנתונים העלה חמישה נושאים בעלי השפעה מקדמת או מעכבת של התהליך הנבדק:
- נגישות – נגישות למחשב נייד או למחשב, נגישות של התלמידים למחשבים בבית הספר, נגישות לאתרי אינטרנט, נגישות לטלפונים סלולאריים, ניגשות למצלמה דיגיטלית או למצלמת וידיאו, נגישות לתוכניות;
- התנסות – מידת הידיעה המוגבלת של מורים מתחילים בהוראה, יכולת למידה ומאפייני תרבות בית הספר. מידת ההתנסויות השפיעה על הדרך שבה הם בחרו להשתמש בטכנולוגיות: שימוש בטכנולוגיות דיגיטאליות בלימודים לתואר, דיפלומה בשימוש בטכנולוגיות בהוראה, עבודה, עבודת צוות;
- תמיכה – הנבדקים דיווחו על תמיכה חזקה ממורי המחלקה בה עבדו או מאנשי חינוך מחוץ לבית הספר. גורמים שהשפיעו היו: תמיכת המחלקה, תמיכה לא פורמאלית בבית הספר, תמיכה בהוראה מעבר לבית הספר, תמיכה אחרת מחוץ לבית הספר;
- מבנים בית ספריים – גורם חשוב המשפיע על שימוש בטכנולוגיות כפי שדווח ע"י חלק מהנבדקים היה היבט של מבנים בית ספריים שבתוכן הם עבדו: מיקום פיסי של הכיתה בבית הספר,ארגון מערכת השעות, הקצאת זמן;
- אמונות וגישות – אמונות, גישות והלכי נפש עשויים להיות מקדמים או מעכבים בשימוש בטכנולוגיה בהוראה ובלמידה. הגורמים שאותרו ע"י הנבדקים בהקשר זה :סביבת למידה יעילה, נגישות או תמיכה.
בתי ספר יכול לתמוך במורים בכלל ובמורים מתחילים בפרט כך שישלבו את הידע הקודם שלהם בתחום הטכנולוגיות המתקדמות בהוראה. כשמורים חשים שהם פעילים (sense of agency) וכשיש להם גישה לחונך בעל ידע הולם הם נוטים יותר לחדש בהוראה ולהתגבר על מכשולים. לתחושת הפעילות יש שני מרכיבים: ידע כיצד לקבל מה שאתה צריך ואמונה שיש לך הסמכות להשיג זאת והרשות לבקש מה שנדרש; יש לכך השפעה חשובה על תפקוד המורים (Stucki,et al., 2006).
כאמור, תמיכה במורה המתחיל בעל הידע בתחום הטכנולוגי צריכה לכלול: הכרה בחשיבות של בניית תחושה של פעילות, ובדיקת הדרך בה הטכנולוגיות משולבות בתהליך הלמידה. על מורים ותיקים הרואים במורים מתחילים אלה "מושיעים דיגיטאליים" ומצפים לפעילותם בתחום לתת להם טיפוח מקצועי ותמיכה (Cowie, et al.,2008, Davis & Sumara, 2006,).
המורים שנבדקו דיווחו שהתמיכה הטובה ביותר עבורם העצימה אותם והתמקדה ישירות בידע התוכן הפדגוגי שלהם. ההעצמה באה לידי ביטוי בכך שהידע של המתחילים בא לידי ביטוי תוך שיתופם בדיונים מקצועיים של כלל המורים. חונכים בעלי ידע תוכן פדגוגי באותו תחום דעת היוו אף הם מקור לתמיכה משמעותית. חונכות הולמת היא חונכות הכוללת שיחות ומשוב שיש בהם ידע תוכן פדגוגי ועידוד לפיתוח רעיונות עצמאיים (Clifford et al., 2005).
המורים המתחילים תיארו את הגורמים שנמצאו כמאפשרים שילוב טכנולוגיות דיגיטליות בהוראה. חלק מהגורמים צוינו ע"י הנבדקים כקיימים ואחרים - כרצויים:
תמיכה בית ספרית פורמלית,
סיוע טכני נגיש,
הזדמנויות לדון ברעיונות על הוראה בשילוב טכנולוגיה עם עמיתים,
הזדמנויות לדון בפרקטיקה פדגוגית עם עמית מאותו תחום דעת,
נגישות לטכנולוגיות ולמחשבים בכיתה ,
עבודה עם חונך בעל ידע תוכן פדגוגי חזק,
עוזר הוראה מומחה במחשבים,
שיתוף המתחילים בקבוצות מובילות הבוחנות שילוב טכנולוגיות,
מדיניות בית ספרית התומכת בשילוב טכנולוגיות בהוראה,
היכרות עם תוכניות מיחשוב,
פתיחת הכיתות לתצפית של עמיתים,
הפחתת עומס ההוראה בשנתיים הראשונות,
ליווי של מורה בכניסה הראשונה של המתחיל עם כיתתו לחדר המחשבים.
ביבליוגרפיה
Buchanan, M. (2000). Ubiquity: Why catastrophes happen?, NY: Three River Press.
Clifford, P., Friesen,S.,& Lock, J. (2005). Coming to teaching in the 21st century: Study conducted by the Galileo network.www.galileo.org/research/publications/ctt.pdf.
Cowie, B., et al., (2008). Tela: Laptops for teachers evaluation: Final report years 9-13, Wellington: Ministry of Education.
Cuban, L. (2001). Oversold and underused: Computers in the classroom, Cambridge, MA: Harvard University Press.
Davis, B., & Sumara, D. (2006). Complexity and education: Inquiries into learning, teaching and research, Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum Associates.
Ertmer, P.A. (2005). Teacher pedagogical beliefs: the final frontier in oue quest for technology integration? Educational Technology, Research and Development, 53(4), 25-40
Friedman, L. (2006). The world is flat: the globalized world in the 21st century, (rev.ed.) Victoria: Penguin.
Glassett, K.F. (2008). Technology and pedagogical beliefs of teachers: a cross case analysis, PP at the AERA , NY.
Morrison, K. (2002). School leadership and complexity theory, London & NY: Routledge Falmer.
Slaouti, D., & Barton, A. (2007). Opportunities for practice and development: newly qualified teachers and the use of information and communication technologies in teaching foreign languages in English secondary school contexts, Journal of In-service Education, 33(4), 405-424.
Stucki, P., et al., (2006). Narratives of beginning Maori teachers; Identifying the forces that shape the 1st year of teaching, Wellington: Teaching and Learning Research Initiative.
Tearle, P. (2003). ICT implementation: what makes a difference? British Journal of Educational Technology, 34(5), 567-583.
עדיין אין תגובות לפריט זה
ביבליוגרפיה
Buchanan, M. (2000). Ubiquity: Why catastrophes happen?, NY: Three River Press.
Clifford, P., Friesen,S.,& Lock, J. (2005). Coming to teaching in the 21st century: Study conducted by the Galileo network.www.galileo.org/research/publications/ctt.pdf.
Cowie, B., et al., (2008). Tela: Laptops for teachers evaluation: Final report years 9-13, Wellington: Ministry of Education.
Cuban, L. (2001). Oversold and underused: Computers in the classroom, Cambridge, MA: Harvard University Press.
Davis, B., & Sumara, D. (2006). Complexity and education: Inquiries into learning, teaching and research, Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum Associates.
Ertmer, P.A. (2005). Teacher pedagogical beliefs: the final frontier in oue quest for technology integration? Educational Technology, Research and Development, 53(4), 25-40
Friedman, L. (2006). The world is flat: the globalized world in the 21st century, (rev.ed.) Victoria: Penguin.
Glassett, K.F. (2008). Technology and pedagogical beliefs of teachers: a cross case analysis, PP at the AERA , NY.
Morrison, K. (2002). School leadership and complexity theory, London & NY: Routledge Falmer.
Slaouti, D., & Barton, A. (2007). Opportunities for practice and development: newly qualified teachers and the use of information and communication technologies in teaching foreign languages in English secondary school contexts, Journal of In-service Education, 33(4), 405-424.
Stucki, P., et al., (2006). Narratives of beginning Maori teachers; Identifying the forces that shape the 1st year of teaching, Wellington: Teaching and Learning Research Initiative.
Tearle, P. (2003). ICT implementation: what makes a difference? British Journal of Educational Technology, 34(5), 567-583.
מאת: Louise Starkey
לחצו כדי להאזין לפריט
מקור וקרדיט :
Starkey, L. (2010). Supporting the digitally able beginning teacher, Teaching and Teacher Education, 26, 1429-1438.
המאמר תורגם , ועובד לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת
מילות מפתח: מורים מתחילים, טכנולוגיה בחינוך
המחקר המתואר במאמר חקר התנסויות של ששה מורים מתחילים בעלי יכולות דיגיטאליות במהלך שנת העבודה הראשונה בבית ספר תיכון. נבדקו הגורמים המקדמים והמעכבים שילוב של טכנולוגיות דיגיטאליות בהוראה. הממצאים מצביעים על כך שההקשר משפיע על יכולת המורים המתחילים ליישם את הידע והניסיון שלהם בתחום זה בהוראה. הגורמים המשפיעים הם: מדיניות בית הספר ומבנים המעודדים ומאפשרים נגישות לטכנולוגיות דיגיטאליות, עידוד מורים מתחילים לפתח את תחושתם כסוכני שינוי ותמיכה של מורים חונכים בעלי מומחיות פדגוגית וידע רלוונטיים.
תיאורית המורכבות (Complexity theory) – לפי תיאוריה זו מערכות מורכבות מתפתחות כשהן על סף של כאוס בעומדן בפני שינויים שאין מהם חזרה, תוך התבססות על ההיסטוריה שלהם, ותוך הסתגלות ושמירה על יושרה מערכתית (Buchanan, 2000, Morrison, 2002). תיאוריה זו מכירה בכך שידע חדש מושפע מהידע, האמונות וההתנסויות של המעורבים ומההקשר והקשרים שבהם הם פועלים (Davis & Sumara, 2006).
מורים מתחילים בעל ידע דיגיטאלי – מורים צעירים שגדלו עם מחשבים בבתיהם מצטרפים כיום למערכת החינוך. טכנולוגיות דיגיטאליות, כולל אפליקציות מחשב ותוכנה, טכנולוגיות סלולאריות, אמצעי תיעוד ותקשורת ועוד נפוצים כיום בחברה (Friedman, 2006). הציפייה היא שייעשה שימוש בטכנולוגיות אלה בבית הספר (Cuban, 2001).
המחקר הבודק את השימוש בטכנולוגיות דיגיטאליות הנעשה בידי מורים מתחילים מוגבל בהיקפו. לפיו השימוש בטכנולוגיות בהוראה מושפע מהאמונות ומהערכים של המורים (Ertmer, 2005) ומההשפעה ההדדית שביניהם. בחינה של התנסויות של מורים מתחילים(Slaouti & Barton, 2007 ) ובדיקה של האמונות המנחות את החלטותיהם(Glassett, 2008) היו חשובות לחקר שאלות השימוש בטכנולוגיות דיגיטליות והרפלקציה במהלך ההתכשרות. מאפייני ההקשר, תמיכה המאפשרת למורים המבקשים להשתמש בטכנולוגיה בהוראה והתפתחות מקצועית הם היבטים מרכזיים בהצלחת בית ספר להטמיע זאת (Cowie et al., 2008, Tearle, 2003).
מבנה המחקר – ננקטה גישה של חקר מקרים מרובה המכירה בהקשר המורכב הקיים בבתי ספר תיכון בניו-זילנד. במחקר השתתפו שישה מורים מתחילים בעלי יכולות טכנולוגיות במהלך שנת עבודתם הראשונה.
ממצאים – ניתוח הנתונים העלה חמישה נושאים בעלי השפעה מקדמת או מעכבת של התהליך הנבדק:
- נגישות – נגישות למחשב נייד או למחשב, נגישות של התלמידים למחשבים בבית הספר, נגישות לאתרי אינטרנט, נגישות לטלפונים סלולאריים, ניגשות למצלמה דיגיטלית או למצלמת וידיאו, נגישות לתוכניות;
- התנסות – מידת הידיעה המוגבלת של מורים מתחילים בהוראה, יכולת למידה ומאפייני תרבות בית הספר. מידת ההתנסויות השפיעה על הדרך שבה הם בחרו להשתמש בטכנולוגיות: שימוש בטכנולוגיות דיגיטאליות בלימודים לתואר, דיפלומה בשימוש בטכנולוגיות בהוראה, עבודה, עבודת צוות;
- תמיכה – הנבדקים דיווחו על תמיכה חזקה ממורי המחלקה בה עבדו או מאנשי חינוך מחוץ לבית הספר. גורמים שהשפיעו היו: תמיכת המחלקה, תמיכה לא פורמאלית בבית הספר, תמיכה בהוראה מעבר לבית הספר, תמיכה אחרת מחוץ לבית הספר;
- מבנים בית ספריים – גורם חשוב המשפיע על שימוש בטכנולוגיות כפי שדווח ע"י חלק מהנבדקים היה היבט של מבנים בית ספריים שבתוכן הם עבדו: מיקום פיסי של הכיתה בבית הספר,ארגון מערכת השעות, הקצאת זמן;
- אמונות וגישות – אמונות, גישות והלכי נפש עשויים להיות מקדמים או מעכבים בשימוש בטכנולוגיה בהוראה ובלמידה. הגורמים שאותרו ע"י הנבדקים בהקשר זה :סביבת למידה יעילה, נגישות או תמיכה.
בתי ספר יכול לתמוך במורים בכלל ובמורים מתחילים בפרט כך שישלבו את הידע הקודם שלהם בתחום הטכנולוגיות המתקדמות בהוראה. כשמורים חשים שהם פעילים (sense of agency) וכשיש להם גישה לחונך בעל ידע הולם הם נוטים יותר לחדש בהוראה ולהתגבר על מכשולים. לתחושת הפעילות יש שני מרכיבים: ידע כיצד לקבל מה שאתה צריך ואמונה שיש לך הסמכות להשיג זאת והרשות לבקש מה שנדרש; יש לכך השפעה חשובה על תפקוד המורים (Stucki,et al., 2006).
כאמור, תמיכה במורה המתחיל בעל הידע בתחום הטכנולוגי צריכה לכלול: הכרה בחשיבות של בניית תחושה של פעילות, ובדיקת הדרך בה הטכנולוגיות משולבות בתהליך הלמידה. על מורים ותיקים הרואים במורים מתחילים אלה "מושיעים דיגיטאליים" ומצפים לפעילותם בתחום לתת להם טיפוח מקצועי ותמיכה (Cowie, et al.,2008, Davis & Sumara, 2006,).
המורים שנבדקו דיווחו שהתמיכה הטובה ביותר עבורם העצימה אותם והתמקדה ישירות בידע התוכן הפדגוגי שלהם. ההעצמה באה לידי ביטוי בכך שהידע של המתחילים בא לידי ביטוי תוך שיתופם בדיונים מקצועיים של כלל המורים. חונכים בעלי ידע תוכן פדגוגי באותו תחום דעת היוו אף הם מקור לתמיכה משמעותית. חונכות הולמת היא חונכות הכוללת שיחות ומשוב שיש בהם ידע תוכן פדגוגי ועידוד לפיתוח רעיונות עצמאיים (Clifford et al., 2005).
המורים המתחילים תיארו את הגורמים שנמצאו כמאפשרים שילוב טכנולוגיות דיגיטליות בהוראה. חלק מהגורמים צוינו ע"י הנבדקים כקיימים ואחרים - כרצויים:
תמיכה בית ספרית פורמלית,
סיוע טכני נגיש,
הזדמנויות לדון ברעיונות על הוראה בשילוב טכנולוגיה עם עמיתים,
הזדמנויות לדון בפרקטיקה פדגוגית עם עמית מאותו תחום דעת,
נגישות לטכנולוגיות ולמחשבים בכיתה ,
עבודה עם חונך בעל ידע תוכן פדגוגי חזק,
עוזר הוראה מומחה במחשבים,
שיתוף המתחילים בקבוצות מובילות הבוחנות שילוב טכנולוגיות,
מדיניות בית ספרית התומכת בשילוב טכנולוגיות בהוראה,
היכרות עם תוכניות מיחשוב,
פתיחת הכיתות לתצפית של עמיתים,
הפחתת עומס ההוראה בשנתיים הראשונות,
ליווי של מורה בכניסה הראשונה של המתחיל עם כיתתו לחדר המחשבים.
ביבליוגרפיה
Buchanan, M. (2000). Ubiquity: Why catastrophes happen?, NY: Three River Press.
Clifford, P., Friesen,S.,& Lock, J. (2005). Coming to teaching in the 21st century: Study conducted by the Galileo network.www.galileo.org/research/publications/ctt.pdf.
Cowie, B., et al., (2008). Tela: Laptops for teachers evaluation: Final report years 9-13, Wellington: Ministry of Education.
Cuban, L. (2001). Oversold and underused: Computers in the classroom, Cambridge, MA: Harvard University Press.
Davis, B., & Sumara, D. (2006). Complexity and education: Inquiries into learning, teaching and research, Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum Associates.
Ertmer, P.A. (2005). Teacher pedagogical beliefs: the final frontier in oue quest for technology integration? Educational Technology, Research and Development, 53(4), 25-40
Friedman, L. (2006). The world is flat: the globalized world in the 21st century, (rev.ed.) Victoria: Penguin.
Glassett, K.F. (2008). Technology and pedagogical beliefs of teachers: a cross case analysis, PP at the AERA , NY.
Morrison, K. (2002). School leadership and complexity theory, London & NY: Routledge Falmer.
Slaouti, D., & Barton, A. (2007). Opportunities for practice and development: newly qualified teachers and the use of information and communication technologies in teaching foreign languages in English secondary school contexts, Journal of In-service Education, 33(4), 405-424.
Stucki, P., et al., (2006). Narratives of beginning Maori teachers; Identifying the forces that shape the 1st year of teaching, Wellington: Teaching and Learning Research Initiative.
Tearle, P. (2003). ICT implementation: what makes a difference? British Journal of Educational Technology, 34(5), 567-583.
עדיין אין תגובות לפריט זה