תיאורית Cognitive Load Theory והשלכותיה על ההוראה

 
 
פרופסור ג'ון סוולר, פרופסור לפסיכולוגיה וחינוך באוסטרליה הנחשב כאחד ממגבשי תפיסת תיאורית העומס הקוגניטיבית (Cognitive Load Theory) סבור כי במרבית המקרים ההוראה של המורים אינה לוקחת בחשבון את הדרך בה אנו חושבים ומעבדים מידע ולכן היא נכשלת. התיאוריה של Cognitive Load Theory מתייחסת לזיכרון פעיל של הלומד במהלך הלמידה. פעולת העיבוד של המוח במהלך שלבי הזיכרון הפעיל מאפשרת פעולות עיבוד חיוניות למטלות קוגניטיביות מורכבות כגון למידה, הבנה וחשיבה סיבתית. פתרון בעיות מורכבות במהלך הלמידה דורש ניצול מרבי של הזיכרון הפעיל והוא שונה מבחינה קוגניטיבית מתהליכי למידה רגילים. כל תהליכי הלמידה בכיתה עוברים דרך הזיכרון הפעיל של התלמיד בכיתה שהוא מוגבל לעיבוד בו-זמני של 3-4 פריטי מידע ללא חזרה על החומר. לכן כל המידע שנקלט במוחו של התלמיד נעלם תוך 20 שניות אלא אם כן נעשית פעולת חזרה. הבעיה היא שהמורים אינם מכירים בכך שיש מגבלות לזיכרון הפעיל של התלמיד וממשיכים לחשוף אותו למידע חדש כל הזמן ללא פעולות חזרה ועיבוד מחדש. מגבלות אלו קיימות רק לגבי מידע חדש. לעומת זאת, מידע שכבר נקלט עובר לזיכרון ארוך הטווח של התלמיד וניתן בשלב הבא להחזיר לזיכרון הפעיל של התלמיד כמות הרבה יותר גדולה של פריטי מידע.
 המשמעות היא שהתלמיד הנחשף בכיתה לחומר חדש אינו יכול להבינו מייד אלא אם כן הוא נרשם על ידו עם הערות נוספות. לעומת זאת, אפשר לתת לתלמיד מטלת לפתרון בעיות מורכבות בבית לאחר שנחשף בכיתה, כלומר אין טעם לתת לתלמיד התנסות מורכבת בכיתה (המחייבת עיבוד קוגניטיבי) של הרבה פריטי מידע אלא לאחר שהמידע נקלט אצלו בזיכרון ארוך הטווח.
עוד ממצא מעניין נוגע ספציפית להפעלה של מצגות POWERPOINT  בכיתה. מסתבר כי על פי תיאורית Cognitive Load Theory ערכם של מצגות אלו אינו רב מבחינת הלומד. קשה ללומדים לחלק בו-זמנית את הקשב של הזיכרון הפעיל שלהם בין המצגת המוצגת בכיתה וההרצאה המילולית של המורה/מרצה. מצגת יכולה להיות טובה למרצה מבחינת ארגון החומר, אך ללומד אין היא מביאה תועלת מבחינת פעולות העיבוד הקוגניטיביות המיידיות של התלמיד. עדיף, אולי להציג חומר חדש בכיתה ללא מצגת ולבקש מהתלמיד לחזור בבית על החומר בעזרת המצגת.
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya