תיאוריית למידה כמשאב הוראה: שיפור רמת ההבנה של מושגים כלכליים בקרב תלמידים

PANG, M.-F., & MARTON, F. (2005). Learning Theory as Teaching Resource: Enhancing Students’ Understanding of Economic Concepts. Instructional Science, 33(2), 159–191. http://www.jstor.org/stable/41953674

עיקרי הדברים:

• המורים השתמשו בתיאוריית הואריאציה כדי להסביר לתלמידיהם כיצד שינויים מקבילים גם בהיצע וגם בשינוי משפיעים על המחיר
• תיאוריית הוואריאציה גורסת שלמידה מאופיינת במונחים של המבנה הדינמי של תודעת הלומד, וקשורה ביכולת הבחנה, ואריאציה ובו-זמניות (סינכרונית ודיאכרונית)
• לפי התיאוריה, הלמידה מקושרת עם שינוי בהבחנה, שמעיד על שינוי בהיבטי התופעה בתודעת הלומד. כדי לערוך הבחנות, יש לחוות שינוי
• כדי שתופעה תיחווה בדרך מסוימת, יש להבחין באותו זמן בכמה היבטים חשובים התואמים לממדי השינוי של אותה תופעה
• למשל, כדי לפתח הבנה מלאה של חוק ארכימדס, יש להיות מודעים למשקל הגוף השקוע במים בהשוואה למשקלו מחוצה להם, ולמשקל המים שנדחקו באותו זמן
• במבחן נשאלו התלמידים מדוע לדעתם מחירי קלטות וידיאו לא עלו גם לאחר שרשויות השלטון סגרו חנויות פיראטיות. וכן, מדוע לדעתם מחירי עופות חיים בשוק לא עלו לאחר שהרשויות חיסלו 1.2 מיליון עופות מחשש להתפשטות מגפה
• מסקנת המחקר: הוראה ששמה דגש על דפוסים של שינוי וקביעות חיונית לפיתוח של הבנה כלכלית של תופעת שינוי המחירים

קבוצת מורים השתמשה בתיאוריה חדשנית לשם הוראה של רעיון כלכלי סבוך. הפערים בתוצאות הלמידה היו קיצוניים: יותר מ-70% מהתלמידים בקבוצה הראשונה הבינו היטב את המושג הנלמד, לעומת 30% בקבוצת הביקורת, שלא למדה בשיטה החדשנית. הממצאים איששו את ההנחה התיאורטית לפיה כדי ללמוד היטב יש להשתמש בדפוס מתאים של גיוון וחזרה.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים על הוראת כלכלה

למחקר זה היו שתי מטרות: להציב במבחן המעשה את תיאוריית הווריאציה בחינוך, ולמצוא דרך יעילה להקנות לתלמידים הבנה של רעיון ספציפי, במקרה זה ההשפעה של שינוי בו-זמני בהיצע ובביקוש של מוצר נתון על מחיר השוק שלו. זהו נושא חובה בתוכנית הלימודים של הונג-קונג לתלמידי תיכון. הנושא נבחר משום שהוא קשה להבנה, ותלמידים רבים נכשלים במבחנים הבודקים אם הבינו כי גם ההיצע וגם הביקוש למוצר משפיעים על מחיר השוק שלו, באופן שדורש מהם להשוות בין מידת השינוי בביקוש ובין מידת השינוי בהיצע (Hong Kong Examinations Authority, 1992, 1995).

סיבה נוספת לבחירה בנושא היא היותו אחד הנושאים הבסיסיים בכלכלה, כזה שהבנתו יכולה להיות שימושית, מאחר שנתקלים בו פעמים רבות בחיי היומיום. אנשים רבים מייחסים שינוי במחיר מוצר לשינוי בביקוש או בהיצע. לא רבים יביאו בחשבון שינוי בו-זמני הן בביקוש הן בהיצע. כך למשל, בשנת 2004 נרשמה עלייה חדה במחיר הדלק, וזאת למרות שההיצע גדל. זאת, מכיוון שבשנה זו נרשמה גם עלייה חדה בביקוש לנפט, בעיקר בקרב מדינות מתפתחות, כמו סין. כלומר, גם ההיצע וגם הביקוש עלו, אך הביקוש עלה בצורה חדה יותר מאשר ההיצע. רבים מתקשים להבין שמה שקובע הוא היחס בין השינוי בביקוש לשינוי בהיצע, כלומר שגם אם שניהם חיוביים, כמו במקרה זה, ייתכן שינוי במחיר. רק כאשר שינוי השינוי בהיצע זהה לשיעור השינוי בביקוש, המחיר יישאר קבוע.

כדי לגזור את ההשפעות של שינוי בו-זמני בביקוש והיצע על המחיר, נעשה ניסיון לפרק את שתי ההשפעות ולשקול כיצד כל אחת מהן שינתה את המחיר. עלייה בביקוש למוצר מסוים שההיצע אליו קבוע תוביל לעלייה במחיר, בעוד שעלייה בהיצע כאשר הביקוש קבוע תוביל לירידה במחיר. ברור כי לשני שינויים אלה יש השפעה הפוכה. לפיכך, כדי לקבוע את האפקט המשולב של עלייה בו-זמנית גם בהיצע וגם בביקוש על המחיר, יש לבחון היכן שיעור העלייה היה גדול יותר. 

תיאוריית הוואריאציה

נקודת המוצא של תיאוריית הוואריאציה היא שלמידה מאופיינת במונחים של המבנה הדינמי של תודעת הלומד, וקשורה ביכולת הבחנה, ואריאציה ובו-זמניות (סינכרונית ודיאכרונית)  (Marton & Booth, 1997; Pang, 2003; Marton et al.,2004). הלמידה מקושרת עם שינוי בהבחנה, שמעיד על שינוי בהיבטי התופעה בתודעת הלומד. כדי לערוך הבחנות, יש לחוות שינוי, משום שהבחנה פירושה שינוי נחווה. כאשר היבטים מסוימים של תופעה משתנים בעוד שאחרים נותרים קבועים, מבחינים בהיבטים שמשתנים. למשל, לא ניתן היה להבחין במוצא אילו היתה רק קבוצה אתנית אחת ולא היה ניתן להבחין בצבע אילו כל הארץ היתה צבועה בצבע אחד בלבד. כדי שתופעה תיחווה בדרך מסוימת, יש להבחין באותו זמן בכמה היבטים חשובים התואמים לממדי השינוי של אותה תופעה. למשל, כדי לפתח הבנה מלאה של חוק ארכימדס, יש להיות מודעים למשקל הגוף השקוע במים בהשוואה למשקלו מחוצה להם, ולמשקל המים שנדחקו באותו זמן (Marton & Booth, 1997).

לדוגמה, הדרכים השונות שבהן ילדים מבינים מספרים תוארו במונחים של ריבוי ושל סידור עוקב. יש ילדים המבחינים בהיבט הריבוי של מספרים ומתמקדים בו, אחרים מבחינים בהיבט העוקב, ויש ילדים שמבחינים בשני ההיבטים ומתמקדים בהם בעתו ובעונה אחת, בעוד שיש ילדים שאינם מבחינים באף אחד מההיבטים האלה (Marton & Booth, 1997). עם זאת, כדי להבחין בריבוי על הילד לחוות שינוי בהיבט זה. הם לא יכולים לחוות את ה"שבעיות" של השבע, למשל, בלי לחוות את ה"שישיות" של השש וה"שמוניות" של השמונה. בנוסף לכך, כדי לחוות את ההיבט העוקב של מספרים, על הילד לחוות שינוי גם בהיבט הזה. לפי מרטון ובות' (שם), דפוסים מסוימים של שינוי וקביעות מאפיינים דרכים ספציפיות של התנסות בתופעה, וכדי להביא לידי ביטוי דרך התנסות מסוימת של תופעה מסוימת, חיוני ליצור דפוס תואם של שינוי וקביעות.

שאלת המחקר היא כיצד להשתמש בתיאוריית הוואריאציה כדי לעצב סביבות לימודים היוצרות דפוסים ספציפיים של שינוי וקביעות שמאפשרים למידה. מרטון (Marton 1999) מגדיר למידה כי התנסות בדבר מה באור חדש. אין למידה ללא הבחנה, משום שמשמעות הלמידה היא היכולת להבחין בהיבטים חשובים של תופעה שקודם לכן לא התמקדנו בהם או שהתייחסנו אליהם כאל מובנים-מאליהם, ואז להביאם למרכז התודעה.

הלימוד של מושג מסוים מאפשר ללומד להתבונן בתופעה בדרך יעילה ועוצמתית יותר מאשר קודם לכן. בדוגמה מלימודי כלכלה, התלמידים לא ילמדו רק את מושג מחיר השוק כמושג כלכלי מופשט, אלא יפתחו יכולת להתבונן במחיר ולתת לו מובן מפרספקטיבה כלכלית בהקשר יומיומי. לפיכך, במהלך הכנת תוכנית ההוראה, על המורה להיות מודע למטרת הלימוד, כלומר, לדעת איזו יכולת על התלמידים לרכוש וכיצד השימוש בווריאציה יכול לסייע בכך. כאשר משתמשים בתיאוריית הוואריאציה, תפקיד המורה הוא לכנן את חוויית הלמידה באופן שיסייע לתלמידים להבחין בהיבטים החשובים של אובייקט הלמידה באמצעות שימוש בוואריאציה.

מתודה

במחקר השתתפו 169 תלמידים, 123 בנים ו-46 בנות, בגילאים 18-16. כולם למדו כלכלה בבית ספר. כולם שייכים להקבצה או לקטגוריה 1, המייצגת את הרמה הגבוהה ביותר של לימודים בהונג קונג. כל התלמידים נבחנו לפני הניסוי, כדי לקבוע את רמת הידע ההתחלתית שלהם, לפני מתן השיעורים. במבחן זה הם נשאלו מדוע לדעתם מחירי קלטות וידיאו לא עלו גם לאחר שרשויות השלטון סגרו חנויות פיראטיות. וכן, מדוע לדעתם מחירי עופות חיים בשוק לא עלו לאחר שהרשויות חיסלו 1.2 מיליון עופות מחשש להתפשטות מגפה.

איסוף נתונים

בפגישות ההכנה, המורים שהשתתפו בניסוי נשאלו את השאלות הבאות:

1. מהן הנקודות החשובות בהוראת הנושא?
2. אילו טעויות נפוצות מבצעים תלמידים כאשר הם לומדים אותו?
3. כיצד מבינים התלמידים את הנושא?
4. כיצד לימדתם את הנושא בעבר?
5. מהם ההיבטים החשובים להבנת הנושא?
6. מהם ההיבטים הקשים להבנה?
7. כיצד תוכל להקנות לתלמידים הבנה של הנושא?

שתי קבוצות המורים הסכימו כי מה שגרם לקושי הגדול ביותר אצל התלמידים היה ההמשגה של רעיון השיעור היחסי של השינוי בביקוש ובהיצע בקביעת שינוי המחיר.

דיון ומסקנות

תלמידי המורים שהשתמשו בתיאוריית הואריאציה הגיעו להבנה גדולה הרבה יותר מאשר התלמידים בקבוצת הביקורת. הוראה ששמה דגש על דפוסים של שינוי וקביעות חיונית לפיתוח של הבנה כלכלית של תופעת שינוי המחירים. מורים רבים יוצרים באופן אינטואיטיבי תנאים הכרחיים לרכישת הבנה של חומר לימוד מסוים (Marton & Morris, 2002). עם זאת, מחברי המחקר מאמינים שהסיכוי לכך עולה כאשר המורים מודעים לקיומם של תנאים הכרחיים אלה מנקודת מבטה של תיאוריית הוואריאציה. תיאוריית זו מציעה מסגרת קוהרנטית, ברורה ושיטתית יותר להנכחת תנאים הכרחיים ללמידה.

מקורות

• A. Booth (1997) On phenomenography, learning and teaching Research and Development in Higher Education16 2 135–158

Google Scholar 

• Bowden F. Marton (1998) The University of Learning: Beyond Quality and Competence in Higher Education Kogan Page London

Google Scholar 

• L. Brown (1992) Design experiments: Theoretical and methodological challenges in creating complex interventions in classroom settings The Journal of the Learning Sciences2 2 141–178

Google Scholar 

• Collins (1992) Toward a design science of education E. Scanlon T. O’Shea (Eds) New Directions in Educational Technology Springer Berlin, Germany 15–22

Google Scholar 

• Dow Jones. OPEC Calls for Oil Cuts But Keeps on Pumping. The Sydney Morning Herald, March 27, 2004. http://www.smh.com.au/articles/2004/03/26/1079939852017.html from=storyrhs.
• Hong Kong Examinations Authority (1992) Annual Report Hong Kong Examinations Authority Hong Kong

Google Scholar 

• Hong Kong Examinations Authority (1995) Annual Report Hong Kong Examinations Authority Hong Kong

Google Scholar 

• E. Kelly (2003) Research as design Theme issue: The role of design in educational research. Educational Researcher32 1 17–20

Google Scholar 

• E. Kelly (2004) Design research in education: Yes, but is it methodological The Journal of Learning Sciences13 1 115–128

Google Scholar 

• Ma (1999) Knowing and Teaching Elementary Mathematics Lawrence Erlbaum Associates Mahwah, NJ

Google Scholar 

• Marton (1981) Phenomenography–describing conceptions of the world around us Instructional Science10 177–200

Google Scholar 

• Marton, F. (1999). Variatio est mater Studiorum. Opening address delivered to the 8th European Conference for Learning and Instruction, Goteborg, Sweden, August: 24–28.
• Marton S. Booth (1997) Learning and Awareness. Lawrence Erlbaum Associates Mahwah, NJ

Google Scholar 

• Marton P. Morris (Eds) (2002) What Matters? Discovering Critical Conditions of Classroom Learning Acta Universitatis Gothoburgensis Gothenburg, Sweden

Google Scholar 

• Marton A.B.M. Tsui P.M. Chik P.Y. Ko M.L. Lo I.A.C. Mok F.P. Ng M.F. Pang W.Y. Pong U. Runesson (2004) Classroom Discourse and the Space of Learning Lawrence Erlbaum Associates Mahwah

Google Scholar 

• F. Pang (2003) Two faces of variation–on continuity in the phenomenographic movement Scandinavian Journal of Educational Research47 2 145–156

Google Scholar 

• F. Pang F. Marton (2003) Beyond “lesson study”–Comparing two ways of facilitating the grasp of economic concepts Instructional Science31 3 175–194

Google Scholar 

• Saljö (1988) Learning in educational settings: Methods of inquiry P. Ramsden (Eds) Improving Learning New Perspective Kogan Page London 32–48

Google Scholar 

• Shenk, M. (2004). N.Y. Crude Oil Jumps to 3-Week High as Demand Forecast to Rise. com. April 12, 2004. http://quote.bloomberg.com/apps/newspid= 10000086&sid=abpuC0WLvB8E&refer=latin_america
• W. Stigler J. Hiebert (1999) The Teaching Gap The Free Press New York

Google Scholar